הגרוע בלומר על נושא זה של לבישת חצאית קצרה:יש לי הרבה מה להגיב על נושא האשכול חלק מהתגובות אך מכיון שהמגדר שלי שונה אעדיף לבחור שלא להגיב. אבל על העניין הזה של לומר לילדים תעשה X כי כך אבא ואמא אומרים, שמעתי בשם הרב דיאמנט כמדומני שאכן יש לזה חשיבות עליונה בחנוך ילדים כי אם הילד התרגל שהוא עושה את מה שההורים שלו אומרים לו מכיון שהם נתנו לו סיבה אז כשהסיבה לא תגיע הוא לא יעשה את מה שאומרים לו. וחלק מהעניין של כיבוד הורים או דומה לקיום המצוות גם כשאין כ"כ חשק והבנה,. אז אולי בנושא של צניעות יש מקום לעשות את זה יותר בעדינות אבל העיקרון לדעתי הוא מבורך.
אין מה לדבר, אבא ואמא לא מרשים!
הוא לא כי חייבים לספק סיבות,
אלא כי זה לא אבא ואמא שלא מרשים.
(אחרי החתונה אני צריכה לשמוע בקול בעלי ולא בקול ההורים שלי. אז אם בעלי מרשה לי ללכת עם חצאית קצרה - אני יכולה?)
זה ד' שלא מרשה.
וד' הוא זה שנותן לך חיים, ובריאות, והורים ,ומשפחה יפה, וחברות, והצלחה בחברה, וכשרונות טובים וכו' וכו', את לא יכולה לעשות מה שהוא לא מרשה.
הוא כ"כ הרבה מייטיב איתך ומשמח אותך - ואת תצערי אותו?