יוקר המחיה בארץ לעומת העולם

[ליטאי פשוט]

רק שצריך למצוא עבודה שתאפשר דבר כזה,
אני בתור מעסיק לא הייתי מוכנה להעסיק עובד מחו"ל...
אבל בטח יש כאלה

אני שמעתי על כאלה שעובדות מהארץ עבור חברות בצרפת

 

[ליטאי פשוט]

רק בשביל זה אני עובר לשם!

 

[צחית]

למה יוונית?
אין לי זמן ללמוד את זה

אז נתחיל עכשיו ללמד יוונית
המילה הראשונה
פרוג = Επαιτώ

Google Translate

השירות של Google, שמוצע בחינם, מתרגם באופן מיידי מילים, ביטויים ודפי אינטרנט מאנגלית למעל 100 שפות.

translate.google.co.il

 

[תותית י.]

רק בשביל זה אני עובר לשם!

זה המכלול...

 

[ליטאי פשוט]

זה המכלול...

יש שם קטע מודגש

 

[אביודה]

לא רק בגלל יוקר המחיה: בני הזוג שמנסים לארגן הגירה חרדית לקפריסין

"קיבלנו מאות פניות", מספרת חווה לאופר, שפנתה לציבור החרדי בהצעה להתארגן להקמת קהילה חדשה בקפריסין ■ "לחוץ לגור פה, ובקפריסין המחירים נמוכים ב-40%"

סימי ספולטר
17:17, 27 בדצמבר 2022


"מתגבשת קבוצה של משפחות חרדיות להקמת קהילה בקפריסין" — כך נכתב במודעה שהופצה היום (ג') בפורומים חרדיים, ומציעה "חיי תורה בנוף חלומי". במודעה לא מופיע שם של גורם או של גוף עסקי כלשהו, ועומדים מאחוריה יוסף וחווה לאופר — בני זוג חרדים מביתר עילית, שעובדים שניהם כצלמים.

בשנים האחרונות העתיקו ישראלים לא מעטים את מקום מגוריהם לאירופה, בין השאר בשל יוקר המחיה. תופעה זו דילגה לרוב על חרדים, ובמיוחד על משפחות חרדיות מרובות הילדים, הזקוקות לבתי ספר המותאמים לאורח חייהם, לבתי כנסת ולאוכל כשר. היוזמה החדשה מנסה להתגבר על האתגרים האלה באמצעות מעבר של כמה משפחות יחדיו, ויצירת בסיס ראשוני להקמת קהילה חרדית בקפריסין (בחלקה האירופי, דובר היוונית).

בשיחה עם TheMarker מסבירה חווה לאופר כי הרקע ליוזמה הוא הקושי לחיות בישראל. "אני ובעלי צרפתים במקור", היא אומרת. "עלינו לארץ כשהיינו בני 18, ויש לנו תשעה ילדים. לפני חמש שנים ראינו שנהיה לחוץ לגור פה, לא רק מבחינה כלכלית, והתחלנו לחפש מקום אחר לעבור אליו".

לדבריה, השניים בחנו כמה חלופות, ובהן פורטוגל, ספרד ובלגיה, ולבסוף בחרו בקפריסין. "בקפריסין בטוח מאוד, אין אלימות או אנטישמיות, והמחירים נמוכים ב-30%–40% מבישראל", אומר לאופר, "וזה גם הכי קרוב מבין כל האופציות, ככה שאפשר עדיין להישאר בקשר עם המשפחה".

מצוקת הדיור בקרב הציבור החרדי גדולה מהמצוקה בציבור הכללי
פתאום כולם רוצים לעשות רילוקיישן
הבוקר (ג'), הפיצו השניים את היוזמה לראשונה, ומאז הם מוצפים בפניות. "יש לנו מאות פניות מהבוקר, אנחנו יושבים כאן שלושה אנשים ומנסים לענות לכולם", אומרת לאופר. קבוצת הוואטסאפ שהם פתחו התמלאה בתוך שעתיים ביותר מ-500 אנשים, ולאופר מאמינה שהם ייצאו לדרך בקרוב. "אנחנו מאמינים שבתוך חודשיים נעבור, לפחות המשפחות הראשונות, שיכינו את הקרקע למשפחות הבאות", היא מוסיפה.

לדברי לאופר, היוזמה מלווה בגורמים שיסייעו לספק את הצרכים הייחודיים של אורח החיים החרדי. "יש לנו אנשי חינוך, משגיחי כשרות ואנשי נדל"ן שיעזרו לנו בהקמה של כל התשתיות", היא אומרת. "חלק מהדברים כבר נמצאים בקפריסין, אבל אני מאמינה שנקים הרבה מהדברים מאפס, כולל כשרות, בתי ספר, ובהמשך אפילו ישיבה ובית אבות". לדבריה, משפחתה אינה מנסה להרוויח כסף מהמהלך: "אנחנו לא קבלנים או משקיעים, אלא רק אנשים פשוטים שרוצים חיים רגועים".

רילוקיישן לקפריסין נחשב קל יחסית מבחינה ביורוקרטית, בייחוד לבעלי דרכון אירופי, שיכולים לקבל ביטוח בריאות ציבורי, לעבוד ולרשום את הילדים לבתי הספר. מי שאין לו דרכון אירופי נדרש להליך מורכב יותר, הכולל אישור מיוחד שצריך לחדש פעם בשנה, ובמקביל עליו להוציא ויזת עבודה מטעם מעסיקו.

לאופר אומרת כי לא רק יוקר המחיה דוחק אותם לעזוב את ישראל. "יש פה אוכלוסייה שחיה תחת לחץ גדול גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה פוליטית. זה לא בא ממקום של ייאוש, כי יש לי פה עבודה טובה. אנחנו פשוט חושבים על העתיד של הילדים ואיך נגדל אותם כאן. אנחנו רגילים לתנאי מחיה אירופיים. שם יש יותר זמן להיות עם הילדים, עזרה ממשלתית במגוון של דברים, ואין חובת גיוס לכולם. אם היינו חושבים שהמדינה הולכת לכיוון סוציאלי יותר ושבעתיד תבוטל החובה להתגייס, אולי היינו נשארים".

 

[Y578]

"בעקבות משיח: חוצפא יסגא, והיוקר יאמיר...."

 

[אביודה]

לא רק בגלל יוקר המחיה: בני הזוג שמנסים לארגן הגירה חרדית לקפריסין

"קיבלנו מאות פניות", מספרת חווה לאופר, שפנתה לציבור החרדי בהצעה להתארגן להקמת קהילה חדשה בקפריסין ■ "לחוץ לגור פה, ובקפריסין המחירים נמוכים ב-40%"

סימי ספולטר
17:17, 27 בדצמבר 2022


"מתגבשת קבוצה של משפחות חרדיות להקמת קהילה בקפריסין" — כך נכתב במודעה שהופצה היום (ג') בפורומים חרדיים, ומציעה "חיי תורה בנוף חלומי". במודעה לא מופיע שם של גורם או של גוף עסקי כלשהו, ועומדים מאחוריה יוסף וחווה לאופר — בני זוג חרדים מביתר עילית, שעובדים שניהם כצלמים.

בשנים האחרונות העתיקו ישראלים לא מעטים את מקום מגוריהם לאירופה, בין השאר בשל יוקר המחיה. תופעה זו דילגה לרוב על חרדים, ובמיוחד על משפחות חרדיות מרובות הילדים, הזקוקות לבתי ספר המותאמים לאורח חייהם, לבתי כנסת ולאוכל כשר. היוזמה החדשה מנסה להתגבר על האתגרים האלה באמצעות מעבר של כמה משפחות יחדיו, ויצירת בסיס ראשוני להקמת קהילה חרדית בקפריסין (בחלקה האירופי, דובר היוונית).

בשיחה עם TheMarker מסבירה חווה לאופר כי הרקע ליוזמה הוא הקושי לחיות בישראל. "אני ובעלי צרפתים במקור", היא אומרת. "עלינו לארץ כשהיינו בני 18, ויש לנו תשעה ילדים. לפני חמש שנים ראינו שנהיה לחוץ לגור פה, לא רק מבחינה כלכלית, והתחלנו לחפש מקום אחר לעבור אליו".

לדבריה, השניים בחנו כמה חלופות, ובהן פורטוגל, ספרד ובלגיה, ולבסוף בחרו בקפריסין. "בקפריסין בטוח מאוד, אין אלימות או אנטישמיות, והמחירים נמוכים ב-30%–40% מבישראל", אומר לאופר, "וזה גם הכי קרוב מבין כל האופציות, ככה שאפשר עדיין להישאר בקשר עם המשפחה".

מצוקת הדיור בקרב הציבור החרדי גדולה מהמצוקה בציבור הכללי
פתאום כולם רוצים לעשות רילוקיישן
הבוקר (ג'), הפיצו השניים את היוזמה לראשונה, ומאז הם מוצפים בפניות. "יש לנו מאות פניות מהבוקר, אנחנו יושבים כאן שלושה אנשים ומנסים לענות לכולם", אומרת לאופר. קבוצת הוואטסאפ שהם פתחו התמלאה בתוך שעתיים ביותר מ-500 אנשים, ולאופר מאמינה שהם ייצאו לדרך בקרוב. "אנחנו מאמינים שבתוך חודשיים נעבור, לפחות המשפחות הראשונות, שיכינו את הקרקע למשפחות הבאות", היא מוסיפה.

לדברי לאופר, היוזמה מלווה בגורמים שיסייעו לספק את הצרכים הייחודיים של אורח החיים החרדי. "יש לנו אנשי חינוך, משגיחי כשרות ואנשי נדל"ן שיעזרו לנו בהקמה של כל התשתיות", היא אומרת. "חלק מהדברים כבר נמצאים בקפריסין, אבל אני מאמינה שנקים הרבה מהדברים מאפס, כולל כשרות, בתי ספר, ובהמשך אפילו ישיבה ובית אבות". לדבריה, משפחתה אינה מנסה להרוויח כסף מהמהלך: "אנחנו לא קבלנים או משקיעים, אלא רק אנשים פשוטים שרוצים חיים רגועים".

רילוקיישן לקפריסין נחשב קל יחסית מבחינה ביורוקרטית, בייחוד לבעלי דרכון אירופי, שיכולים לקבל ביטוח בריאות ציבורי, לעבוד ולרשום את הילדים לבתי הספר. מי שאין לו דרכון אירופי נדרש להליך מורכב יותר, הכולל אישור מיוחד שצריך לחדש פעם בשנה, ובמקביל עליו להוציא ויזת עבודה מטעם מעסיקו.

לאופר אומרת כי לא רק יוקר המחיה דוחק אותם לעזוב את ישראל. "יש פה אוכלוסייה שחיה תחת לחץ גדול גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה פוליטית. זה לא בא ממקום של ייאוש, כי יש לי פה עבודה טובה. אנחנו פשוט חושבים על העתיד של הילדים ואיך נגדל אותם כאן. אנחנו רגילים לתנאי מחיה אירופיים. שם יש יותר זמן להיות עם הילדים, עזרה ממשלתית במגוון של דברים, ואין חובת גיוס לכולם. אם היינו חושבים שהמדינה הולכת לכיוון סוציאלי יותר ושבעתיד תבוטל החובה להתגייס, אולי היינו נשארים".

מציינת שהכתבה הזאת נכתבה בעיתון שממש אוהב חרדים ושמו "דה מרקר"... והתגובות שם ממש אוהדות ונלהבות על הרעיון, שאפילו הסכימו כמה וכמה מהאנשים הנחמדים שם לעזור לחרדים לעבור לקפריסין במימון מלא

 

[דסי123]

רק שצריך למצוא עבודה שתאפשר דבר כזה,
אני בתור מעסיק לא הייתי מוכנה להעסיק עובד מחו"ל...
אבל בטח יש כאלה

זה מאוד תלוי מה העבודה
יש סוגי משימות שבהחלט הייתי מעסיקה מרחוק
אנחנו ב2022 כמעט 2023
אגב עיר התורה במקסיקו תפס?
מישהו יודע אם יצא מזה משהו?

 

[מייפל אורגני.]

אוגנדה...כמו התוכנית המקורית

 

[במה]

אגב עיר התורה במקסיקו תפס?
מישהו יודע אם יצא מזה משהו?

לא סתם תפס, הם חתמו ברית ערים תאומות עם דורות עילית....

 

[ופרצת]

מריח לי שאנשים בוטחים בכסף (או, עכ"פ, בחיסכון הצפוי להם).
מה עם ביטחון בה' - 'הזן את העולם כלו בטובו... ומפרנס לכל... ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא', ובפרט ב'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה... מראשית השנה ועד אחרית השנה'?!

 

[תילתן]

ראיתי גברת עם 4 ילדים קטנים בקניון בבודפסט
מראה לא שגרתי בעליל במדינה הזאת שבא הילודה שואפת לאפס

כשהתקרבו שמעתי שהאימא מדברת עם הילדים עברית..
שלום, שלום
מאיפה אתה?
מאיפה את?
והיא סיפרה שיוקר המחייה בארץ חנק אותם למרות ששני בני הזוג עובדים בעבודות מכובדות ומפרנסות,
הדירה שלהם הייתה בבת ים בשכירות והמשכורות הספיקו על הקשקש לגמור את החודש עם הראש מעל המים - נמאס להם

כשהם שמעו שנשיא הונגריה נותן לצעירים משכילים אזרחות בקלות גם אם הסבא של הסבתא מצד השכנים היה אזרח הונגרי לפני 100 שנה הם החליטו להגר

2 מילדיהם כבר נולדו שם
הם חיים בבית פרטי משלהם בפרבר של בודפסט
עובדים בחברות הייטק בין לאומיות
יש להם 2 מכוניות חדישות וארבע ילדים כאמור

בכל חופש הם קופצים לבקר את המשפחה במרחק של 3 שעות טיסה

----------------------------

בארה"ב ששם אני מכיר את יוקר המחייה יתר הקרוב
השכירות
הרפואה
ושכר הלימוד
הופכים את רוב הציבור לדיי עני

אז נכון שביגוד ומותגים או אלקטרוניקה הרבה יותר ול שם
אבל חיי היום יום מי שאין לו משכורת ממש טובה נופל על קופת הציבור
לא הכל זהב ב - "גולדנע מדינה.."

 

[ש.ז.י.]

המשמר הלאומי של קפריסין (אנ') הוא הצבא הקפריסאי-יווני, הוא כולל כוחות יבשה, אוויר, ים וגם כוחות מיוחדים. הגיוס הוא חובה לגברים המגיעים לגיל 18 למשך כ-14 חודשים, ומשרתים בו כ-20,000 בשירות חובה.

מקבלים שם דיחוי מוועד הישיבות? או לחלופין נותנים שם לחסום כבישים?

 

[BIZZARC- עשירה]

רק שצריך למצוא עבודה שתאפשר דבר כזה,
אני בתור מעסיק לא הייתי מוכנה להעסיק עובד מחו"ל...
אבל בטח יש כאלה

יש פה הרבה שעובדים למשרדים בחו"ל
בלי לחשוב עולה לי לראש בסביבה שלי כ-20 בני משפחה ומכרים (בעיקר בנות) שעובדים למשרדים בארה"ב
ועבודות בכל מיני תחומים.
הנהלת חשבונות
הנדסאי מחשב
גרפיקה
שרטוט אדריכלי ועיצוב פנים (אחת)

 

[מרחבית]

הם חיים בבית פרטי משלהם בפרבר של בודפסט
עובדים בחברות הייטק בין לאומיות
יש להם 2 מכוניות חדישות וארבע ילדים כאמור

האם שני בני זוג שעובדים בארץ בחברות הייטק בינלאומיות (שקיימות גם בארץ) עם 4 ילדים - לא יכולים להגיע לדירה גדולה וטובה ולשתי מכוניות, ולחיות ברחבות??
הם החליטו מה שהחליטו, ואינני נכנסת לשיקולים של אף אחד.
רק שהסיפור כשלעצמו לא ברור. אם שני בני זוג הם הייטקיסטים שיכולים לעבוד בכל חברה שהיא (כנראה שבהונגריה אין חברת הייטק לחרדים/חרדיות בלבד), אז מה הסיבה שגרו בשכירות (ולא לקחו משכנתא טובה), ולמה בקושי גמרו את החודש עם 2 ילדים?

 

[תילתן]

האם שני בני זוג שעובדים בארץ בחברות הייטק בינלאומיות (שקיימות גם בארץ) עם 4 ילדים - לא יכולים להגיע לדירה גדולה וטובה ולשתי מכוניות, ולחיות ברחבות??
הם החליטו מה שהחליטו, ואינני נכנסת לשיקולים של אף אחד.
רק שהסיפור כשלעצמו לא ברור. אם שני בני זוג הם הייטקיסטים שיכולים לעבוד בכל חברה שהיא (כנראה שבהונגריה אין חברת הייטק לחרדים/חרדיות בלבד), אז מה הסיבה שגרו בשכירות (ולא לקחו משכנתא טובה), ולמה בקושי גמרו את החודש עם 2 ילדים?

היא לא דתייה
והשאלות שלך טובות
בפעם הבאה שאני אפגוש אותה בקניון ארנה בודפסט אני אשאל אותה

 

[מרחבית]

בפעם הבאה שאני אפגוש אותה בקניון ארנה בודפסט אני אשאל אותה

לא צריך לשאול אותה ולא את הדומים לה...
צריך לשאול את עצמנו האם סיפור כזה של יורדת אומר משהו לגבי יוקר המחיה בארץ לעומת העולם.

 

[מרחבית]

בעקבות האשכול עלתה לי שאלה לא כל כך קשורה לאשכול -
האם כל אותם יורדים מהארץ שקבלו בילדותם תקצוב מלא על חשבון משלם המיסים, יען כי למדו לימודי ליבה שחשובים לכלכלת מדינת ישראל, וגם נעזרו בתקציבים הגדולים של המדינה לאוניברסיטאות, ובמלגות השונות -
האם כשהם יורדים מישראל לתת את חלקם בכלכלת אירופה או ארה''ב - הם מחזירים בצאתם למדינת ישראל את מה שמשלמי המיסים בישראל השקיעו בהם??
ולא מדובר על בודדים. כמיליון ישראלים ובני משפחותיהם גרים מחוץ לישראל!

השאלה כאן איננה למה הם לא מחזירים את מה שהושקע בהם למען עתיד המדינה.
השאלה היא למה - בניגוד למי שלא מכניס לימודי ליבה - אין על זה כתבות וציוצים והסתות ונאומי פוליטקאים בנוסח מקומי, שמזכיר תקופות אפלות?

 

[תילתן]

בעקבות האשכול עלתה לי שאלה לא כל כך קשורה לאשכול -
האם כל אותם יורדים מהארץ שקבלו בילדותם תקצוב מלא על חשבון משלם המיסים, יען כי למדו לימודי ליבה שחשובים לכלכלת מדינת ישראל, וגם נעזרו בתקציבים הגדולים של המדינה לאוניברסיטאות, ובמלגות השונות -
האם כשהם יורדים מישראל לתת את חלקם בכלכלת אירופה או ארה''ב - הם מחזירים בצאתם למדינת ישראל את מה שמשלמי המיסים בישראל השקיעו בהם??
ולא מדובר על בודדים. כמיליון ישראלים ובני משפחותיהם גרים מחוץ לישראל!

השאלה העיקרית איננה למה הם לא מחזירים את מה שהושקע בהם למען עתיד המדינה.
השאלה היא למה - בניגוד למי שלא מכניס לימודי ליבה - אין על זה כתבות וציוצים והסתות בנוסח מקומי, שמזכיר תקופות אפלות?

כי זה דו סטרי
יש המון משכילים עולים...
שילמו את הוצאות הלימודים כשהם עולים..?