אני חושבת שדברים צריכים להיות ברורים מאד בזמן ההשאלה.
לא לכל האנשים הדברים מובנים מאליהם.
למשל השאלנו מגמח ובעלת הגמח נתנה גם מגשי זהב כאלו שנראים חד פעמיים.
לא ידענו אם היא מתכוונת שהם לשימוש רב פעמי, או שהיא נתנה אותם כספיר. פתחנו את הכל לבר בשבת, ולא היתה אפשרות להרים אליה טלפון לשאול.
היא לא אמרה מתי להחזיר, ולא איך.
אז אמא שלי הבינה מעצמה, ואת המגשים שהחלטנו שלא יאה להשתמש בהם פעם נוספת, זרקנו.
אבל אם בעלת הגמח היתה אומרת:
צריך להחזיר את הכלים לא יאוחר מיום שני, שטופים ויבשים, ואת המגשים החד פעמיים, תעבירו מגבון ותחזירו גם, הכל היה ברור.
אנשים בעת שמחה לא אוחזים את הכל.
נכון שהם אמורים כן להיות אחראים, אבל לפעמים בעלת השמחה משאילה, והדודה מדימונה מגישה, והדודה מנהריים מארגנת אח"כ בשקית, ובת ה12 נשלחת להחזיר בלי שהאמא שעסוקה לארח את הזוג הצעיר, תשים לב שהדודה מהרצליה בכלל לא שטפה לפני שארזה בשקיות.
אם אומרים הכל ברור, שומודיעים שזו אחריות שלהם- שמים לב.
למשל-
אמא שלי לוותה תחתיות לשמלות עבור הבנות שלי (20 ש"ח לתחתית).
בעלת הגמ"ח הזהירה אותה באלף אזהרות להחזיר בזמן, לא ללכלך, לא לכבס, לשים בשקית מסוימת, שלל הוראות, אבל בסיכומו של ענין התחתיות חזרו בדיוק איך שהיא ביקשה כי הכל היה ברור.
אני חושבת שמאד חשוב להבהיר מדויק:
הכלים צריכים לחזור שטופים נקיים ויבשים עד ליום X בשבוע הבא, ואיחור גורר קנס של 100 שקל.
קחי שיק פיקדון+ 100 שקל שחוזרים ללווה בתנאי שהכל נקי.
אם לא נקי- קנס של 20 שקל, ותחזירי 80.
מבטיחה לך שיחזור בזמן.