למרות שאני לא חושב שהיא זו שצריכה להמשיך לנהל את העיר, הרגשתי מוכרח להתקומם מול עיוותים עובדתיים.
אני סבור שבתחום הניהול, בלוך זה אחד הדברים הטובים שקרו לבית שמש בשנים האחרונות.
הבעיה מתחילה כשמערבים ניהול ואג'נדה.
רוב הניקים כאן כנראה חדשים יחסית בבית שמש, אז אני כאן בשביל לתקן קצת.
בזמנה לא תוכנן ולא קודם שום מהלך חדש.
גם אם זה היה נכון, זה שבח גדול מאוד.
היא לא שכחה שלפני פרויקטים גרנדיוזיים, יש פה גם עיר לנהל.
צרכים יומיומיים, ניקיון, גינון, תחזוקה, חינוך, תרבות, מסחר, פיקוח, רישוי עסקים, התייעלות ועוד.
זו כנראה הסיבה שהיא נבחרה על פני אבוטבול.
לדוגמא, שיפורים בתח"צ זה בעקבות מכרז שגרינברג קידם בקדנציה הקודמת.
להזכירכם, גרינברג היה ממונה תחבורה עשר שנים, גם בתחילת הקדנציה הנוכחית, ולא הצליח לקדם את המכרז שדיברו עליו 15 שנה.
כשגרינברג עזב, היא לקחה לידים את תיק התחבורה, פנתה לבית המשפט והוציאה לדרך את המכרז.
קשה להפריז בשינוי התהומי בין תקופתה לתקופת גרינברג, בתחבורה.
הרחבת 38 בחלקים האחרים, בזכות אבוטבול.
זה נכון, אבל יש לזכור ששדרוג הכביש הדרומי נתקע טובא בשל בעיית תל בית שמש, והיא נכנסה לעובי הקורה בשביל למצוא פתרון, ובהצלחה גדולה, הן בעצם הפתרון והן בתקצובו. על הדרך גם הרווחנו פארק יפה על התל.
שטח לבית חולים הוקצה ע"י מונטג ואבוטבול.
הקצאת שטח היא כלום אחד גדול.
היא קידמה את זה לתכנית אופרטיבית, לתכנון ולהעלאה לוועדה המחוזית.
במקביל שקדה על הקמת מיני בית חולים של הדסה בנעימי, עד לדבר האמיתי.
ומה עם קליטה סלולרית בשכונות החדשות?
היא הראשונה שבכלל התייחסה לבעיה ועבדה על פתרונות.
בתקופת אבוטבול, הנציגים אמרו לנו שזו נטו בעיה של משרד התקשורת ואין להם איך לעזור.
ומה קידום מכרז חדש של תח"צ במקום הקודם שרחוק מאוד מלספק את הצרכים הקיימים?
מכרז שני בתוך שלוש שנים?
היא כן התאמצה מאוד להכניס בו שינויים נצרכים.
ומה עם כיתות לימוד? בית שמש נמצאת במקום הראשון בארץ במחסור של כיתות.
אבל גם במקום הראשון בארץ בבניית כיתות.
המחסור של הכיתות זו ירושה מתקופת אבוטבול-גרינברג.