התייעצות חייבת את דעתכם בענין "דין קדימה בתחנה" ומינימום אנושיות.

[תותים בלבן]

לא שייך תור בתחנה.
יש שם המון קוים לכל מיני מקומות.
אם התחנה היתה אך ורק וקו מסויים, אז אולי.
וגם אז לא בטוח, כי אין מספרים, אין רישום, ואין סדר.

ואם אני גרה בבניין שצמוד לתחנה אני אמורה להיצלות בשמש הקופחת חצי שעה כדי לוודא שיש לי מקום?
האוטובוס מגיע והוא של כולם, כל עוד לא הזמנת מקום מראש.
אין פה קדימות של תור.
כן הייתי אומרת לתת למבוגרים ממך זכות קדימה, כי דרך ארץ קדמה לתורה

ותחבורה ציבורית היא תמיד בגדר המלצה בלבד.
מי שיש לו תלונות שיסע בפרטי וישלם ממיטב כספו.

 

[chaia]

רק חייבת למחות.
אני מכירה את נתניה. היטב.
והאנשים שם מאוד מאוד מכבדים, והתנהגות כזו אינה אופיינית כלל.
א-ב-ל, מודה שמאוד מאוד לא נחמד עומס הנופשים שבטוחים שהכל שלהם (ראיתם איך נראה החוף אחרי שאתם הולכים? אתם יודעים כמה מציק זה שאת רוצה להגיע הביתה אחרי בוקר מתיש נוראות אבל האוטובוס מלא במשפחות שנוסעות לטיול שנתי ואת יושבת על המדרגות כשאנשים הולכים וחוזרים ושרים ומקשקשים והראש שלך כואב מרוב רעש ובלגן, וזה אחרי שחיכית לאוטובוס הבא כי הקודם היה מלא אז הלכת ברגל לתחנה הראשונה? יש לכם מושג כמה מציק זה ליסוע עם הגלגלי ים המנופחים שאין לי מושג למה אי אפשר לנפח אותם בחוף וכל האוטובוס צריך להסתדר עם המקום שהם תופסים? וכן הלאה וכן הלאה).
אז לא מכירה אתכם, אבל כשאנשים מתנהגים כאילו האוטובוס הוא ההסעה הפרטית שלהם לנופש והרחובות שליד הבית הופכים למרכז פעילות בכל עת ובכל שעה והחוף מלוכלך הרבה יותר מכל חוף אחר בנתניה- לפעמים אנשים קצת קצה נפשם בדבר. הם בחרו לגור בנתניה, לא בבני ברק, וראוי שהבני ברקים יבינו את זה... (שיבואו, בשמחה, אבל שיתנהגו באופן קצת פחות.. אדנותי)
כן, גם לחרדים של נתניה לא קל ככה, ואולי בעיקר להם...
אבל שוב- זו לא התנהגות אופיינית- עקיצות ודחיפות וכו'.
(לעניין העיריה- למה שהיא תאהב את זה? מה היא מרוויחה מזה שאנשים גודשים את החוף וגורמים שתושבי העיר יחושו צפיפות רבה וחוסר שביעות רצון? מזה שהאוטובוסים דחוסים? מזה שצריך לנקות את החוף יותר ואת הרחובות וכו'? זה הרי לא מכניס כסף אלא רק מגביר את הצורך לשלוח מנקים)
וגם באוטובוסים- הנתנייתי הממוצע שרק רוצה לחזור הביתה מבני ברק או שיש לו עניין בבני ברק- אין לו אופציה אחרת. זה הבית שלו. נתנייתי שנתקע בבני ברק כמה אוטובוסים כי גלגלי ים חשובים יותר- לא יכול להגיד 'טוב, האוטובוס עמוס, לא נוסע' כי הוא רוצה הבייתה. ואחד שנסע עד קריית צאנז כדי לעלות בתחנות הראשונות- מרגיש שהוא עשה אובר-השתדלות (נסיעה של חצי שעה ולפעמים יותר בתוך העיר) כך שאי אפשר לדרוש ממנו כלום.
מבחינת התושבים- זה הבית שלהם, ומי שרוצה לבוא להתארח-
א. שיתנהג כמו אורח ולא כמו בעל בית
ב. אנא, שיתכנן את נסיעותיו כמו שמתכננים טיול, או אמורים לתכנן, ולא יאשים אותם

אני גרה גם בעיר נופש
ואני חושבת שהאשמה כאן היא חברת התח"צ ולא האורחים.
כאן תגברו מאד את האוטובוסים, והנסיעות מתקתקות למרות העומסים

 

[מרחבית]

ואני חייבת לתת כבוד לעיירית חיפה, שהתח״צ בה היא מודל לחיקוי!
בירושלים ובכל מקום אחר אני עם רכב, לא זזה בלי,
בחיפה, אני משאירה את הרכב בבית ונוסעת רק בתח״צ, בקלות ובנוחות נדירה!.

אם אכן עיריית חיפה דואגת היטב לתחבורה מתאימה, מגיע לה תודה על כך. אמנם בחיפה הרוב המכריע של המשפחות הן קטנות מאוד, כולל משפחות חילוניות וגם הרבה מבוגרים רוסיים בודדים או זוגות. ככה שהצרכים שם לא דומים כלל לצרכי התחבורה במקומות אחרים בהם יש ריכוזים גבוהים בהרבה של משפחות חרדיות - קרי משפחות ברוכות ילדים.

 

[קצרה]

בלת"ק
בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם.
עם כל הכאב קשה "לעשות מספרים" בתחנת אוטובוס.
ולא ברור בדיוק מי בא קודם ומי אחר כך
מי צריך לוותר למשפחה הגדולה ולחכות עוד שעתיים בתחנה ומי זכאי לעלות..

לכן הפריבליגיה לחכות בתחנה האחרונה ולקוות למקום פנוי
במיוחד אחרי שרואים שהאוטובוסים הקודמים עוברים בה מלאים
שמורה לבודדים שמספיק להם מקום בודד

משפחה שמגלה את עצמה בסיטואציה של עמידה בתחנה אחרונה ואוטובוסים מפוצצים
צריכה לעלות על קו אוטובוס פנימי נוסף לתחנה הראשונה
לא רק שיהיה בה מן הסתם מקום לכל המשפחה
גם מבחינה חוקית חייבים לדאוג שכל הנוסעים בתחנת המוצא עלו לאוטובוס

במקרה של הפותחת אפילו לא מגיע לה החזר אם יהיה לה קבלה
כי החברה הוציאה את האוטובוסים בזמן
ואין לה חובה לתגבר אוטובוסים אלא רק אם הנוסעים בתחנת המוצא לא הצליחו לעלות

 

[תותים בלבן]

לא עזר לנו,
אני עדיין בפוסט טראומה מהרכבת אתמול,
הייתי עם המון ילדים פיצים, התיישבתי עם אנשים אחרים ברביעייה כי אחרת זה היה לעמוד (נסיעה מעל שעה)
ואיזה גבר שכנראה הילדים העירו אותו קילל אותי בטלפון שלו באנגלית במשך כל הנסיעה צחק וקילל, חשב שהישראלים לא מבינים אנגלית, מרוב הלם לא הצלחתי לעצור אותו.
והילדים התנהגו כמו ילדים שתקועים מעל שעה במקום הומה אדם כמעט ללא מקום לשבת,
בקיצור, תמיד אני מעדיפה רכבת, פעם הבאה אני יחשוב מחדש על זה.

שעה של קללות ושתקת?
הוא לא שילם על נסיעה במחלקה ראשונה ברכבת

לא מומלץ לקפוא ליד כאלה אנשים. צריכים לענות להם בשיניים ואז הם משתתקים
להבא, עונים להם בתקיפות שהמשפטים שאתה אומר לא מכבדים אותי ואותך ואני מבקשת ממך לשתוק לפני שאני קוראת ל... (זו אלימות מילולית לכל דבר ואפשר לאיים במשטרה)
בד"כ זה עוזר

 

[חמדה יקרה]

אם כל כך רע לחוצניקים פה, שיחזרו לחו"ל

 

[חרישאי]

שני נק' שעלו פה.
1. הייחודיות של הציבור החרדי לעומת הכללי.
אף אחד לא חולק שהתח"צ בארץ סובל ממחסור במשאבים, הן של כוח אדם והן של הון אנושי איכותי, הציבור החרדי שמשתמש בתח"צ במסות שלא מקובלות בעולם המערבי לא מקבל תח"צ של עולם מערבי אלא של עולם שלישי. תראו בהודו שהיא מדינה צפופה איך אנשים נוסעים על גגות של רכבות.

2. מישהו הזכיר פה את הלחץ והסטרס אנשים במרכז, ובמיוחד חרדים שהמשאבים שלהם מוגבלים וזה בגדר "כל הקודם זוכה".
זו נקודה מדוייקת שמתבטאת בכל כך הרבה ניואנסים, דוג' - אני מחכה למעלית בבניין שלי ביום בהיר בביהזמ"נ, משפחה חרדית נופשת לידי, הלחץ שלהם להידחף למעלית לא קיים בפריפריה, ועוד יש לי בבניין שתי מעליות.
אני עושה קניות בסופר חרדי במרכז ברביעי או חמישי, אני יוצא מותש נפשית, שלא תטעו, גם באושר עד בחדרה אין עגלות ביום חמישי בצהריים, אבל הלחץ והסטרס בגב"ש הם פשוט לא יאומנו, כאילו זו חלוקה בחינם.
כשגרתי בכרמיאל חיכיתי בביהזמ"נ לאוטובוס פנימי, האוטובוס הגיע די מלא, הלחץ של המשפחות החרדיות הנופשות בתחנה היה פשוט מכמיר לב, אבל יש עוד אוטובוס עוד 10 דק'.
זו נקודה שכל מי שעובר לפריפריה ומתחבר אליה אחרי זה מאד קשה לו להתרגל לזה חזרה.

 

[מרחבית]

פותחת האשכול לא באה בטענות למי שעלה בתחנות קודמות ולא פינה לא מקום. לכן לא קשור לענות לה תלכי לתחנה הראשונה (אלא רק בתור עצה טובה).
וגם לא שייך להסביר לה למה לא פינו לה מקום וירדו עבורה. היא לא בקשה דבר כזה.

היתה לה טענה אחת: בתחנה שהיא חיכתה - היא היתה הראשונה, וחכתה הרבה יותר זמן מאחרים. אנשים - לפחות חלקם - ידעו את זה, ובכל זאת עלו לפניה והשאירו אותה בחוץ.
אני לא חושבת שאפשר לדעת בדיוק את הסדר בתחנות ולעמוד עליו. אך להתעלם לגמרי מהנקודה הזו - שמי שחכתה קודם בתחנה, יש לה קדימות - זה דבר שאחת כמוני ששייכת לדור הקודם - ממש לא יכולה להבין. סליחה על המוגבלות...

 

[חרישאי]

פותחת האשכול לא באה בטענות למי שעלה בתחנות קודמות ולא פינה לא מקום. לכן לא קשור לענות לה תלכי לתחנה הראשונה (אלא רק בתור עצה טובה).
וגם לא שייך להסביר לה למה לא פינו לה מקום וירדו עבורה. היא לא בקשה דבר כזה.

היתה לה טענה אחת: בתחנה שהיא חיכתה - היא היתה הראשונה, וחכתה הרבה יותר זמן מאחרים. אנשים - לפחות חלקם - ידעו את זה, ובכל זאת עלו לפניה והשאירו אותה בחוץ.
אני לא חושבת שאפשר לדעת בדיוק את הסדר בתחנות ולעמוד עליו. אך להתעלם לגמרי מהנקודה הזו - שמי שחכתה קודם בתחנה, יש לה קדימות - זה דבר שאחת כמוני ששייכת לדור הקודם - ממש לא יכולה להבין. סליחה על המוגבלות...

נניח ששילמת על כרטיס טיסה דמים מרובים, והחברה פידחה ומכרה כרטיסים מעל לקיבולת של המטוס.
האם מי שהגיע לשדה תעופה לפנייך או לגייט קודם לך?
השירות מגיע לכולם, הפשע של המדינה שלא מספקת אותו כמו שצריך לא יוצר סדר עדיפויות בקדימה, אם היה עוד אוטובוס אחרי שתי דק' מילא, אבל אם המשמעות היא להישאר לילה בתחנה למה מי שיצא מהבית בשעה שהוא תכנן אמור להתקע יותר ממי שיצא מהבית גם בשעה שהוא תכנן, מה המשעות של זה שהאנשים חיכו יותר לאלה שגם מחכים זמן מה?
כמובן שהכל מדבר במקרי קיצון, אני לא חושב שזה דרך ארץ שאדם שהגיע הרגע לתחנה ידחף לאוטובוס לפני אשה שמחכה שם רבע שעה.
בסוף הכל ענין של משאב שאמור להיות מחולק לכולם בצורה שווה והוא לא.

 

[תודה על חיים...]

אם כל כך רע לחוצניקים פה, שיחזרו לחו"ל

באמת נמאס מהתלונות של החוצניקים,
אישה - שעולה לאוטובוס ומכריזה מולנו, אין מקום לעלות (ואחרי זה היה לנו מקום לשבת אפילו!)
צועקת על בן אדם אחר שהיא חוצניקית ולא רגילה שמתחצפים אליה!
הזיה.
גם אני כישראלית מלידה לא רגילה שמתחצפים אלי.

 

[מרחבית]

נניח ששילמת על כרטיס טיסה דמים מרובים, והחברה פידחה ומכרה כרטיסים מעל לקיבולת של המטוס.
האם מי שהגיע לשדה תעופה לפנייך או לגייט קודם לך?
השירות מגיע לכולם, הפשע של המדינה שלא מספקת אותו כמו שצריך לא יוצר סדר עדיפויות בקדימה, אם היה עוד אוטובוס אחרי שתי דק' מילא, אבל אם המשמעות היא להישאר לילה בתחנה למה מי שיצא מהבית בשעה שהוא תכנן אמור להתקע יותר ממי שיצא מהבית גם בשעה שהוא תכנן, מה המשעות של זה שהאנשים חיכו יותר לאלה שגם מחכים זמן מה?
כמובן שהכל מדבר במקרי קיצון, אני לא חושב שזה דרך ארץ שאדם שהגיע הרגע לתחנה ידחף לאוטובוס לפני אשה שמחכה שם רבע שעה.
בסוף הכל ענין של משאב שאמור להיות מחולק לכולם בצורה שווה והוא לא.

תור בקופת חולים מקובל עלייך?
תור בסופר מקובל עלייך?
תור בכניסה לאתרים או לאירועים -
תור לנטילת ידיים בבית הספר או באולם חתונות -
תור בקלפי בחירות -
תור למי שרשם קודם את הילד למעון -
תור למי שנרשם קודם לקורס או לחוג מוגבל במקומות -
כל זה מקובל עלייך?
סתם דוגמאות מחיי היומיום שקפצו לי... ודאי יש עוד המון.
האם אנחנו באמת רוצים לחיות בכאוס? בחלוקת משאבים שווים (או לא) לפי מרפקים? האמנם זה קריטריון טוב יותר מתור?

זה שחברות התחבורה (ועוד הרבה גופים) צריכות להשתפר בדחיפות - אין על זה ויכוח.
ומה בינתיים? אנחנו ב"ה חיים את החיים גם עכשיו - כשעוד אין שיפור. איך אנחנו רוצים לחיות אותם?

 

[ש. צ. וינמן]

השנקל שלי
האנשים בתחנה חסרי לב וד״א כששמעו ממכן שאתן 3 שעות בתחנה וראו את המוני הילדים ולא נתנו לעלות
(הפתרון לעמוד מיד ליד הדלת לשים יד על המעקה ולא לתת להם לעלות לפני הילדים ושרק אחת תלך לסדר דברים בתא מטען)
יכולה לספר אבל שבמקרה כזה אנחנו משפחה ברוכה (13 ילדים) היינו הולכם לתחנות ראשונות רק כדי לא להגיע למצבים האלה
אף פעם לא סמכנו על אוטובוסים שיעצרו לנו בתחנות אחרונות במיוחד לכמות כזאת של נפשות
ואחרי שבתור בחורה הייתי במקרה מרתיח הבנתי כמה זה נכון
עלינו על אוטובוס חזור מאשדוד ביום העצמאות שאיחר ביותר מחצי שעה
יום שכולם יודעים מה הולך באוטובוסים בטח מערי חוף
וחלק מהמסלול שלו זה לעבור ביישובים כמו יסודות
כבר באשדוד אחרי כמה תחנות הוא הפסיק להעלות אנשים ועקף על תחנות כי היה עמוס
אבל הוא היה חייב להכנס ליישובים כחלק מהמסלול למרות שלא יכל להעלות כבר
בתחנה ביסודות עמדה משפחה ענקית שרצתה להעלות וכמובן כבר לא היה מקום
בלי להתבלבל המשפחה יורדת לכביש וחוסמת את האוטובוס
ניסיתי בעצמי לדבר עם האמא ולא היה עם מי
אמרה שהיא מחכה כבר הרבה זמן עם ילדים קטנים
אז אמרתי ומה חשבת שיבוא לך אוטובוס ריק בתחנה אחרי האחרונה ביישוב נידח?
אז נכון שאי אפשר ללכת שם לתחנה ראשונה אבל לחשוב על פיתרון אחר מראש כמו הסעה
במיוחד שזה משפחה גדולה במיוחד בכזה יום
הם חסמו את האוטובוס יותר מחצי שעה
עד שאמרתי לה הבנו את עם תינוקות אבל מה עם התינוקות באוטובוס שאת תוקעת אותם כבר חצי שעה והם צורחים פה?
וכמו שכמה אמרו פה אמרתי לה קחי הסעה עם קבלה ותבקשי מהחברה
אין שום סיבה שבגלל שאתם סובלים עוד 80 איש יסבלו

כתבת דברים נכונים כל כך.
רק לא הבנתי את הפתיח.
אם אתם נהגתם כך,
ואת מבינה את הסיטואציה הלא פשוטה.
איך את מכנה את האנשים בתחנה - שנהגו כמוך- חסרי לב.
את חושבת שזה מה שהייתם אתם כשלא פיניתם את מקומכם?

וזה כבר לא קשור למה שכתבת,
היציאה מתוך הנחה שאנשים צריכים להתנהג אלינו בצורה מסויימת לא מוכיחה על טוב לב. וד"ל.

ובסופו של דבר,
תשתדלו לחפש מקומות בילוי והנאה עם כמה שפחות תלות בתחבורה הציבורית.
התחבורה בארץ - וההערכות לחופשה - כרגע לא מתאימה לכמות ולאופי היציאות.
תדמיינו חול המועד בכותל עם כמות אוטובוסים כמו ביום רגיל.
וזה מה שקורה בכל ערי הארץ שמותאמים (פחות או יותר) לכמות התושבים המקומית.
אבל לא מתחילה להתאים לכמות התושבים המתניידת ממקום למקום.
יוצא,
שאין סיכוי, לעת עתה, לצאת לדרכים ארוכות ומתישות בלי לחזור מתוסכלים.

 

[ארמון חול]

בלת"ק
אם האוטובוס הגיע אחרי כ"כ הרבה זמן, זה באמת לא משנה אם חיכו 3 שעות או חיכו שעה (או 20 דקות, זה גם הרבה זמן)
אנשים שנוסעים לבד מרגישים זכות קדימה בגלל שהם מקום אחד, (ולא 30 שתופסים אוטובוס שלם.....)
אם יש נסיעה של הרבה משתתפים כדאי לבקש מהחברה לתגבר.
אם הייתי שם וודאי שהייתי מותרת למשפחה עם מלא ילדים עייפים (אם היה לי מקום לשבת.
לחכות בעמידה זה מכפיל את הקושי, אם הייתי צריכה להמתין בעמידה, כנראה לא הייתי שמה לב, ורק מחכה לגמור כבר את הסבל הזה)

 

[מרחבית]

אם כל כך רע לחוצניקים פה, שיחזרו לחו"ל

נשמע רע...אולי קצת פטרוני?...
חורג מעבר לויכוח לגטימי על התחבורה.

 

[אריאל אלחייאני]

עשיתם את זה פעם?
כנראה אני עדינה מדי מלגשת לבית משפט
יש לי הקלטה מנציג שהודה לי שהם לא הוציאו אתהאוטובוס האחרון של יום שישי (שהיה שבת הגדול)
ונגרם לנו נזק רגשי (להשאיר אמא אלמנה שבת שלמה לבד, כשאלמנותה טריה והיא הכינה ובשלה בערב פסח למשפחה שלימה) ונזק כספי עצום (לקנות שבת מא-ת כולל ח"פ חלות יין וכו' בדקה שאחרי האחרונה, שהמכולות סגורות....)
יש לי בסיס של כתב תביעה שנסח לי מתלמד לעו"ד בהתנדבות. חסרים שם כמה פרטים קטנים וזהו.
שם זה תקוע
רק כנראה שאני לא כ"כ יכולה לעשות עם זה משהו :
א. הספור כבר קרה לפני שנתיים בפסח
ב.אין לי קבלה של מה שקנינו. הכל היה ברגע שאחרי האחרון בחאפריות מושלמת ובמזומנים מופקעים.)

וואו, סיטואצייה מזעזעת. היום אפשר להגיש תלונות דרך האינטרנט, קוראים לאתר ״נט המשפט״ ואפשר לפתוח תיקים מרחוק. אני לא יודע כ״כ איך זה עובד, אבל זה בהחלט יכול לעזור

 

[רחלה 123]

זו נקודה מדוייקת שמתבטאת בכל כך הרבה ניואנ

זה ידוע שהחיים במרכז הרבה יותר לחוצים
יש מין אווירה של חובה להספיק וכמה שיותר.
כשאתה עובר לפריפריה אוטומטית חובה לעשות סוויצ' כי אין חנויות, וקופות חולים ואושר עד ותחבורה ציבורית מתחת לבית אז כל הסדר יום מתוכנן שונה, והרבה דברים בכלל מוותרים עליהים
והאמת החיים בהחלט יותר שלווים כך.

 

[אריאל אלחייאני]

אם כל כך רע לחוצניקים פה, שיחזרו לחו"ל

אז תלכי לחו״ל בגלל גזרת המעונות, ויוקר המחיה ועוד אלף ו1 בעיות שיש כאן
זה לא כל כך התשובה…

 

[שרה.ב]

את חושבת שזה מה שהייתם אתם כשלא פיניתם את מקומכם?

יש פה 2 נושאים
אנשים שעומדים בתחנה במשך 3 שעות מגיעה קבוצת צעירים אחריהם ולמרות הבקשה לעלות קודם במיוחד שהם עם ילדים הם נענים בשלילה
ויש את הנושא שכשאתה עם משפחה גדולה בתקופות עמוסות אתה צריך לקחת בחשבון שיהיו אוטובוסים עמוסים ולרדת לכביש ולעצור אוטובוס וככה לגרום לסבל לעוד 80 אנשים הוא לא הוגן ולכן תדאג ללכת לתחנות ראשונות או שמראש תיקח הסעה

 

[ש. צ. וינמן]

יש פה 2 נושאים
אנשים שעומדים בתחנה במשך 3 שעות מגיעה קבוצת צעירים אחריהם ולמרות הבקשה לעלות קודם במיוחד שהם עם ילדים הם נענים בשלילה
ויש את הנושא שכשאתה עם משפחה גדולה בתקופות עמוסות אתה צריך לקחת בחשבון שיהיו אוטובוסים עמוסים ולרדת לכביש ולעצור אוטובוס וככה לגרום לסבל לעוד 80 אנשים הוא לא הוגן ולכן תדאג ללכת לתחנות ראשונות או שמראש תיקח הסעה

לא רואה שום הבדל בין לעצור אוטובוס לבין להוריד אנשים (וצעירות!) בשעת לילה מאוחרת!! לכביש שיסתדרו כבר...
כי אתם רוצים לנסוע יחד/כי לא הלכתם לתחנה ראשונה ועוד שלל סיבות אחרות. (סיבות מאוד מובנות)
המצוקה מביאה את האנשים לקצה.
לפעמים זה במעשים.
לפעמים זה בדיבורים וכינויים.
התפקיד שלנו אם אנחנו באמת רוצים לעזור לעצמינו ולהיות 'בני אדם' היא לשאול את עצמינו איך לא מגיעים למצבי הקצה הללו.
ואם הגענו למצבי הקצה. איך עוברים אותם נקי בלי לפגוע בסביבה ובלי להאשים את כל העולם ואשתו.
--
היה מעניין לשמוע מאנשים לאן נסעתם וכן היה תיגבור של התחבורה והצלחתם להגיע לחיים ולשלום וגם בשמחה ובששון.

 

[מצוי]

בלת"ק
בשגרה
גברים עולים ראשונים והנשים נשארות בתחנה...