אני העליתי את הציטוט מפי פסיכולוגית התפתחותית מומחית (בעלת ותק רב, כיום מנהלת מערך של תחום פסיכולוגיה בהתפתחות הילד במרחב מחוז בקופה גדולה). ציינתי שגם אותי הנתון הזה הפתיע מאד, ועם זאת במחשבה מעמיקה הוא לא הכרח מופרך. גם ילד שדי גמול ומפספס פה ושם יכול להכנס לקטגוריה הזו. ילד שגמול מצורך אחד ומהשני לא - גם, ילד מרטיב שלא בגן או רק בגן בגלל סיבות רגשיות וכן הלאה. אין לי שום עניין לשקר או ליפות/לכער את המציאות. גם אני התווכחתי איתה על כך והיא אמרה לי שהיא לא מחפשת לנחם אותי, כי ממש פקפקתי בדבריה. היא ציטטה מחקרים.* מי שהעלה כאן שהתייעץ ואמרו לו 30% לא גמולים - שיחליף יועץ דחוף למה?
או שהוא שקרן , או שהוא לא מקצועי (אני 17 שנה גננת בגיל זה ואף שנה לא התקרבנו אפילו לממדים הללו)
* אנחנו יהודים חרדים ועובדים מעל החוק , זה שהחוק מחייב לא נותן פתח להורים לזלזל בצוות החינוכי ולומר זאת הבעיה שלהם שיסתדרו - משפט קטנוני ממש ולא תואם ראיה רחבה של הורה הרוצה בטובת הילד
*בהחלט ניתן לשלוח ילדים שאינם גמולים ואפילו רצוי אם הם בשנתון , אך חשוב לבוא בדיבור מכבד מול צוות הגן , לדבר על הדברים ולא לגמור להביע את הערכה הרבה לצוות על הטיפול המסור בעניין זה (אפילו שזה חוקי)
והלוואי ונדע לראות תמיד את הצד השני ונדע לראות את חברינו במעלתם ולא בחסרונם
בהצלחה רבה ושנה טובה ובורכת לכולנו
וצר לי, אבל ההודעה שלך שמבקשת הערכה (שבהחלט מגיעה) לגננות לא התייחסה באופן דו צדדי גם להורים (הגננות מבינות פי אלף מהם וכו') וגם לא לאשת המקצוע שציטטתי.
הדגשתי שחייבים לצ'פר את הצוות, לא רק על תחום זה וקל וחומר שעליו ספציפית, גם אם החוק היבש (הרטוב...) דורש מהצוות משהו, זה לא משהו פשוט וקל, זה אחד הסעיפים הפחות הנעימים והיותר מורכבים בעבודה וחשוב להכיר בקושי הזה ולהוקיר תודה על כך.
וודאי וודאי שהדיבור מול הצוות צריך להיעשות בכבוד ובהערכה. אבל סביר שכשהורה יתקל ביחס מפקפק או מטייח הוא לא ימהר להעניק יחס כזה מצידו הוא.
ושוב הגננות המאד מנוסות והמאד חכמות עדיין לא יודעות הכל. יתכן שגם להורה שנתפס בעיניהם עצלן יש סיבות טובות שהוא לא חשף בפניהן - מחלה, קושי משפחתי אחר וכו'.