יש לי שאלה אמיתית לכל אלו שמצדדים בעד סגר ארוך עד 0 נדבקים:
הרי ברגע שיפתחו שוב הכל יתחיל מההתחלה.
יהיו חייבים לגבש מתווה לחזרה בטוחה ללימודים.
(כשלומדות 37 ילדות בגן, זו שגרה רגילה, לא שגרת קורונה).
אז למה אף אחד לא מדבר על כזה מתווה מעכשיו?
לי אישית זה גורם ייאוש.
יפתחו הכל, תתחיל הדבקה, תוך זמן קצר היא תתפשט לממדים מבהילים בגלל כל מיני נתונים שהרבה מהם אובייקטיביים לחלוטין כמו גודל המשפחות החרדיות וצפיפות המגורים, ושוב יסגרו הכל וחוזר חלילה.
ייאוש.
אפשר להגיד שאין ברירה ופיקוח נפש קודם לכל. אבל כשהמצב מתחיל להתמשך זה נכון אבל לא מספיק. צריך למצוא פתרונות.
על החתום: עובדת מהבית עם 4 ילדים בגילאי גן ומעון ברקע שמנסה להישאר שפויה.
הרי ברגע שיפתחו שוב הכל יתחיל מההתחלה.
יהיו חייבים לגבש מתווה לחזרה בטוחה ללימודים.
(כשלומדות 37 ילדות בגן, זו שגרה רגילה, לא שגרת קורונה).
אז למה אף אחד לא מדבר על כזה מתווה מעכשיו?
לי אישית זה גורם ייאוש.
יפתחו הכל, תתחיל הדבקה, תוך זמן קצר היא תתפשט לממדים מבהילים בגלל כל מיני נתונים שהרבה מהם אובייקטיביים לחלוטין כמו גודל המשפחות החרדיות וצפיפות המגורים, ושוב יסגרו הכל וחוזר חלילה.
ייאוש.
אפשר להגיד שאין ברירה ופיקוח נפש קודם לכל. אבל כשהמצב מתחיל להתמשך זה נכון אבל לא מספיק. צריך למצוא פתרונות.
על החתום: עובדת מהבית עם 4 ילדים בגילאי גן ומעון ברקע שמנסה להישאר שפויה.