מצאתי בכתבה ב-YNET. אולי יעניין פה מישהו.
"חמודי" - לא רק לילדים
פרסום סיגריות באמצעות דמויות מונפשות מעיד כאלף עדויות שהן לא תמיד נועדו למשוך ילדים. כשמקדונלד'ס רצתה להודיע לכל המבוגרים באמריקה שסניפיה פתוחים עבורם בערבים, היא עשתה זאת באמצעות מק'טונייט, דמות של ירח בעל רגלי אדם. גם מיס לוסי, בשיאה (אז של הוד לבן כיום של עוף טוב), פנתה לילדים ולמבוגרים. כך קרה עם חמודי, התינוק של קופת חולים כללית.
"הוא מככב בפרסומות וגם מופיע על כל העלונים, למעט אלה של רפואה אסתטית", אומרת ענבר זך, מנהלת תקשורת שיווקית בכללית.
"מאוד אוהבים אותו אצלנו. כל המחוזות שמחו לאמץ את הדמות והיא משמשת כפלטפורמה מאוד רחבה ונוחה להעברת מסרים".
איך הגעתם לדמות?
"האסטרטגיה של הכללית היא שהיא הכי טובה למשפחה לכן חיפשנו משפחה שתהיה הפלטפורמה שלנו. משרד הפרסום ראובני פרידן באו אלינו עם הברקה: בואו נשתמש בחמודי כאייקון מצויר של ילד עם אבא ואמא. במקור זה היה סטריפ קומיקס שבועי וספרים של דניאלה לונדון דקל. רכשנו ממנה את הזכויות, כשהרעיון הוא לבנות משפחה שבה חמודי, בחוכמה הילדותית שלו, יכול לעזור לנו להעביר מסרים משעממים ודידקטיים בצורה חיננית ושובת לב.
"מעבר לזה, משפחה מצוירת לא תלוייה בדמות בשר ודם שיכולה להתבגר או להימאס, וזה מאפשר הרבה יותר חופש פעולה ובולטות מאוד גדולה. חמודי מאוד מזוהה עם הכללית בצורה שרק דמויות מאוירות יכולות, כולל במגזר הערבי, שם חמודי זה שם חיבה למוחמד.
"תמיד אחרי כל קמפיין אנחנו בודקים את אפקטיביותו, וחמודי זוכה לשיעורי אהדה מטורפים בין 87 ל-90%. 70% ידעו לומר 'אחות ליווי הריון' בזכות הקמפיין איתו. הוא כל-כך מוכר עד שאנשים זוכרים אותו גם מהפרסומת 'למה?', שעשינו עוד לפניו".
איך שומרים על ציביון ובכל זאת מרעננים את הדמות?
"בשפה קריאייטיבית מאוד מזוהה שלאורך השנים אתה לא מרגיש מוגבל איתה. חמודי התפתח: נולדה לו אחות, הוא עשה סרט עם ג.יפית שהיא דמות אמיתית וניהל דיאלוג סרט ויראלי איתה, הוא שולב עם דמויות חיות. אנחנו דבקים כבר שנה שלישית בשפה הפרסומית הזאת והיא לא משעממת לרגע".
לא תמיד קל לשמור על הקוהרנטיות של חמודי בעולם של שינויים. למשל, לילד שדובב אותו התחלף הקול והיו צריכים לאתר ילד אחר. אורנה בנאי העתירה מטוב קולה לאמא שלו וכיום קולה שונה. אבל יותר מכך, משרד הפרסום התחלף מאז למקאן אריקסון.
"בראובני פרידן התייחסו לחמודי כמו אל ילד מאומץ שלהם", אומרת זך, "ולכן יש לנו סט כללים מאוד ברור לשפה שלו. חמודי אף פעם לא אומר את דבר המפרסם לא אומר דברים דידקטיים. אלה לא משפטים של חמוד. מקאן אריקסון קיבלו בריף מלא לגבי מה הוא יכול להגיד מה לא והם שומרים על כך נאמנה. וגם אנחנו, פשוט נקשרנו אליו".