חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[כל שם שתרצה]

חמש.
א-ל נָא רְפָא נָא לָהּ

זו בעצם טעות, כי רפא היא שלש אותיות.
אבל עברתי ברפרוף ולא מצאתי ארבע ברצף ממש.

 

[נכון מאוד]

זו בעצם טעות, כי רפא היא שלש אותיות.
אבל עברתי ברפרוף ולא מצאתי ארבע ברצף ממש.

חמש אין, אבל ארבע יש

 

[כל שם שתרצה]

חמש אין, אבל ארבע יש

לא מצאתי. רק הרבה שלש..
בפרשת בהעלותך, כן?..

 

[כל שם שתרצה]

זו, לדעתי, מאתגרת במיוחד.
אסופת יהלומים נערצת
במקום אחד מנצנצת
השני על הבל ניתן
ואל הראש לבו נתן
והנה הדבר הופיע
אחר עבודה הפציע
מטה על ראש ישב
והנה כסף מחושב
סר מטה מהאסופה
טפח על שני בהוספה
מופתים נגלו במהרה
לנגד מלך בהקטרה
מגן מן השני סף
ובשביעית לא נאסף
אחד מן השבעה חסר
טס מאחרית הוסר
והנה כל האסופה
מחדשת מרכבה יפה
ראש בקמיצה הובא
חלום בראש הנה בא
ביד היו במושבות
פלא הוד בקצוות
ראש חיזק את לבו
והמקום הזה בא בו
משורר סוגד אמר בו
מה מעשיך מסביבו
חש ראשון בחולשה
נפלה עטרת הששה
אל לבם היא ניגשה
ובגי הם מופיעים
לאיש חמודות מגיעים
בתחילה היו עומדים
אחרי הגוי הם יוקדים
ולבסוף הם צועדים
אך מדדו פסיעותיהם
אחרי הגי צעדיהם
והנה שלט לפניהם

 

[sl disign]

אסופת יהלומים נערצת
במקום אחד מנצנצת

נגרע
וַיֹּֽאמְרוּ הָֽאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב.

השני על הבל ניתן
ואל הראש לבו נתן
והנה הדבר הופיע
אחר עבודה הפציע

נגרע - ג' שווא ר' קמץ.
אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵֽאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ כִּי אֵין נִגְרָע מֵֽעֲבֹֽדַתְכֶם דָּבָֽר.

מטה על ראש ישב
והנה כסף מחושב

ונגרע - נוספה ו'.
וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ.

סר מטה מהאסופה
טפח על שני בהוספה
מופתים נגלו במהרה
לנגד מלך בהקטרה

נקרע - הו' ירדה, ג' ועוד טפח שווה ק'.
מוֹפֵת לֵאמֹר זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו.
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ.

מגן מן השני סף
ובשביעית לא נאסף

נזרע - ק' פחות מגן שווה ז'.
בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶֽאֱסֹף אֶת תְּבֽוּאָתֵֽנוּ.

אחד מן השבעה חסר
טס מאחרית הוסר
והנה כל האסופה
מחדשת מרכבה יפה
ראש בקמיצה הובא
חלום בראש הנה בא
ביד היו במושבות
פלא הוד בקצוות

נורא - ז' פחות אחד שווה ו', ע' פחות סט שווה א'. ר' קמץ, נ' חולם. מופיע י"ד פעמים.
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶֽלֶא.
מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל אֱלוֹק נוֹרָא הוֹד.

ראש חיזק את לבו
והמקום הזה בא בו
משורר סוגד אמר בו
מה מעשיך מסביבו

נורא - דגש בנ'.
וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָֽיִם.
אִמְרוּ לֵאלֹקים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ - תהלים סו, ג מילה רביעית.

חש ראשון בחולשה
נפלה עטרת הששה
אל לבם היא ניגשה
ובגי הם מופיעים
לאיש חמודות מגיעים
בתחילה היו עומדים
אחרי הגוי הם יוקדים
ולבסוף הם צועדים
אך מדדו פסיעותיהם
אחרי הגי צעדיהם
והנה שלט לפניהם

נורא - נ' בלי דגש עם שורוק, מופיע י"ג פעמים בספר דניאל.
וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. דניאל ג, ו אחרי המילה העשירית.
בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן (פטישיהון) פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. פס' כ"א י"ג מילים?
דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ וְסָרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן. אחרי המילה י"ג מילים.

 

[כל שם שתרצה]

נגרע

לפני עזכם ארבעה כרתו ברית, הוסיפו שרביט ואחרית, על פניהם תדהמה, על התשובה השלמה.

בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן (פטישיהון) פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. פס' כ"א י"ג מילים?
דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ וְסָרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן. אחרי המילה י"ג מילים.

הכוונה רק לפסוק השני (כתוב 'ולבסוף') שהוא מופיע אחרי כ"א פסוקים מהפסוק הקודם, והמילה מופיעה בו אחרי י"ג מילים.

 

[sl disign]

לפני עזכם ארבעה כרתו ברית, הוסיפו שרביט ואחרית, על פניהם תדהמה, על התשובה השלמה.

גאונות

 

[sl disign]

ארבע מילים בפרשה בני שתי אותיות ?

במדבר ח' סוף ט"ז תחילת י"ז.
לִי: {יז} כִּי לִי כָל

 

[כל שם שתרצה]

במדבר ח' סוף ט"ז תחילת י"ז.

מדהים.
אין חוק נגד צירוף פסוקים?..

 

[sl disign]

מדהים.
אין חוק נגד צירוף פסוקים?..

כנראה שלא...

 

[כל שם שתרצה]

חבורת ילדים מוצלחת
נראתה רק פעם אחת
הלך אחד מהקבוצה
נעדרה גם הקמיצה
נכרי הגיע בריצה
לב אמצעי התעבר
ולרעהו התערב
לתיכון חלש הלב
גל עליו השתלב
תחת רקיע ניצבים
זוג אופנים חשובים
למולם אז נערכים
אור וחושך הפוכים
אמצעי, נפל לבו
גלגל הוסר מרגלו
ואיתי עם חבל הובא
במעמד נורא בלהבה
אל הבית נוסף אחד
ותחת השטיח המיוחד
הובאו מהר שני אופנים
זה לצד זה הם חונים
והנה גרים בצדדים
שני תושבים נחמדים
שלשת העומדים בצרה
חיזקו לבבם במהרה
ושלשים השבויים
בפתח עמדו גלויים
ובפאות הנה חנה
גדי יתום ואלמנה

 

[sl disign]

חבורת ילדים מוצלחת
נראתה רק פעם אחת

לזרא
וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּֽי מְאַסְתֶּם.

הלך אחד מהקבוצה
נעדרה גם הקמיצה
נכרי הגיע בריצה

לזר - ירדה הא' וגם הקמץ של הר'.
גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם.

לב אמצעי התעבר
ולרעהו התערב

לזר - דגש בז'
בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.

לתיכון חלש הלב
גל עליו השתלב
תחת רקיע ניצבים
זוג אופנים חשובים
למולם אז נערכים
אור וחושך הפוכים

למר - הדגש ירד בז', ז' ועוד גל שווה מ'.
שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.

אמצעי, נפל לבו
גלגל הוסר מרגלו
ואיתי עם חבל הובא
במעמד נורא בלהבה

לבר - מ' פחות לבו שווה ב', פתח במ'.
בְּגוֹא נוּרָא וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי (רביעיא) רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר.

אל הבית נוסף אחד
ותחת השטיח המיוחד
הובאו מהר שני אופנים
זה לצד זה הם חונים
והנה גרים בצדדים
שני תושבים נחמדים

לגר - ב' ועוד א' שווה ג', צירה בג'.
וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּֽר.

שלשת העומדים בצרה
חיזקו לבבם במהרה
ושלשים השבויים
בפתח עמדו גלויים
ובפאות הנה חנה
גדי יתום ואלמנה

לגר - ל' פתח, ג' דגש.
לֹא תֹֽאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַֽאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַֽד' אֱלֹקיךָ לֹֽא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּֽחֲלֵב אִמּֽוֹ.
אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתוֹכֵךְ יָתוֹם וְאַלְמָנָה הוֹנוּ בָךְ.

 

[כל שם שתרצה]

לזרא

איש חמוד בשבעה התהלך, לפני הכף נעמד, אך הביט המתהלך, ארבעה חבלים מדד, כפל לו חבל אחרון, ונתנו לפני הדלת, ולפניו הציב ברון, את שרביט המושלת, החליף כל האופנים, מול התשובה הכל חונים.

 

[מתגעגע]

(תנחומא)

וכן במדרש רבה

וזאת מניין לכבודו ?

טעות שלי כתבתי מהזכרון

לכאורה הוא מדין כל עוף, שדי לו בשביל כשרות בסימן אחד

גם אני חשבתי כך

 

[מתגעגע]

איך נהרגו נחשים והעקרבים ושונאי ישראל במדבר ?

וענן ה' עליהם יומם. שבעה עננים כתובים במסעיהם, ארבע מארבע רוחות, ואחד למעלה, ואחד למטה, ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים (רש"י)

כשהיו ישראל נוסעין היה הארון מקדים לפניהם והיו שני ניצוצות של אש יוצאות מתוך בדי ארון והיו שורפין לפניהם את הנחשים ואת העקרבים והורג שונאיהם של ישראל (ילקוט)​

 

[מתגעגע]

איפה מרומז בפרשה מצוות השבת אבדה ?

מאסף לכל המחנות. תלמוד ירושלמי לפי שהיה שבטו של דן מרבה באכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. (רש"י)​

 

[מתגעגע]

הני תרי אלמי שבחגיגה ג. והרמז אלדד מידד

וכן משה המקנא אתה לי ומי יתן ס"ת גי' אלמי
ור"ת יה' את רוחו גי' רבי עם הכולל
כלאם אותיות כאלם (החיד"א)​

 

[sl disign]

איש חמוד בשבעה התהלך, לפני הכף נעמד, אך הביט המתהלך, ארבעה חבלים מדד, כפל לו חבל אחרון, ונתנו אחרי הדלת, ולפניו הציב ברון, את שרביט המושלת, החליף כל האופנים, מול התשובה הכל חונים.

מדויק
דניאל ז, יט מילה כ"א - מדקה - ה' כפול שתים שווה י'.
אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא עַל חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא דִּי הֲוָת שָׁנְיָה מִן (כלהון) כָּלְּהֵין דְּחִילָה יַתִּירָה (שניה) שִׁנַּהּ דִּי פַרְזֶל וְטִפְרַיהּ דִּי נְחָשׁ אָכְלָה מַדֲּקָה.

 

[נכון מאוד]

מה הם השמות של נשות מש"ר ?

ראיתי מביאים מילקוט פתרון תורה 'וכי כושית שמה וכו' וכי ציפורה שמה, והלא פנינה שמה, וכו' !!

אגב, שיטה מעניינת באב"ע, שיתרו היה אח של ציפורה, ושניהם בני רעואל חותן משה, עי"ש.

מי בירר כל יום המעולה שבמן כדי לתתו להכי חשוב ?

ראיתי מביאים שלכן נקרא יהושע משרת ולא תלמיד,
א. שהיה מברר כל יום הגס מהמן והיה אומר זה לרבי משה ב. שהיה מוליך לפני משה כל יום הדלוי והבלנרים
לבית המרחץ

 

[נכון מאוד]

עדיין לפרשת בהעלותך:

איפה מרומז בפרשה פעמיים מלחמת גוג ומגוג ?

מי בפרשה הלך להחזיר פיקדונות ?

ספוילר: רמז

מי בפרשה חזר למקומו ?

חוץ ממרים ואהרן מי עוד בפרשה נלקה בצרעת ?

מעבר להמן, איפה יכלו בני ישראל להרגיש (חוץ מטעם אחד) כל הטעמים ?

ספוילר: רמז

התשובה לשתי חידות האחרונים, לומדים חז"ל מאותו מילה שבפרשה (שסוף המילה כתובה עם א' במקום ה')