הבת שלי בת שנתיים ושמונה (תהיה בת 3 בסוף חשוון), לא מדברת הרבה בכלל, ועוד פחות בחברת אחרים.
בבית ראיתי לאחרונה שיפור ממש גדול, אבל בגן עדיין לא רואים את הקפיצה שעשתה.
בנוסף בחברת ילדים אחרים- אם זה ילד או 2 היא ממש פורחת- את הקפיצה הכי גדולה בדיבור היא עשתה כשהיה לה בת דודה בת 3.5 שבת שלמה אצלינו בבית, אבל כשיש הרבה ילדים היא נמנעת מלשחק איתם ונצמדת אליי, או בגן- היא משחקת עם עצמה.
דיברתי אתמול עם הסיעת שלה היא אמרה שלמרות שהיא קטנה בגן, בקבוצה שלה כולם קטנים ובכל זאת היא יותר בודדה מהם.
שנה הבאה היא עולה לגן רגיל, שם זה לא 27 ילדים עם 3 גננות וסיעת, אלא גננת ומקסימום 2 סיעות על 25 ילדות.
השאלה היא עכשיו מה עדיף- לקחת אותה כמה שיותר למקומות עם הרבה ילדים שתחשף לזה ותתרגל או להפך?
בבית ראיתי לאחרונה שיפור ממש גדול, אבל בגן עדיין לא רואים את הקפיצה שעשתה.
בנוסף בחברת ילדים אחרים- אם זה ילד או 2 היא ממש פורחת- את הקפיצה הכי גדולה בדיבור היא עשתה כשהיה לה בת דודה בת 3.5 שבת שלמה אצלינו בבית, אבל כשיש הרבה ילדים היא נמנעת מלשחק איתם ונצמדת אליי, או בגן- היא משחקת עם עצמה.
דיברתי אתמול עם הסיעת שלה היא אמרה שלמרות שהיא קטנה בגן, בקבוצה שלה כולם קטנים ובכל זאת היא יותר בודדה מהם.
שנה הבאה היא עולה לגן רגיל, שם זה לא 27 ילדים עם 3 גננות וסיעת, אלא גננת ומקסימום 2 סיעות על 25 ילדות.
השאלה היא עכשיו מה עדיף- לקחת אותה כמה שיותר למקומות עם הרבה ילדים שתחשף לזה ותתרגל או להפך?