מצד שני ברש''י על הפסוק בפרשת קורח (במדבר טז ד) 'וישמע משה ויפול על פניו', מפרש 'מפני המחלוקת, שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל (שמות לב, יא) ויחל משה, במתאוננים (במדבר יא, יב) ויתפלל משה, במרגלים (שם יד, יג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו'. ומבואר שמחלוקת קורח היתה רק אחרי מעשה המרגלים, שמעשה המרגלים אירע במדבר פארן, כמו שנאמר בפסוק (במדבר יב טז) 'וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן' ולאחר מכן נאמר על המרגלים (שם יג ג) 'וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה'. וכן מפורש בסדר עולם רבה (פ"ח) 'אחר מרגלים היתה מחלוקתו של קורח ובליעתו, שנאמר 'אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש' וגו''.
ונמצא שבכל אופן מעשה קורח לא היה מיד לאחר הפרשת בני לוי, שבוודאי היתה עוד במדבר סיני, לפני שנסעו משם בכ' אייר, כמו שנאמר (שם י יא-יב) 'וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן'.
ונמצא שבוודאי עברו כשלשה חדשים בין גילוח הלויים למעשה קורח ועדתו, ולכאורה אין אפשרות לדעת בבירור באיזה שלב בארבעים השנים שהיו במדבר אירע מעשה קורח.