זה יהיה בוטה וקצת קשה להכיל.
אבל בחורים טובים באמת, תלמידי חכמים ובעלי שאיפות, ששומעים את הסכומים ומעדיפים לא לחשוב מדי לעומק. מדברים עם חברים, משווים ומעיפים מספרים שמעולם לא החזיקו ביד מאית מהם, אחרי החתונה רואים את המצב ומעדיפים לא להתעסק בזה, ובמקרי הצורך לגשש (בעדינות!) ולשאול מה קורה...
נעצור כאן, והרבה ממה שראיתי לא אמרתי
אבל עדינות קשה לקרוא לזה
הסבר על הסיפור הכאוב אני לא חושבת שצריך.
תחשבי על החתן והכלה, הבעל והאישה, האבא והאמא, השווער והשוויגער, החברים והחברות...
על כל אחד בנפרד, על כולם ביחד ועל כולנו כחברה.