דרוש מידע חשש חמץ בפטריות של העדה"ח וכל אחד ישאל את רבותיו

[ליטאי פשוט]

מאמר בנושא מהגר"מ קובר

 

[ר' יהונתן]

הגר''ע פריד אמר לי בליל יו''ט שמעיקר הדין פטריות כשרות לפסח

 

[כבקרת רועה]

בלת"ק
שמעתי בשם ר' שבח צבי רוזנבלט שאמר שזה חמץ גמור ממש!!
ואפילו אסור לאכול את זה אחרי פסח, למי שמקפיד על חמץ שעבר עליו הפסח...
הוא אמר שהיה צריך לשרוף את הפטריות האלו..

לא הבנתי
יש מישהו שלא מקפיד על חמץ שעבר עליו הפסח [חוץ ממי שעדיין לא שומר תורה ומצוות וקראים]?

 

[רייזי 36]

אף אחד לא עונה על שאלה פשוטה
למה כשמתקשרים אליהם, הם טוענים שזה פשוט לא נכון ולא גדל על מצעים של חמץ???

הם שקרנים??????

כי הגידול הסופי הוא על מצע קומפוסט
הגידול הראשוני הוא על חיטה
ולכן הם לא משקרים
הם רק מעלימים חלק מהאמת

 

[(:1234]

לא הבנתי
יש מישהו שלא מקפיד על חמץ שעבר עליו הפסח [חוץ ממי שעדיין לא שומר תורה ומצוות וקראים]?

נכון, באמת התלבטתי אם להוסיף את זה, הוא אמר שאסור לאכול את זה כי זה חמץ שעבר עליו הפסח, אבל אני לא מכירה את כל המנהגים פה בפרוג, ואין לי מושג, אז הוספתי את זה...

 

[שזמה]

בלת"ק
שמעתי בשם ר' שבח צבי רוזנבלט שאמר שזה חמץ גמור ממש!!
ואפילו אסור לאכול את זה אחרי פסח, למי שמקפיד על חמץ שעבר עליו הפסח...
הוא אמר שהיה צריך לשרוף את הפטריות האלו..

שמעת ממנו ישירות?
כי גם הרב ובר שמתחילה החמיר מאוד חזר בו, ורק לבני תורה הורה שראוי לחוש לכתחי' ולא להשתמש בכלים בתוך כ"ד שעות (בפסח עצמו).
עוד לא שמעתי על מישהו שאוסר בתור חמץ גמור (מלבד מדען אחד), כך שלומר כך בשם הגרש"צ צריך ממקור מוסמך!!

 

[שזמה]

כי הגידול הסופי הוא על מצע קומפוסט
הגידול הראשוני הוא על חיטה
ולכן הם לא משקרים
הם רק מעלימים חלק מהאמת

הגידול הוא לא על חמץ אלא אחרי שהחמץ התעפש ולא ראוי לאכילה, יוצא ממנו חומר מסוים ועליו מגדלים את הפטריות, זה כוונת הבד"ץ שלא גדל על חמץ, וזה הסיבה שכל הפוסקים התירו את זה מדינא (ויש שחששו לחומרא לכתחי').

 

[כבקרת רועה]

כל הנוהגים לא לאכול את זה כי זה חמץ שעבר עליו הפסח יכולים להביא לי את זה

 

[a rivki]

מאמר בנושא מהגר"מ קובר

תוכן המאמר מבוסס ע"ז שמדעי מנסה לאסור דבר שהגריש מתיר,
במקור אותו מצטט הכותב מהגריש [הליכות שדה... ]מפורש שהגרי"ש הסתפק כיצד להגדיר פטריה שגדילה על חמץ ואסר באופן של לכתחילה הכותב מתווכח עם הרב אלישיב ולא עם המדעי... מצו"ב פסק הגרי"ש.
[נ.ב. הרב ואזנר בתשובתו מסיק לאיסור משום הרחק מהכיעור והדומה לו.פרט זניח שנעלם מכל מצטטי ההיתר בשמו]

 

[פינחס רוזנצוויג]

יכול להיות שכדאי להמנע מלצרוך פטריות בפסח
אבל ממתי גידולים נחשב 'מעמיד'?!

עיין מ"ב תמב כה

 

[2bsmile]

מכתב מהרב רווח (המכון למצוות התלויות בארץ)

 

[פינחס רוזנצוויג]

מכתב מהרב רווח (המכון למצוות התלויות בארץ)

כתב שם "ולגבי זרע החיטה או השעורה שהתפטיר עוטף אותם, הם מעוקרים לחלוטין, ואין נותנים שום ערך תזונתי לתפטיר, וכל הסיבה שהם שם להיות נשאים לחוטים שיהיה אפשר כאילו 'לזרוע' כי אחרת לא זורעים חוטים"

וכאילו אין החיטה מזינה כלל את הפיטריה, ועל זה סובב הולך ההיתר שלו, ולא מובן למה עושים חיטים או שעורים או דוחן, ולדבריו מספיק חתיכות פלסטיק, אבל האמת שעיקר גידול הפיטריה חייב מצע של עמילן כידוע לעוסקים בזה, והפיטריה ניזונת מהעמילן של החיטה., והנה ממקומו מוכח לאסור שהרי כל סברת ההיתר שלו בטלה מהמציאות.

 

[ליטאי פשוט]

גרעין החיטה שממנו גדלה החיטה שעושים ממנה קמח למצות אינו חמץ?
והוא "מעמיד" לגמרי! לא?

 

[אחת--]

גרעין החיטה שממנו גדלה החיטה שעושים ממנה קמח למצות אינו חמץ?
והוא "מעמיד" לגמרי! לא?

הוא יבש,
ומאז ששמים בו מים לא עובר 18 דקות לכאורה.

 

[ליטאי פשוט]

הוא יבש,
ומאז ששמים בו מים לא עובר 18 דקות לכאורה.

אני מתכון לגרעין שנזרע באדמה

 

[פינחס רוזנצוויג]

גרעין החיטה שממנו גדלה החיטה שעושים ממנה קמח למצות אינו חמץ?
והוא "מעמיד" לגמרי! לא?

לא.
החיטה צמודה ל'תפטיר' עד רגע הלקיטה, והתפטיר הוא חלק מהחיטה, כמו שהשמרים הם חלק מהשיכר, זה לא דומה לגידולים, או לפרה האוכלת חמץ שבשרה מותר, שם אין הבשר והצמח חלק מהחיטה אלא רק נוצרים ממנה.

מה שכתב במאמר של הרב קובר, "שמרי השכר של הראב"ן. מדובר במשקעים של השכר, שהם חלק ממנו וחמץ כמוהו. ויש גם ייסט בלוע בתוכם, ולכן יכולים להחמיץ משקה המעד. והדברים פשוטים"
זה מאוד נכון, הבעיה שגם בפטריות המאכל מדובר בחיטה עם עוד משהו שיכול לגדל פטריה ולכן זה אסור, ודבריו שם מחזקים את האיסור ולא את ההתר.

 

[ליטאי פשוט]

לא.
החיטה צמודה ל'תפטיר' עד רגע הלקיטה, והתפטיר הוא חלק מהחיטה, כמו שהשמרים הם חלק מהשיכר, זה לא דומה לגידולים, או לפרה האוכלת חמץ שבשרה מותר, שם אין הבשר והצמח חלק מהחיטה אלא רק נוצרים ממנה.

מה שכתב במאמר של הרב קובר, "שמרי השכר של הראב"ן. מדובר במשקעים של השכר, שהם חלק ממנו וחמץ כמוהו. ויש גם ייסט בלוע בתוכם, ולכן יכולים להחמיץ משקה המעד. והדברים פשוטים"
זה מאוד נכון, הבעיה שגם בפטריות המאכל מדובר בחיטה עם עוד משהו שיכול לגדל פטריה ולכן זה אסור, ודבריו שם מחזקים את האיסור ולא את ההתר.

מה פתאום? רק בשלב ההתחלתי ממש הפטריה גדלה מהחמץ, בשלב הסופי של הגידול היא "יושבת" על מצע של זבל שכמות החמץ בו (אם קיים כלל) בטל ברוב לגמרי ואינו ראוי כלל למאכל, ואפשר לדמות את זה לחיטה שצומחת בשדה מגרעין חמץ

 

[פינחס רוזנצוויג]

מה פתאום? רק בשלב ההתחלתי ממש הפטריה גדלה מהחמץ, בשלב הסופי של הגידול היא "יושבת" על מצע של זבל שכמות החמץ בו (אם קיים כלל) בטל ברוב לגמרי ואינו ראוי כלל למאכל, ואפשר לדמות את זה לחיטה שצומחת בשדה מגרעין חמץ

הבעיה היא שהחטה ממשיכה ללוות את התפטיר עד הלקיטה, וזו בדיוק הדילמה, האם זה דומה לחיטה או לשמרי שכר [שגם שם המעד נוצר ממעד וכו' ורק הראשון נוצר משיכר], אי אפשר להאריך בסוגיה זו על גבי פורום, אבל שני המכתבים, של קובר ושל רווח לא נגעו בשאלה העדינה הזו.
זו שאלה לגדולי הפוסקים, שרובם הכריעו שזה בוודאי לא למהדרין.

 

[אני וביתי]

ברוב הבדצי"ם שוחטים במקומות הכשרים ע"י הרבנות וכל שאלה שיש להם על עוף העוף עובר לכשרות רגילה
ז"א לא פוסקים אף פעם על שאלה
בעדה"ח שוחטים לבד במשחטה והשאלות מובאים לרבנים והם פוסקים כשר או טרף
אז מי שלא אוכל מעוף שנשאלה עליו שאלה ...
אני לא אוכל מכשרויות אחרות בגלל אלף בעיות אחרות וסומך על פוסקי העדה"ח כאשר הם פוסקים ומכשירים

אין כשר או טרף מה שלא מהודר ברמה גבוהה עף מיד לטרפות כנל בלנדא. (כיום כן יש בלנדא מעבר לרבנות אבל לא הבודקים של הרב לנדא מתעסקים עם זה מבחינתם זה או עולה לליין או יורד למטה).
זה נובע מהעיקרון שהבודקים לא יצטרכו כל עוף לא מהודר לחשוב האם זה כן כשר או טרף לגמרי יש כן ולא אין דרגות.

לעצם ענין הפטריות הבדצ טוענים שזה כשר, מגיע הכשר אחר שיש לו פטריות כשרות לפסח גם כך על פי הנטען והם אומרים ששלהם כשר לפסח ושל הבדצ לא.

 

[כבקרת רועה]

זו שאלה לגדולי הפוסקים, שרובם הכריעו שזה בוודאי לא למהדרין.

וגם שבוודאי מותר ואינו חמץ