הנושאים החמים
הנושאים החמים
קרוב משפחה, תלמיד חכם, בא לבקר אותנו.
הוא תלמיד חכם "לפי הספר", בוגר עולם הישיבות הכי חזקות, עם השקפה ברורה, אני די מחפשת חידושים וזה לא תמיד לפי הספר.
אני יודעת שקצת קשה לו לשמוע אותי, הוא מרגיש שאני מנסה לערער משהו, חלילה.
אמרתי לו איזה פירוש, והוא לא הסכים, התפלא למה לפרש ככה מאמר חז"ל, ניסה להתווכח קצת.
ואז חשבתי שהוא אומר ברכה, עניתי אמן.
הוא נחרד. "אמרת אמן?"
"כן, שתית מים".
"לא אמרתי ברכה".
"נו אז מה?"
"את יודעת מה כתוב בגמרא על מי שאומר אמן יתומה?".
"תגיד".
"לא, לא משנה". הוא נראה מוטרד.
"די כבר, אין כזה דבר רע בעולם, זה אנחנו המצאנו", קצת כעסתי, "די להאמין ברע"... המשכתי ודיברתי ואמרתי והסברתי שה' טוב, ועוד ועוד הסברים, פניו נעשו חמורות סבר יותר ויותר.
"הבעיה היחידה במה שאני אומרת היא שאם כולם ישתכנעו שאין רע, הם יחשבו שזה בסדר לעבור עבירות", אמרתי, "כי עבירות זה כמו רעל, והן לא הופכות למותרות אם אין רע".
לאחר הרבה הסברים הוא הנהן בהסכמה, "זה בעצם תורת ברסלב", אמר, "היום גם הליטאים מדברים הרבה דיבורים של ברסלב אפילו בלי להרגיש, זה חלק מהשיח בטח כחלק מימות המשיח".
"כן, נכון, זו האמירה של ברסלב", הסכמתי איתו.
ואז הוא אמר: "אבל דיברת דיבורים מוזרים ממש, לא הבנתי כלום, מה ענין של קין והבל ואדם הראשון וכל מה שדיברת? תעשי טובה אל תדברי ככה ליד אנשים".
הוא נראה קצת מודאג מידי, ואני הזכרתי לעצמי עד כמה האנשים בסביבה לא אמורים להשפיע עלי, כי כל אחד בוחר איך לקבל את הדברים, ואני לא אמורה להרגיש לא בנוח בגלל משהו שלא תלוי בי. בכל זאת, כן הרגשתי לא בסדר...
הם הלכו, ואני חשבתי לעצמי: 'אני מקשיבה להרבה רבנים, גם לאנשים, שואלת את עצמי שאלות, מחפשת תשובות, האם באמת כל הדיבורים שלי לא מובנים? אולי להפסיק כבר להתבטא? אשמור את הדברים לעצמי! אולי מדובר בדברים גבוהים מידי?'
בכל מקרה הייתי מוטרדת מהדיבורים שלו אודות האמן היתומה והלכתי לבדוק מה הפירוש. וככה כתוב: " בן עזאי אומר כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו ימיו".
'אני חייבת למצוא פירוש אחר', אמרתי לעצמי. וחשבתי ולא מצאתי. ביקשתי מה' שיעזור לי. המשכתי לחשוב. תחשבו גם, כי הרי כתוב שהתורה טובה, אז לא יתכן שיש בה משמעות שלילית.
ופתאום מצאתי:
האומר אמן יתומה – הכוונה שאם אדם אומר שהאמן יתומה – זה כאילו שהוא אומר שבניו יתומים או שימיו קטופים, שזה לא הגיוני, כי בניו לא יכולים להיות יתומים, כי הוא חי, וימיו לא יכולים להיות קטופים כי הם מתנה מה'.
אותו דבר האמן לא יכולה להיות יתומה או קטופה, כי היא עומדת כמו 'אמת' והאמת יציבה ותמיד ניתן לאומרה!
אחלה פירוש!
לא התעצלתי, למרות השעה התקשרתי אליהם: "מצאתי פירוש למה שאמרת על אמן"...
"לא אמרתי"
"בדקתי במחשב, אתה רוצה לשמוע?"
שתיקה ארוכה ענתה לי. הבנתי שהתשובה היא 'לא'.
"אני כן אגיד לך", אמרתי לו את הפירוש, ולמרבה הפלא התשובה היתה: "כן זה פירוש יפה, יש 70 פנים לתורה, אפשר לכתוב את זה, ואולי מישהו אמר את זה כבר, אולי רבי נחמן אפילו", אמר, וזו פעם ראשונה נראה לי שהוא אומר שפירוש שלי מקובל עליו.
איזה יופי, ממש שמחתי, "התורה היא טובה, אי אפשר לפרש אותה באופן לא טוב, וצריך להשתדל לפרש הכל לטובה". סיכמתי את השיחה.
אבל, כשכתבתי את המאמר הזה, שמתי לב שכתוב : "העונה אמן", ולא "האומר".
והחלטתי שאם אמצא פירוש אחר שיהיה מתאים יותר – אפרסם את המאמר.
אוקי – אז הינה פירוש נוסף:
התודעה שלנו מענישה אותנו או נותנת לנו שכר. שכר ועונש זה למי שנמצאים בתודעה מסוימת, כי מי שנמצא במלכות ה' אז אין עניין של שכר ועונש כי יש חזרה בתשובה.
מי שמתנהל בעולם האמונות שלו לפי שכר ועונש – הוא מקבל על עצמו עונש אם אמר אמן יתומה, וכו' כי התודעה שלו לא מוכנה לקבל מציאות של חטא, והוא כועס על עצמו.
התרופה של זה כתובה בהמשך: בן עזאי אומר כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו ימיו וכל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו.
אם אתה מאמין בעונש – תאמין גם בשכר! כי זה כנגד זה ברא אלוקים, אז פעם הבאה שאתה עונה אמן, תאריך באמן, ויאריכו שנותיך, וקיבלת תיקון!
הוא תלמיד חכם "לפי הספר", בוגר עולם הישיבות הכי חזקות, עם השקפה ברורה, אני די מחפשת חידושים וזה לא תמיד לפי הספר.
אני יודעת שקצת קשה לו לשמוע אותי, הוא מרגיש שאני מנסה לערער משהו, חלילה.
אמרתי לו איזה פירוש, והוא לא הסכים, התפלא למה לפרש ככה מאמר חז"ל, ניסה להתווכח קצת.
ואז חשבתי שהוא אומר ברכה, עניתי אמן.
הוא נחרד. "אמרת אמן?"
"כן, שתית מים".
"לא אמרתי ברכה".
"נו אז מה?"
"את יודעת מה כתוב בגמרא על מי שאומר אמן יתומה?".
"תגיד".
"לא, לא משנה". הוא נראה מוטרד.
"די כבר, אין כזה דבר רע בעולם, זה אנחנו המצאנו", קצת כעסתי, "די להאמין ברע"... המשכתי ודיברתי ואמרתי והסברתי שה' טוב, ועוד ועוד הסברים, פניו נעשו חמורות סבר יותר ויותר.
"הבעיה היחידה במה שאני אומרת היא שאם כולם ישתכנעו שאין רע, הם יחשבו שזה בסדר לעבור עבירות", אמרתי, "כי עבירות זה כמו רעל, והן לא הופכות למותרות אם אין רע".
לאחר הרבה הסברים הוא הנהן בהסכמה, "זה בעצם תורת ברסלב", אמר, "היום גם הליטאים מדברים הרבה דיבורים של ברסלב אפילו בלי להרגיש, זה חלק מהשיח בטח כחלק מימות המשיח".
"כן, נכון, זו האמירה של ברסלב", הסכמתי איתו.
ואז הוא אמר: "אבל דיברת דיבורים מוזרים ממש, לא הבנתי כלום, מה ענין של קין והבל ואדם הראשון וכל מה שדיברת? תעשי טובה אל תדברי ככה ליד אנשים".
הוא נראה קצת מודאג מידי, ואני הזכרתי לעצמי עד כמה האנשים בסביבה לא אמורים להשפיע עלי, כי כל אחד בוחר איך לקבל את הדברים, ואני לא אמורה להרגיש לא בנוח בגלל משהו שלא תלוי בי. בכל זאת, כן הרגשתי לא בסדר...
הם הלכו, ואני חשבתי לעצמי: 'אני מקשיבה להרבה רבנים, גם לאנשים, שואלת את עצמי שאלות, מחפשת תשובות, האם באמת כל הדיבורים שלי לא מובנים? אולי להפסיק כבר להתבטא? אשמור את הדברים לעצמי! אולי מדובר בדברים גבוהים מידי?'
בכל מקרה הייתי מוטרדת מהדיבורים שלו אודות האמן היתומה והלכתי לבדוק מה הפירוש. וככה כתוב: " בן עזאי אומר כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו ימיו".
'אני חייבת למצוא פירוש אחר', אמרתי לעצמי. וחשבתי ולא מצאתי. ביקשתי מה' שיעזור לי. המשכתי לחשוב. תחשבו גם, כי הרי כתוב שהתורה טובה, אז לא יתכן שיש בה משמעות שלילית.
ופתאום מצאתי:
האומר אמן יתומה – הכוונה שאם אדם אומר שהאמן יתומה – זה כאילו שהוא אומר שבניו יתומים או שימיו קטופים, שזה לא הגיוני, כי בניו לא יכולים להיות יתומים, כי הוא חי, וימיו לא יכולים להיות קטופים כי הם מתנה מה'.
אותו דבר האמן לא יכולה להיות יתומה או קטופה, כי היא עומדת כמו 'אמת' והאמת יציבה ותמיד ניתן לאומרה!
אחלה פירוש!
לא התעצלתי, למרות השעה התקשרתי אליהם: "מצאתי פירוש למה שאמרת על אמן"...
"לא אמרתי"
"בדקתי במחשב, אתה רוצה לשמוע?"
שתיקה ארוכה ענתה לי. הבנתי שהתשובה היא 'לא'.
"אני כן אגיד לך", אמרתי לו את הפירוש, ולמרבה הפלא התשובה היתה: "כן זה פירוש יפה, יש 70 פנים לתורה, אפשר לכתוב את זה, ואולי מישהו אמר את זה כבר, אולי רבי נחמן אפילו", אמר, וזו פעם ראשונה נראה לי שהוא אומר שפירוש שלי מקובל עליו.
איזה יופי, ממש שמחתי, "התורה היא טובה, אי אפשר לפרש אותה באופן לא טוב, וצריך להשתדל לפרש הכל לטובה". סיכמתי את השיחה.
אבל, כשכתבתי את המאמר הזה, שמתי לב שכתוב : "העונה אמן", ולא "האומר".
והחלטתי שאם אמצא פירוש אחר שיהיה מתאים יותר – אפרסם את המאמר.
אוקי – אז הינה פירוש נוסף:
התודעה שלנו מענישה אותנו או נותנת לנו שכר. שכר ועונש זה למי שנמצאים בתודעה מסוימת, כי מי שנמצא במלכות ה' אז אין עניין של שכר ועונש כי יש חזרה בתשובה.
מי שמתנהל בעולם האמונות שלו לפי שכר ועונש – הוא מקבל על עצמו עונש אם אמר אמן יתומה, וכו' כי התודעה שלו לא מוכנה לקבל מציאות של חטא, והוא כועס על עצמו.
התרופה של זה כתובה בהמשך: בן עזאי אומר כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו ימיו וכל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו.
אם אתה מאמין בעונש – תאמין גם בשכר! כי זה כנגד זה ברא אלוקים, אז פעם הבאה שאתה עונה אמן, תאריך באמן, ויאריכו שנותיך, וקיבלת תיקון!
נערך לאחרונה ב:
)
