אני עוקבת אחרי האשכול כבר מספר ימים. ומתאפקת...
הגעתי למסקנה שמותר לי להביע את תחושתי (טוב, להיות מורה כבר אסור לי
)
ראשית אקדים- אף פעם לא מידי הסתדרתי עם מורות, העברתי את היום בכיתה הקשבתי ככה ככה, סיכמתי, עשיתי מה שצריך וזהו בענייני לימודים...
היו מורות שמהן הרגשתי שיש מה ללמוד ואכן הפנמתי, ויש משפטים שאני יכולה לצטט גם היום...
והמורות הסטנדרטיות? אמרו מה שאמרו, לימדו מה שלימדו , לא ממש מעניין...
קיבלתי גערות וגם עונשים ואפילו החתמה מההורים, לא שכחתי , אבל גם לא זכור לי כטראומה. מקרה יחיד שכן זכור כקשה , היה דוקא עונש שהגיע גם הגיע לי.
ויש מורות שבפירוש אני חושבת גם היום שהן קטנוניות וטיפשות, ולא אמורות לשמש כמורות. אבל זה לא זכור לי כטראומה. גם אם הענישו בלי צורך או יצאו מגדרן בצעקות. אבל סיכמתי את העניין ב"סיבוב על הרקה" היה על מה לצחוק בהפסקה וזהו, מה יש לי להיפגע? היא משוגעת לא אני... המעמד החברתי לא נפגע ב"ה כי כנראה שגם החברות שלי היו מספיק בוגרות שלא להתרגש מכל משפט שיוצא מפי מורה קטנונית.
(מקרה שזכור לי ממורה מהסוג הזה- כמובן שקיבלה את השטעלא רק בזכות ויטמין P ... אמרתי משהוא לחברה בשקט, והיא שמעה חצי דבר והחליטה שהתכוונתי להתחצף, קיבלתי ממנה שיעור מוסר רציני מול כולן ובתוכו המשפט "שום זכות אבות לא תעזור פה לאף אחת" - רימזה שאפשר להעיף אותי מהסמינר למרות שקרוב משפחתי הוא המנהל הרוחני... הבנתם את הקונפליקט? מלבד זה שלא הייתי אחת הבנות הגרועות בסמינר... המשפט הזה הפך לבדיחה קבועה, ובאמת צחקתי גם אני ממנו שלא תבוא מישהיא ותגיד שהחיוך מראה שדוקא כן נפגעתי... מבחינתי זה כמו ילדה בגן שתגיד את המשפט)
או ווי, זו רק ההקדמה...
מה שאני רואה פה, זה באמת באמת פגיעות קשות שאני לא חוויתי כמוהן ב"ה, והן באמת יכולות להרוס בנות.
אבל, לצד זה יש סיפורים שאם המורה היא לא מלאך (והיא לא...) אז מאוד הגיוני שיקרו.
מעבר לזה שא"א לדעת באיזו סיטואציה הם התרחשו. ואין פה את הצד השני כדי להגיע למסקנות-
אז מורה אמרה "תסתמי את הפה" (שלא תחשבו, מעולם לא השתמשת בביטוי הזה כנגד ילדי...) אולי זה בא לילדה באמת חריגה בפטפוטים שמצפצפת על המורה ולא הפסיקה להשתולל גם אחרי 51 בקשות בצורה יפה??
מורה שהבטיחה תוכנית בפעם אחרת ושכחה ... שכחה! היא לא פגעה באף אחת
מורה שכחה מהיומן שלקחה... היא בן אדם, אז פרח לה מהראש. ולדעתי מחובתה של האמא להרים טלפון ולהזכיר לה בצורה יפה...
ויש פה עוד כמה סיפורי שכחות אנושיים.. קורה!
או סיפורים של ילדים קטנים ש.. לך תאמין שלא הוציאו דברים מהקשרם, או בכלל בדו מליבם או סתם לא בדיוק הבינו...
והנה ציטוט :" חברה של אחותי (ג' יסודי)" עבר מאוזן אחת לשניה בכיתה ג' ועוד מספיק אמין כדי לכתוב באשכול הזה???
ושוב, אני לא מזלזלת בכל האשכול - יש פה סיפורים שבאמת בא לי לבכות, ולא מעכלת שנשים קנאיות, נקמניות ,עצבניות וכו' ממשיכות ללמד!
אבל הרגשתי חובה למחות נגד הודעות, איך נאמר? משמיצות נשים טובות שכל עוונם הוא שהן לא מלאכיות...