נתחיל מהסוף- יש לי עוסק מורשה פעיל ביותר, ואני גם שכירה, ולכן מכירה היטב את השטח.
שימי לב שדובר פה רק על ביטוח לאומי, ולכן התשובה שלי התייחסה אליהם.
לגבי הדמי לידה, זה פשוט שעצמאי יכול לנתב את ההכנסות שלו בקלות, ולכן החליטו על ממוצע שנתי. (אגב, אני מאמינה שגם לגבי שכירים ישנו את זה לממוצע של 6 חודשים, כמו שעשו לדמי אבטלה שפעם היה ממוצע של 3 חודשים ושינו ל-6).
לגבי אבטלה זה גם ברור, כי אחרת כל עצמאי יסגור את העסק שלו ויקח אבטלה, ואח"כ יפתח שוב. דווקא יש איזו קצבה לפשיטת רגל.
אבל ככה זה בביטוח הלאומי, משלמים לפי היכולת, ומקבלים לפי הצורך. זה כמו שתגידי שאת ב"ה לא צריכה קצבת ניידות או נכות וכו'.
ואם העוסק המורשה יוצא מופסד, הוא לא משלם מ"ה ומשלם מינימום לביטוח הלאומי.
אם את מסתכלת בכללי על התייחסות המדינה לעצמאים זה באמת לא מצב מרנין מבחינת הדוחות וההתנהלות מול מס הכנסה. אבל מה, יש לך פיתרון? אם עצמאים לא יגישו הצהרות הון הם יעלימו הכנסות פי כמה ממה שהיום.
לגבי מע"מ אני לא מסכימה אתך, זה הרעיון של החוק - על צריכה ושירותים משלמים מע"מ, וזה לא אמור להשפיע על ההכנסות שלך, כי המחיר מתווסף לסכום שאת רוצה לקחת. (אלא אם את עובדת במקביל לעסקים 'שחורים' שאז התחרות לא הוגנת).
בשורה התחתונה, אתה מפסיד כעצמאי? לך להיות שכיר - הבוס ישלם לך חלק מהביטוח הלאומי, תקבל זכויות סוציאליות של מחלה, הבראה, נסיעות, גמל וכו', דמי לידה, אבטלה ועוד.
אהה, אתה לא רוצה להיות שכיר? הבוס לא מעלה את המשכורת ולא שייך להתקיים כשכיר? לך תהיה עצמאי, אבל זה לא ב'חינם'...