כללים. צורך וערך מוסף.

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
יש לי חשק כבר שנים לכתוב מאמרים חינוכיים.

אפעם אני לא יודע אם זה מעניין מישהו. אם אצליח להביע את מה שארצה, אם אחדש משהו ובכלל כל כך הרבה מלל נשפך בתחום מי אני.

אני מבקש, אנא ונא, לא לרחם. זה מהחלקים בתוכי שרוצים להתמקצע ולא רק לתרפיה.
תודה מראש אני מעריך את הזמן שלכם.


הבוקר ראיתי משפט של גלנט וכך הוא כתב.

"מה שאני אוהב בחוקה, זה שכותבים אותה אנשי בשר ודם, ואחר כך היא מקבלת מעמד של תורה מסיני (כמעט)..."​

אכתוב על כללים, כצורך, ועל הערך המוסף שלהם. ואתם תגידו אם לכתוב על עוד דברים. בעתיד.


כללים
הצורך והערך המוסף שלהם

"אני מאוד כועסת אמרה אמא של מוישי למה אתה עוד לא לבוש? ולמה לא הנחת בלילה את הנעליים ליד המיטה?"

הוא הבין? לא בטוח.

מחר זה יחזור על עצמו? מסתבר.

מלמד נכנס לכיתה מבולגנת. "מה כל הבלאגן הזה? למה יש כל כך הרבה ניירות על הריצפה?"

ואז הם, ילדים טובים, רצים לאסוף.

הם הבינו? אולי.

זה יחזור על עצמו? מסתבר שכן.

בעל סמכות צריך להיות ברור. לא לצפות שיבינו. ילדים לומדים מהחיים את הסיטואציות יודעים מה הנורמלי ומה לא.

אבל לא תמיד יודעים איך לעשות, ולא תמיד מרגישים מחוייבים לעשות.

גם הקשר להם לעשיה לא תמיד ברור.

מי מכין בגדים או נעליים למוישי? אמא. היא קונה ומכבסת ודואגת שיהיו למוישי בגדים. עם זאת למוישי ברור שהוא לא יזיק את הבגדים ולא ישחחית.

לא ברור למוישי מה הוא אמרו לעשות עם הבדדים שהוא סיים ללבוש, לא ברור לו מה יעזור לו בבוקר להארגן בזריזות. לא בטוח בכלל זהוא יודע מה זה להתארגן. ובעיקר הוא לא בטוח שההתארגנות קשורה אליו.

כך גם בכיתה לכיתה ברור שזה לא בסדר שהכיתה מבולגנת, גם ברור שהם לא מבלגנים על מנת לבלגן, זה לא בסדר.

מי אחראי על הנקיון? הם? מי אמר?

יש מנקה. הוא אחראי.

התלכלך באמצע היום? בסדר. צריך לנקות אבל למה יש להם אחריות על כך?

ילדים מטבעם עושים מה שצריך, הם רוצים להיות טובים.

כשהדברים ברורים ויש הוראות ברורות הילדים יבצעו.


הערך המוסף של כללים.

כשיש כללים במיוחד עם הם כתובים ונוצרת חוקה מסויימת.

ילד שעובר על כללים ברורים לא מתנגש ביוצר הכללים או בתובע את העמידה בכללים.

אלא בכללים, בחוקה.

לכלל נוצרת יישות עצמאית.

וכאן הרווח הגדול הוא שאין בינינו ויכוח, אלא בין מפר הכללים לכללים.

אין אמוציות.
 
נערך לאחרונה ב:

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
"אני מאוד כועסת אמרה אמא של מוישי למה אתה עוד לא לבוש? ולמה לא הנחת בלילה את הנעליים ליד המיטה?"
"אני מאוד כועסת", אמרה אמא של מוישי, "למה אתה עוד לא לבוש?! ולמה לא הנחת בלילה את הנעליים ליד המיטה?!"
עם הם כתובים ו

לגבי עצם התוכן - לא ממש ברור לי הרעיון.
בכל בית ישנם כללים. בין אם הם כתובים ובין אם לא. השאלה היא האם עומדים עליהם או לא.
השאלה היא האם עובדים בשביל ליישם אותם מראש, או שהם טובים רק בשביל לצעוק בגללם לאחר מעשה.
ילד שעובר על כללים ברורים לא מתנגש ביוצר הכללים או בתובע את העמידה בכללים.

אלא בכללים, בחוקה.

לכלל נוצרת יישות עצמאית.

וכאן הרווח הגדול הוא שאין בינינו ויכוח, אלא בין מפר הכללים לכללים.

אין אמוציות.
נו נו.
כל ילד מבין שכללים שהומצאו על ידי אמא, הם הוראות של אמא, ואינם איזושהי ישות בפני עצמה.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
כל ילד מבין שכללים שהומצאו על ידי אמא, הם הוראות של אמא, ואינם איזושהי ישות בפני עצמה.
יתכן שהכוונה לילד גדול המבין את הנ"ל אבל ילדים קטנים אם הם נולדים לתוך כללים זה משהו אחר.

ובכלל, העולם מתחלק לשני סוגי אנשים, יש את אנשי הכללים, ויש את האנטי-כללים.
אנשי הכללים מסודרים, הכל אצלם מאורגן. הסוג השני אוהבים את האילתור וכו',
המאמר לפי הבנתי רוצה קודם להכניס את המושג הזה של כללים. הם דבר בסיסי וחשוב.
אחר כך אפשר אולי להסביר ולפתח את הנושא.
@אשר שרבר נקווה שזה מאמר ראשון בסדרה.
 

Angular

משתמש סופר מקצוען
הרעיון יפה ומובן.
קצת מפריעה לי הבניה. בגלל שזה מאמר, הוא צריך להיות בנוי כמאמר. גם אם מחליטים שאין צורך במקורות משום שמדובר על רעיון ולא על הוכחתו, הייתי מצפה ליותר כותרות ביניים, למהלך שיוביל הקורא בצורה מסודרת יותר של בעיה ופתרון - תחילה הסבר הבעייתיות של חוסר כללים, דוגמאות, והסבר כיצד הכללים ימנעו את הבעיות.
לחילופין, אם רוצים, זה יכול להיכתב יותר כטור עיתונאי ואז התבנית יכולה להיות יותר רכה / אישית / סיפורית. מה שנוצר כאן זה סוג של כלאיים.
נשמח מאד לראות עוד מאמרים כאלו.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
הרעיון יפה ומובן.
קצת מפריעה לי הבניה. בגלל שזה מאמר, הוא צריך להיות בנוי כמאמר. גם אם מחליטים שאין צורך במקורות משום שמדובר על רעיון ולא על הוכחתו, הייתי מצפה ליותר כותרות ביניים, למהלך שיוביל הקורא בצורה מסודרת יותר של בעיה ופתרון - תחילה הסבר הבעייתיות של חוסר כללים, דוגמאות, והסבר כיצד הכללים ימנעו את הבעיות.
לחילופין, אם רוצים, זה יכול להיכתב יותר כטור עיתונאי ואז התבנית יכולה להיות יותר רכה / אישית / סיפורית. מה שנוצר כאן זה סוג של כלאיים.
נשמח מאד לראות עוד מאמרים כאלו.
תודה, אני מעריך את התגובה.
אני חושב שאני אצטרך לפרט יותר. או כמו שמרתם 'לבנות' את הרעיון.
אני לא רוצה להכביד מידי ומצד שני אני ככל הנראה מוותר על דבר שנראים לי פשוטים, ובונה עלעהם תילי תילים. מקווה להשתפר
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
"אני מאוד כועסת", אמרה אמא של מוישי, "למה אתה עוד לא לבוש?! ולמה לא הנחת בלילה את הנעליים ליד המיטה?!"






לגבי עצם התוכן - לא ממש ברור לי הרעיון.
בכל בית ישנם כללים. בין אם הם כתובים ובין אם לא. השאלה היא האם עומדים עליהם או לא.
השאלה היא האם עובדים בשביל ליישם אותם מראש, או שהם טובים רק בשביל לצעוק בגללם לאחר מעשה.

נו נו.
כל ילד מבין שכללים שהומצאו על ידי אמא, הם הוראות של אמא, ואינם איזושהי ישות בפני עצמה.
חזק וברוך.
 

אשר לב

סופר, עורך וקופירייטר
פרסום וקופי
יש לי חשק כבר שנים לכתוב מאמרים חינוכיים.

אפעם אני לא יודע אם זה מעניין מישהו. אם אצליח להביע את מה שארצה, אם אחדש משהו ובכלל כל כך הרבה מלל נשפך בתחום מי אני.

אני מבקש, אנא ונא, לא לרחם. זה מהחלקים בתוכי שרוצים להתמקצע ולא רק לתרפיה.
תודה מראש אני מעריך את הזמן שלכם.


הבוקר ראיתי משפט של גלנט וכך הוא כתב.

"מה שאני אוהב בחוקה, זה שכותבים אותה אנשי בשר ודם, ואחר כך היא מקבלת מעמד של תורה מסיני (כמעט)..."​

אכתוב על כללים, כצורך, ועל הערך המוסף שלהם. ואתם תגידו אם לכתוב על עוד דברים. בעתיד.


כללים
הצורך והערך המוסף שלהם

"אני מאוד כועסת אמרה אמא של מוישי למה אתה עוד לא לבוש? ולמה לא הנחת בלילה את הנעליים ליד המיטה?"

הוא הבין? לא בטוח.

מחר זה יחזור על עצמו? מסתבר.

מלמד נכנס לכיתה מבולגנת. "מה כל הבלאגן הזה? למה יש כל כך הרבה ניירות על הריצפה?"

ואז הם, ילדים טובים, רצים לאסוף.

הם הבינו? אולי.

זה יחזור על עצמו? מסתבר שכן.

בעל סמכות צריך להיות ברור. לא לצפות שיבינו. ילדים לומדים מהחיים את הסיטואציות יודעים מה הנורמלי ומה לא.

אבל לא תמיד יודעים איך לעשות, ולא תמיד מרגישים מחוייבים לעשות.

גם הקשר להם לעשיה לא תמיד ברור.

מי מכין בגדים או נעליים למוישי? אמא. היא קונה ומכבסת ודואגת שיהיו למוישי בגדים. עם זאת למוישי ברור שהוא לא יזיק את הבגדים ולא ישחחית.

לא ברור למוישי מה הוא אמרו לעשות עם הבדדים שהוא סיים ללבוש, לא ברור לו מה יעזור לו בבוקר להארגן בזריזות. לא בטוח בכלל זהוא יודע מה זה להתארגן. ובעיקר הוא לא בטוח שההתארגנות קשורה אליו.

כך גם בכיתה לכיתה ברור שזה לא בסדר שהכיתה מבולגנת, גם ברור שהם לא מבלגנים על מנת לבלגן, זה לא בסדר.

מי אחראי על הנקיון? הם? מי אמר?

יש מנקה. הוא אחראי.

התלכלך באמצע היום? בסדר. צריך לנקות אבל למה יש להם אחריות על כך?

ילדים מטבעם עושים מה שצריך, הם רוצים להיות טובים.

כשהדברים ברורים ויש הוראות ברורות הילדים יבצעו.


הערך המוסף של כללים.

כשיש כללים במיוחד עם הם כתובים ונוצרת חוקה מסויימת.

ילד שעובר על כללים ברורים לא מתנגש ביוצר הכללים או בתובע את העמידה בכללים.

אלא בכללים, בחוקה.

לכלל נוצרת יישות עצמאית.

וכאן הרווח הגדול הוא שאין בינינו ויכוח, אלא בין מפר הכללים לכללים.

אין אמוציות.

מאמר נהדר ומאלף!

אילולא היית מבקש 'לא לרחם' ומגלה את דעתך באופן כה גלוי ומפורש, כאן הייתה תגובתי מסתיימת.

בגלל שביקשת ביקורת, אכתבנה.

המאמר לא מוציא אותך ברור.
ניכר שיש בו עוד צורך לחדד את הרעיון והמסר ולהפיק ממנו משהו חד וברור יותר.
למעשה, זה לא דורש כתיבה מחדש.
עכשיו, אחרי שהוא כתוב, תיגש אליו שוב.
תתפקס על הרעיון שאתה רוצה להעביר בו.
כלומר, מה הקורא לא יודע כעת, מה המאמר יאמר לו ומה הוא הולך לקחת אתו 'צידה לדרך'.
תרחיב במקום הטעון הרחבה. תתקן במקומות הטעונים תיקון.
אולי תמצא לנכון, כפי שכתבו כאן, לשים כותרות ביניים.
לך אחר לבך ומיקודך. הדרך כבר תיסלל אי"ה מאליה.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
מאמר נהדר ומאלף!

אילולא היית מבקש 'לא לרחם' ומגלה את דעתך באופן כה גלוי ומפורש, כאן הייתה תגובתי מסתיימת.

בגלל שביקשת ביקורת, אכתבנה.

המאמר לא מוציא אותך ברור.
ניכר שיש בו עוד צורך לחדד את הרעיון והמסר ולהפיק ממנו משהו חד וברור יותר.
למעשה, זה לא דורש כתיבה מחדש.
עכשיו, אחרי שהוא כתוב, תיגש אליו שוב.
תתפקס על הרעיון שאתה רוצה להעביר בו.
כלומר, מה הקורא לא יודע כעת, מה המאמר יאמר לו ומה הוא הולך לקחת אתו 'צידה לדרך'.
תרחיב במקום הטעון הרחבה. תתקן במקומות הטעונים תיקון.
אולי תמצא לנכון, כפי שכתבו כאן, לשים כותרות ביניים.
לך אחר לבך ומיקודך. הדרך כבר תיסלל אי"ה מאליה.
יעבדוך עמים
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  22  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה