שיתוף - לביקורת יגון שאולה

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
הוא מחפש חניה והיא - עגלה.
קודם עושה טסט לגלגלים.
יש לה כבר משנה סדורה: עגלות בעלות נטיה ימנית או שמאלית - עוקרים מהן את הנעילה. תחי הדמוקרטיה.
אבל היא, יכולה לנהל מדינה, דאגה להצטייד מראש במטבע המבוקשת.
אלה שלידה מביטים בה בעיניים קטנות, לא מסתירים את קנאתם.
אהה, מצאת חניה, היא מקבלת את יוסי, מהר דווקא...
טוב, תביא עגבניות, מלפפונים וגזר בינתיים, אני ת'שאר. מנהלת, נו.
יופי, מישהי פה שמה לה פלפלים חריפים בעגלה, לכי תמצאי מי זאת... מי צריך כל כך הרבה, היא חושבת.
"זה שלך?" 'זאת' נהיית בצבע פלפל.
עכשיו העגלה קצת פחות כבדה.

מעמיסים שקיות, מתקדמים הלאה. חמוצים, טונה, רסק עגבניות - קח מלא.
הולכת למקרר של החלבי. יוסי אחריה.
לוקחת 2 חלב, גבינה וקוטג'. על המילקי היא מתלבטת. "באוכל לא מתקמצנים" אמא שלה, ע"ה, הייתה אומרת. המילקי מאושר. תרתי.

אז אתה שומע, רבקה אמרה לי שאני המסמר של המשרד. אבל אני מכירה אותה, בטח התכוונה לומר שהיא התמונה שתלויה עליו.
גם כן, חושבת שאני משרתת שלה. תכיני לי קפה, היא אומרת לי. שמעת?!
ככה, קונה אותנו עם ליקוקים כדי שנהיה שפוטות שלה. מנפחת אותנו כדי שיהיה לה יותר נח לדרוך.

אתמול, שושי נכנסה לחדר שלי, בוכה. כל כך ריחמתי עליה. מה היא עשתה הפעם. זה הרי ברור שזה 'היא'.
בסוף לא, אבל לא משנה. היא כנראה הציפה אצלה משהו שגרם לה לבכות. בטוח.
זוכר איך היא צעקה עלי פעם? עד היום זה עולה לי. נכון שהיא התקשרה להתנצל ואמרה שהיה לה יום קשוח, אבל סליחה צריך לומר פעמיים.
הפעם הראשונה מאשרת שהייתה פגיעה ואז - צריך לפייס.
ואיך האשימה אותי וצעקה עלי כשהגיעו דפים צהובים במקום לבנים. הזגוגיות בחלון רעדו, אפילו ירד גשם, בכה במקומי. לא, אני האחרונה שאתן לה להשפיל אותי ברבים.

קיצור, אני חושבת שאני צריכה לחפש מקום אחר. שיעריך אותי, אבל באמת. שיראה כמה אני שווה. אני שווה, נכון?
מרימה עיניים ליוסי.
אופס. שאולזון מקומה שש.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

תודה
נקרא  0  פעמים

לוח מודעות

למעלה