התייעצות חייבת את דעתכם בענין "דין קדימה בתחנה" ומינימום אנושיות.

[תותים בלבן]

סליחה, זה לא ישמע הכי טוב, אבל אותה בחורה צעירה וחצופה שחזרה משופינג, מפודרת ורעננה, ומעלה על דעתה שלא לפנות מקום באוטובוס בינעירוני-
יכולה גם להיות נערה צעירה ומבוישת שנוסעת לנתניה כי כל המשפחה שלה שם בנופש והיא נשארה בגלל אילוץ, מעולם לא נסעה רחוק כל כך לבד ואין לה מושג איך עובדת המערכת. מונית זה מבחינתה לא אופציה אפילו. שעתיים בשמש הספיקו לה לחלוטין. ואז מגיע אוטובוס. היא תופסת רק מקום אחד.
יהיה לה מאוד קשה, לחצופה הזאת, לרדת משם, כי לאחד מאינספור הילדים של מישהו אין מקום.
בחורה זה לא יצור יהיר, חצוף וחסר רגישות עד כדי כך. 'אה, היא בחורה, שתרד.'
סליחה. מסוגלת בהחלט להבין את הצד השני, למרות שמלכתחילה נראה לי הזוי לחכות שלוש שעות עם חמש עשרה ילדים בתחנה. אבל אני לא מכירה את תרבות האוטובוסים הבני ברקית (עוד זוכרת את ההלם שחטפתי כשהתברר שכל הגברים יושבים בחצי הראשון והנשים בחצי השני. קמתי ופינתי את הרביעייה הקדמית)

גם אם היתה יורדת בחורה, או קבוצת נערות
להשאיר אותן בשעה מאוחרת בתחנה חשוכה בעיר חילונית שורצת כלבים על 2.. כמו נתניה
זה הפקרות בעיני

 

[הטעם המושלם]

בלת"ק חלקי
זה באמת חוסר אכפתיות ואגאויסטיות.
אבל לצערי נתקלת לא מעט.
עד שמכניסים את העגלה לתא מטען- כולם נדחפים לפניי, אני עם ילדה נכה, שאמנם היא שנה, אבל אם אני לא ישים אותה בסלקל בכסא נפרד אני וכל האוטובוס נסבול. עד שאני מכניסה את העגלה לתע מטען- כולם נדחפים לפני ובמקרה הטוב יש לי מקום בספסל האחורי ועד שאני מגיעה לשם אני כמעט נופלת פעמיים כי האוטובוס מזמן נוסע, ואחר כך גם שואלים אותי למהמילדה בת שנה צריכה כסא...

 

[הטעם המושלם]

אכן דרוש תיקון יסודי בעניין, קרה שעליתי עם אשתי לאוטובוס כין עירוני והיא הייתה עם ילדה בידיים ובחודש שמיני, היה מקום ריק אחד באוטובוס ליד בחורה כבת 17 שאמרה שהמקום שמור לחברה שלה שתעלה בהמשך...
פשוט אמרתי לאשתי לשבת, ולבחורה אמרתי שאין לה זכות הלכתית לתפוס עבור חברתה ושתשאל את אביה מה זה "תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים) סביר להניח שהיא לא עשתה מיגו דזכי לנפשיה...
לולי שחששתי לסכנה, אז בגלל החוצפה הזו הייתי מתיישב בעצמי לידה (מעיקר הדין אין בזה איסור), כדי שתקום ויהיו לנו שתי מושבים...

זה כבר הזוי באמת. אתה מדבר על בחורה, לא על בחור ש"שומר עיניים".
לפני מספר שנים גרנו בנווה יעקב. לא יודעת מה המצב כיום, אז מצב התחבורה היה על הפנים.
אני הייתי בהריון, וכיוון שגרנו קרוב למסוף, האוטובוס עוד היה ריק והתחיל מייד ליסוע.
הייתה פעם שהייתי בהריון, אז התיישבתי בספסל הראשון לפני שיתחיל ליסוע.
ואז האוטובוס כבר היה כמעט מלא, אבל ליידי לא ישבו כי אני אשה בספסל הראשון. ביציאה מנווה יעקב עלה אדם מבוגר והתיישב ליידי. - אני לא יכולתי לקום. האוטובוס היה מפוצץ ולא היה לי לאן לעבור, לי מסוכן לעמוד וגם לו. הוא היה חילוני. נשארתי לשבת.
אח"כ כשאמרתי לאמא שלי התגובה הייתה- מה פירוש? את לא יכולה לקום? אל תקומי. גם אם זה היה בחור בן 20 זה העסק שלו שהתיישב לידך.

 

[שרה.ב]

חיכינו מעל ל3 שעות לאוטובוס מב"ב לנתניה- אני, 2 גיסות ו15 ילדים קטנים....
פשוט לא עברו אוטובוסים!!! וכשכבר כן עבר אחד פעם בלמעלה משעה - הוא לא עצר אפילו.
(חיכינו בתחנה האחרונה בנתניה וכנראה הם כבר היו מפוצצים... )
כשהגענו לתחנה היא היתה ריקה - כנראה שזמן קצר קודם לכן עבר אוטובוס או שאף אחד לא מבזבז את זמנו בתחנה האחרונה בעיר....
תכלס לאחר 3וחצי שעות הגיע אוטובוס וכמובן שהתחנה היתה מ-פ-ו-צ-צ-ת בבחורות ואנשים שרצו לעלות.
הנהג עצר והודיע שיש לו 30 מקומות והוא לא מעלה אחד יותר.
בקשנו יפה (ואח"F כשלא עזר, יותר תקיף...)שהיינו ראשונים ויש לנו המון ילדים קטנים ושיתנו לנו קודם לעלות אחרי שאנחנו מחכים כבר כ"כ הרבה זמן והילדים עיפים ובוכיים
נאדה. גארנישט,
התחילו להדחף, רובנו היו כברלמעלה, מלבדי וגיסתי שהכנסנו דברים לתא מטען ועוד 3 ילדים קטנים שצרחו ובכו מרוב הדחיפות והצעקות של כולם. ואז הנהג כבר לא הסכים להעלות עוד.
חלק מהילדים נכנסו להסטריה שההורים שלהם לא למעלה. התחילו לבכות וירדו מהאוטובוס.
ובאלגנטיות במקומם עלו עוד אנשים שחיכו לעלות.....
תכלס,
מצאאנו את עצמנו ממשיכים לחכות עוד שעה...
ובסוף--- מצאנו טנדר גדול שתמורת מאות שקלים לקח אותנו הביתה.... (ולא היה לו קבלה כך שאני גם לא יכולה לנסות לבקש חזרה את הכסףמהחברה)
הגענו אחרי 12 בלילה!

מה דעתכם על הסיפור? איך אתם הייתם מתנהגים במקומי? במקום שאר הממתינים בתחנה?
לי כואב! כואב מאד שאפילו לא אחד/ת אמר:בבקשה, יש כאן נשים עם ילדים קטנים תנו להם קודם לעלות,
כולם שראו שנשארנו בסוף למטה (רק אנחנו, מלבדנו כולם הצליחו לעלות... במרפקים ובדחיפות...) אפילו לא אחד קם בבושה ירד מהאוטובוס ואמר - סליחה, אבל תעלו אתם.

לא יודעת אולי אני נאיבית? (או שזאת התרבות החוצניקית שזורמת בעורקי?)
אתם חושבים שאני הזויה?

השנקל שלי
האנשים בתחנה חסרי לב וד״א כששמעו ממכן שאתן 3 שעות בתחנה וראו את המוני הילדים ולא נתנו לעלות
(הפתרון לעמוד מיד ליד הדלת לשים יד על המעקה ולא לתת להם לעלות לפני הילדים ושרק אחת תלך לסדר דברים בתא מטען)
יכולה לספר אבל שבמקרה כזה אנחנו משפחה ברוכה (13 ילדים) היינו הולכם לתחנות ראשונות רק כדי לא להגיע למצבים האלה
אף פעם לא סמכנו על אוטובוסים שיעצרו לנו בתחנות אחרונות במיוחד לכמות כזאת של נפשות
ואחרי שבתור בחורה הייתי במקרה מרתיח הבנתי כמה זה נכון
עלינו על אוטובוס חזור מאשדוד ביום העצמאות שאיחר ביותר מחצי שעה
יום שכולם יודעים מה הולך באוטובוסים בטח מערי חוף
וחלק מהמסלול שלו זה לעבור ביישובים כמו יסודות
כבר באשדוד אחרי כמה תחנות הוא הפסיק להעלות אנשים ועקף על תחנות כי היה עמוס
אבל הוא היה חייב להכנס ליישובים כחלק מהמסלול למרות שלא יכל להעלות כבר
בתחנה ביסודות עמדה משפחה ענקית שרצתה להעלות וכמובן כבר לא היה מקום
בלי להתבלבל המשפחה יורדת לכביש וחוסמת את האוטובוס
ניסיתי בעצמי לדבר עם האמא ולא היה עם מי
אמרה שהיא מחכה כבר הרבה זמן עם ילדים קטנים
אז אמרתי ומה חשבת שיבוא לך אוטובוס ריק בתחנה אחרי האחרונה ביישוב נידח?
אז נכון שאי אפשר ללכת שם לתחנה ראשונה אבל לחשוב על פיתרון אחר מראש כמו הסעה
במיוחד שזה משפחה גדולה במיוחד בכזה יום
הם חסמו את האוטובוס יותר מחצי שעה
עד שאמרתי לה הבנו את עם תינוקות אבל מה עם התינוקות באוטובוס שאת תוקעת אותם כבר חצי שעה והם צורחים פה?
וכמו שכמה אמרו פה אמרתי לה קחי הסעה עם קבלה ותבקשי מהחברה
אין שום סיבה שבגלל שאתם סובלים עוד 80 איש יסבלו

 

[מאמימוש]

באמת אפשר להבין שאת רוצה התחשבות במקרה הזה.
אבל לדרוש,
כל עוד אין הלכה/ חוק כזה, לא בטוחה שאפשר.
אפשר להבין אנשים:
סה"כ כולם ממהרים, ולכולם יש סיפור, ואף אחד לא יודע מתי האוטובוס הבא יגיע, אם וכאשר.
(כולם סובייקטיבים כלפי עצמם)
זאת, ממהרת הביתה לבייביסיטר (היא בכלל חוזרת מהעבודה, ואת עם כל ה 18 מקומות וכל שאר המבלים גורמים לה לחכות המון זמן בתחנה, כשאצלה זה צורך בסיסי, לא מותרות בכלל)
וזאת יש לה תור לרופא
וזה- ביטול תורה- אם לא יחזור
וההוא כיבוד הורים (אם לא יעלה עכשיו, לא יוכל להגיע להוריו המבוגרים שמחכים לו)
היא חוזרת ממסע של 4 אוטובוסים, והיא בכלל יצאה לפניך...
ויש כאלו שאפ' לא שמעו מרוב חום/ עצבים וכד'
ההיא מותשת ברמות קשות, ואם לא תכנס עכשיו, תצטרך אשפוז...
ואשתו מחכה לו (אוי ואבוי אם יוותר לך, מסתבר שהשלום בית שלו חשוב יותר מוויתור)
וכו וכו וכו'
לצערנו, בגלל המצב הקשה של התחבורה הציבורית
אנשים מאבדים צלם אנוש...



(כן, גם לי קרה שחיכיתי לפני תקופה למעלה משעה לאוטובוס עם ילדים, וחום ועצבים
והאוטובוסים בוששו מלהגיע... למרות שרשמית היה כל 15 דק' אוטובוס
בסופו של יום הגיע אוטובוס שפתח דלתות.
עליתי, היה תיק על הכסא הראשון הפנוי שראיתי
הזזתי אותו באלגנטיות , למחאת האשה שישבה ספסל ליד ששמרה לחברותיה שהיו אמורות לעלות בתחנה אחרת
הודעתי לה שאני מספיק מותשת בשביל שלא תתווכח איתי- כי לא משתלם לה...)
כן
לפעמים אנחנו מידי מותשים בשביל לחשוב מה נכון ומה צודק
והדבר היחיד שאנחנו רוצים זה להגיע למחוז חפצנו
וכל השאר לא רלוונטי...
במצב התחבורה הנתון, לצערנו זה מה שקורה.

 

[תודה על חיים...]

2. בודקים תמיד אפשרות לרכבת. (לדוגמה - רכבת מספיר לסבידור, משם רכבת קלה לזבוטינסקי, ומקסימום תיקחו טנדר משם הביתה

לא עזר לנו,
אני עדיין בפוסט טראומה מהרכבת אתמול,
הייתי עם המון ילדים פיצים, התיישבתי עם אנשים אחרים ברביעייה כי אחרת זה היה לעמוד (נסיעה מעל שעה)
ואיזה גבר שכנראה הילדים העירו אותו קילל אותי בטלפון שלו באנגלית במשך כל הנסיעה צחק וקילל, חשב שהישראלים לא מבינים אנגלית, מרוב הלם לא הצלחתי לעצור אותו.
והילדים התנהגו כמו ילדים שתקועים מעל שעה במקום הומה אדם כמעט ללא מקום לשבת,
בקיצור, תמיד אני מעדיפה רכבת, פעם הבאה אני יחשוב מחדש על זה.

 

[איזה מאמי]

בלי להצדיק את ההתנהגות של הדוחפים.
נניח שארגנתם תוכנית בלתי הגיונית בלי לבדוק את המציאות בשטח קודם,
אם רואים תחנה עמוסה, מחכים עד בוש,
למה לא לשנות את התוכנית המקורית?

מעיזה לשאול כל כך דוגרי כי היו כאן האשמות על כל הדור כולו.

לא הבנתי,
כ"כ לא ברור מאליו שיש מושג הגיוני, אנושי, הומני ומוסרי- של תור?
של קדימה לפי מי שהיה קודם??
לא רואה בזה הבדל מכניסה לאטרקציה, שם ברור שלא נכנסים לפי הכח הפיזי, אלא לפי סדר ההגעה.
בעולם מקביל ונימוסי (ע"ע אירופה, ארה"ב) יש מושג של תור
ומי שהיה קודם נכנס קודם,
בלי לעקוף,
בלי לדחוף...
למה זה כאילו נורמלי ומוצדק הטירוף הזוועתי שהולך כאן??
מתי זה ייפסק?
נראה לי שזו עיקר הטענה של פותחת האשכול,
ואני שם לגמרי איתה!!!

 

[קופיUX]

לא הבנתי,
כ"כ לא ברור מאליו שיש מושג הגיוני, אנושי, הומני ומוסרי- של תור?
של קדימה לפי מי שהיה קודם??
לא רואה בזה הבדל מכניסה לאטרקציה, שם ברור שלא נכנסים לפי הכח הפיזי, אלא לפי סדר ההגעה.
בעולם מקביל ונימוסי (ע"ע אירופה, ארה"ב) יש מושג של תור
ומי שהיה קודם נכנס קודם,
בלי לעקוף,
בלי לדחוף...
למה זה כאילו נורמלי ומוצדק הטירוף הזוועתי שהולך כאן??
מתי זה ייפסק?
נראה לי שזו עיקר הטענה של פותחת האשכול,
ואני שם לגמרי איתה!!!

בהחלט שיש תור.
ואני הראשונה שמכבדת את זה.


אבל המינוח הזה לא ישים ולא מציאותי בתחנות אוטובוס בבני ברק בבינהזמנים.

מישהו כאן הגיע לתחנה הגדושה ושאל: "מי אחרון פה לקו 345? אני אחריו..."

 

[ריקי שי]

לא קשור כל כך לפה...
אבל כשעלינו על האוטובוס הפנימי לכיוון התחנה הראשונה קיבלנו כל מיני עקיצות והערות בסגנון תדחפו את בני ברק, תוך כדי שעבור ודחפו בכוונה.....
לרגע כעסתי, אבל אני רק חושבת על כל אלו שגרים שם שפתאום למשך חודש חרדים "מתלבשים" להם על העיר, על התחבורה והכל.
הגיוני ביותר שזה לא ממש נחמד להם.

רק חייבת למחות.
אני מכירה את נתניה. היטב.
והאנשים שם מאוד מאוד מכבדים, והתנהגות כזו אינה אופיינית כלל.
א-ב-ל, מודה שמאוד מאוד לא נחמד עומס הנופשים שבטוחים שהכל שלהם (ראיתם איך נראה החוף אחרי שאתם הולכים? אתם יודעים כמה מציק זה שאת רוצה להגיע הביתה אחרי בוקר מתיש נוראות אבל האוטובוס מלא במשפחות שנוסעות לטיול שנתי ואת יושבת על המדרגות כשאנשים הולכים וחוזרים ושרים ומקשקשים והראש שלך כואב מרוב רעש ובלגן, וזה אחרי שחיכית לאוטובוס הבא כי הקודם היה מלא אז הלכת ברגל לתחנה הראשונה? יש לכם מושג כמה מציק זה ליסוע עם הגלגלי ים המנופחים שאין לי מושג למה אי אפשר לנפח אותם בחוף וכל האוטובוס צריך להסתדר עם המקום שהם תופסים? וכן הלאה וכן הלאה).
אז לא מכירה אתכם, אבל כשאנשים מתנהגים כאילו האוטובוס הוא ההסעה הפרטית שלהם לנופש והרחובות שליד הבית הופכים למרכז פעילות בכל עת ובכל שעה והחוף מלוכלך הרבה יותר מכל חוף אחר בנתניה- לפעמים אנשים קצת קצה נפשם בדבר. הם בחרו לגור בנתניה, לא בבני ברק, וראוי שהבני ברקים יבינו את זה... (שיבואו, בשמחה, אבל שיתנהגו באופן קצת פחות.. אדנותי)
כן, גם לחרדים של נתניה לא קל ככה, ואולי בעיקר להם...
אבל שוב- זו לא התנהגות אופיינית- עקיצות ודחיפות וכו'.
(לעניין העיריה- למה שהיא תאהב את זה? מה היא מרוויחה מזה שאנשים גודשים את החוף וגורמים שתושבי העיר יחושו צפיפות רבה וחוסר שביעות רצון? מזה שהאוטובוסים דחוסים? מזה שצריך לנקות את החוף יותר ואת הרחובות וכו'? זה הרי לא מכניס כסף אלא רק מגביר את הצורך לשלוח מנקים)
וגם באוטובוסים- הנתנייתי הממוצע שרק רוצה לחזור הביתה מבני ברק או שיש לו עניין בבני ברק- אין לו אופציה אחרת. זה הבית שלו. נתנייתי שנתקע בבני ברק כמה אוטובוסים כי גלגלי ים חשובים יותר- לא יכול להגיד 'טוב, האוטובוס עמוס, לא נוסע' כי הוא רוצה הבייתה. ואחד שנסע עד קריית צאנז כדי לעלות בתחנות הראשונות- מרגיש שהוא עשה אובר-השתדלות (נסיעה של חצי שעה ולפעמים יותר בתוך העיר) כך שאי אפשר לדרוש ממנו כלום.
מבחינת התושבים- זה הבית שלהם, ומי שרוצה לבוא להתארח-
א. שיתנהג כמו אורח ולא כמו בעל בית
ב. אנא, שיתכנן את נסיעותיו כמו שמתכננים טיול, או אמורים לתכנן, ולא יאשים אותם

 

[Ruty Kepler]

לא עזר לנו,
אני עדיין בפוסט טראומה מהרכבת אתמול,
הייתי עם המון ילדים פיצים, התיישבתי עם אנשים אחרים ברביעייה כי אחרת זה היה לעמוד (נסיעה מעל שעה)
ואיזה גבר שכנראה הילדים העירו אותו קילל אותי בטלפון שלו באנגלית במשך כל הנסיעה צחק וקילל, חשב שהישראלים לא מבינים אנגלית, מרוב הלם לא הצלחתי לעצור אותו.
והילדים התנהגו כמו ילדים שתקועים מעל שעה במקום הומה אדם כמעט ללא מקום לשבת,
בקיצור, תמיד אני מעדיפה רכבת, פעם הבאה אני יחשוב מחדש על זה.

ועדיין זה טוב בהרבה מאוטובוס. ממש בלי השוואה. גם הנוחות וגם הבטיחות.
ותמיד אפשר לחפש מקום בקרון אחר, לשבת על המדרגות, במעבר, בקרון של העגלות אם יש...

וכמובן לחשב איזה רכבות יהיו פחות מלאות. למשל - ראשון בוקר הוא זמן עמוס, חמישי אחהצ הוא זמן עמוס מאוד.

 

[דובדבנית.]

זה בעיה אבל אין מה לעשות כל עוד כולם מתנהלים ככה...
ולכן הברירה היחידה היא להחזיר במרפקים. להגיד אני פה. לעלות ולהגיד להם אתם צריכות לרדת זה לא בסדר.
זה לא כיף בארור. ולא אופר. אך אין ברירה אחרת כל עוד המצב ככה!

 

[יהודי 431]

לא שייך תור בתחנה.
יש שם המון קוים לכל מיני מקומות.
אם התחנה היתה אך ורק וקו מסויים, אז אולי.
וגם אז לא בטוח, כי אין מספרים, אין רישום, ואין סדר.

 

[תודה על חיים...]

ועדיין זה טוב בהרבה מאוטובוס. ממש בלי השוואה. גם הנוחות וגם הבטיחות.
ותמיד אפשר לחפש מקום בקרון אחר, לשבת על המדרגות, במעבר, בקרון של העגלות אם יש...

וכמובן לחשב איזה רכבות יהיו פחות מלאות. למשל - ראשון בוקר הוא זמן עמוס, חמישי אחהצ הוא זמן עמוס מאוד.

נכון, אחד המסקנות שלי זה לא ליסוע אחרי צהרים, אז זה סיוט.
מסקנה נוספת - לעבור רכבת בתחנה הראשונה שאפשר, בד״כ הרכבת הרבה יותר ריקה.
וכן, ישבנו במעבר, על המדרגות, חלק גדולים יותר עמדו, וזה היה סיוטטטט.

 

[תודה על חיים...]

״וירעו אותנו המצרים״
עשו ממנו אנשים רעים.

 

[לורנס]

בעבר הייתי מאד נחמדה בתחב"צ, משתדלת לעזור לעלות עם עגלות, מפנה מקום, הילדים שלי הקמתי לאחרים, והייתי אפילו מבקשת מילדים זרים לקום לנשים וזקנים,
עד----------------- שראיתי שאני כמעט הנחמדה היחידה באוטובוס, וכשאני עולה עם זאטוטי אף אחד לא חושב לקום או לעזור או אפילו קצת להיכנס פנימה כדי שאוכל להיכנס וזהו. התחלתי לדאוג אך ורק לעצמי ולמשפחתי ולצערי גם להשתמש במעט 'כח' כשעיש צורך,
האמת, שאפילו לי מפריע ששיניתי מהטבע שלי, ומרגישה חספוס של המידות הטובות, אבל ראיתי שאחרת אין לי סיכוי....

 

[קופיUX]

״וירעו אותנו המצרים״
עשו ממנו אנשים רעים.

מי עושה?


בחלוקס', המצב טוב יותר?
בהקצאות?
בפקאלך?

 

[לורנס]

ובנ.ב.
אני באמת לא מבינה אנשים שהולכים לתחנה אחרונה עם גדוד ילדים בסוף יום ובלי גבר כוחני.
כאילו מה חשבתם? אתם בלונדון?

 

[תודה על חיים...]

מי עושה?


בחלוקת ממתקים \ בחלוקס', המצב טוב יותר?

שאלה טובה,
המציאות אולי?
יש קצת משאבים להמון אנשים, תח״צ שלא מותאמת בכלל לכמות המשתמשים,
מלא תפיסות שאנחנו שבויים בהם (כמו לא להחזיק אוטו במחיר של לדחוף, לא לעשות רשיון בכל מחיר כמעט ועוד)
פלאפונים טפשים
חום אימים
בלאגן
תפיסת השרדותית.
ועוד.
מה שכן, כ״כ חבל, אנחנו בין המשתמשים היחידים בתח״צ בהיקפים כאלו, אם רק מישהו היה לוקח את זה לידיים שלו ועושה אוטובוסים נורמטיבים ואפשרות נוחה והגיונית ליסוע, הוא יכל להפוך לאדם אמיד

ואני חייבת לתת כבוד לעיירית חיפה, שהתח״צ בה היא מודל לחיקוי!
בירושלים ובכל מקום אחר אני עם רכב, לא זזה בלי,
בחיפה, אני משאירה את הרכב בבית ונוסעת רק בתח״צ, בקלות ובנוחות נדירה!.

 

[עורכת קליפים]

ובנ.ב.
אני באמת לא מבינה אנשים שהולכים לתחנה אחרונה עם גדוד ילדים בסוף יום ובלי גבר כוחני.
כאילו מה חשבתם? אתם בלונדון?

אני גם חושבת ככה,
לדעתי הייתם צריכים אחרי האוטובוס הראשון שלא עצר להבין את העניין וללכת לתחנה הראשונה.

 

[חנילוש]

לא נעים לי לקחת דווקא את הצד של שאר האנשים בתחנה לאור המצטדקים כאן,
אני כאישה עם ילדים כל פעם הולכת עד לתחנה הראשונה, מה לעשות במצב התחבורה הציבורית כאן אין אופציה אחרת, לצפות מכולם להתחשב בך זה בהחלט מאתגר וכן למשפחות משלנו צריך להיות תקציב לנסיעות במוניות או טנדרים לפעמים,
ואם לא עליתם אז למה שבחורה תמשיך לעמוד בתחנה? מה ציפית שיקרה?
ובנוסף אומנם נשים עם ילדים הם יותר אלמנטרים מבחורות אבל קחי בחשבון שהן הגיעו לתחנה כי הן היו צריכות לנסוע כל אחת מסיבותיה,
בקיצור משפחות שנוסעות בתחבורה ציבורית תעשו מאמץ, במקום לחכות 3 שעות בתחנה פשוט לנסוע חצי שעה לתחנה הראשונה וייחסך לכם הרבה עוגמת נפש ושוב אני כותבת את זה מניסיוני כאימא שמתניידת עם ילדיה בתחבורה ציבורית,