ושוב...ריטלין!!!

[מפרגנת]

 

[שלכת]

סליחה שאני כך כותב, אבל הילדה שפן נסיונות? עכבר מעבדה?
כמו שכתבו לכם פה, אם אתם לא רוצים לנסות בדרכים הטבעיות, לכו לגורמים המתאימים: מאבחנים, נוירולגים פסיכולוגים, אבל תפסיקו לעשות נסיונות על הילדה!

אם תשאל מי שמנוסה, תבין שזה מאוד לא חד משמעי ויוצא שגם נוירולוגים ממליצים בסוף על פתרון שהוא בעצם ניסוי על הילד, אעשה בדיקות לשלול תופעות שאינן רצויות רק אחרי שאראה אם זה משפיע על בתי בכיוון הרצוי, ואז אדע אם משתלם לעבור את כל התהליך המייגע של הבירוקרטיה הנוגעת בדבר.
תבין שגם לחכות עם הילדה במצב שהיא דחויה זה גם הזנחה. אם אחכה עד שד"ר נוירולוג יפנה מזמנו לקבל אותנו יכולים לאבד את הילדה, חלילה, מהרבה בחינות.

 

[שושנה דרור]

שבוע טוב לכל המשתתפות בתהליך...
אני רוצה ייעוץ קצר רק ממי שבאמת מנוסה:
עד כה נתתי לבתי רק לפני ששלחתי אותה לגן, ולכן הסתמכתי על תגובות הגננת הנלהבות. בשבת נתתי לה רק חצי כדור, יותר בשביל לראות בעיניים שלי (אח"כ בעלי אמר לי שזה ממש לא פשוט הלכתית) וחוץ מהתופעות לוואי שהזכירו לי שאכן בלעה את התרופה לא ראיתי שום שינוי בהתנהגות שלה. האם יתכן שמינון כזה לא משפיע עליה כלל? ואם כך, יתכן שהשיפור שהגננת דיווחה עליו לא היה קשור לתרופה בכלל אלא לשיחה שניהלתי עם בתי כמה ימים לפני שנתתי לה ריטלין?
(השיחה עם הגננת הייתה לאחר יום עם השפעה של חצי כדור ועוד חצי יום עם כדור שלם, והיא טענה שיש כבר כמה ימים שיפור ניכר בהתנהגות...)
מה אתן אומרות?

קיים הבדל גדול בהתנהגות, ביחס לחברה בה נמצאים, יתכן מאוד שזו הסיבה שבגללה לא ראית הבדל בבית (מתוך הכירות אישית עם מקרים).

 

[אביחי בס]

אם תשאל מי שמנוסה, תבין שזה מאוד לא חד משמעי ויוצא שגם נוירולוגים ממליצים בסוף על פתרון שהוא בעצם ניסוי על הילד, אעשה בדיקות לשלול תופעות שאינן רצויות רק אחרי שאראה אם זה משפיע על בתי בכיוון הרצוי, ואז אדע אם משתלם לעבור את כל התהליך המייגע של הבירוקרטיה הנוגעת בדבר.
תבין שגם לחכות עם הילדה במצב שהיא דחויה זה גם הזנחה. אם אחכה עד שד"ר נוירולוג יפנה מזמנו לקבל אותנו יכולים לאבד את הילדה, חלילה, מהרבה בחינות.

אני לא חולק. רק אני בטוח שאחרי פגישה עם מישהו מקצועי הוא גם יתן הדרכה איך לעשות את הנסיונות.

אני עדיין בדעתי לא לתת בגיל כזה, גם אחרי אבחנה.

 

[Malki.A]

אני יכולה לומר לך מנסיון.הגננת של הילדה שלי שנה שעברה כל הזמן התלוננה שהילדה קפיצית ולא מסוגלת לשבת וכו.ואמרה שאם המצב ימשיך ככה,אני אצטרך לקחת אותה לאבחון וכו.השנה יש לילדה גננת מדהימה עם הרבה סבלנות.שמבינה שהילדות הן לא בובות חרסינה.ומותר להן לקום שניה בריכוז.והיא אפילו עושה להן שולחן לעשות יצירות למי שאין סבלנות בזמן הריכןז.אבל הילדה שלי ברוך ה יושבת מקסים ובינתיים ירדנו מהרעיון של האבחון.דעתי היא שכנראה הגננת של הילדה שלך קצת יותר מידי קפדנית והכניסה אותך ואת כול מי שמסביבה למין סחרחורת ש"הילדה הזו חייבת ריטלין." (וסתם מעניין לדעת מה היה בשנים קודמות איתה?)
מקווה בשבילך שבשנים הבאות ילמדו אותה מורות עם טיפ טיפונת סבלנות יותר מהרגיל
ובלי קשר תשתדלי כמה שיותר למנוע ממנה מתוק.זה ודאי עוזר

הייתי רוצה להאיר את עיניך,
ילדה שנמצאת במסגרת מסודרת יש לה צורך לעמוד במטלות הנדרשות ממנה לפי גילה,
לדוגמא ילדה בגן חובה יש לה את הכח והיא מסוגלת לשבת במשך הרכוז בלי לקום לפחות חצי שעה, וזה צריך שיהיה כך לא בגלל שהגננת קפדנית אלא בגלל ששנה הבאה היא צריכה לשבת 3/4 שעה בלי לקום. כנ"ל בגיל קטן יותר כמובן שהרכוז קצר יותר.
ילדה שבמקום לשבת ברכוז הולכת לעשות יצירה לדעתי זה לא בגלל שהגננת טובה לילדה אלא בגלל שהיא טובה לעצמה וטוב לה שהילדה תיהיה ביצירה במקום שתפריע לה ברכוז ובמקום שתצטרך להפסיק באמצע 30 פעמים.
מה יהיה עם החומר הלימודי של הילדה? מתי תשלים אותו? מה יהיה איתה שנה הבאה אחרי שהתרגלה לקום באמצע הרכוז ולעשות מה שהיא רוצה ולא מה שצריך!
לדעתי, ילדה שלא יכולה לעמוד בכללים המינמלים בגן, וכן, לשבת לרכוז שלם זה דרישה מאוד מינימלית, זקוקה ודאי לאבחון.
ואני מדברת מתוך ידיעה, אני גננת ובדר"כ נגד ריטאלין, אני חינכתי ילדה שהגיע אלי מגן שנתנו לה להסתובב ולעשות כטוב בעיניה בגלל שהיא לא מסוגלת לשבת, והילדה הזו היה לה חסר גדול בחומר הלימודי, היתה דחויה חברתית, ולתת לילדה לעשות כטוב בעיניה זה חוסר גבולות, וילדים צריכים את הגבולות הברורים והנכונים.
האמא של הילדה הזו האשימה אותי מאוד ששנה שעברה הכל היה טוב עם הילדה והילדה יכלה לעשות בזמן הרכוז דברים אחרים ושאני לא יקפיד על כל הכללים שבגן על הילדה.
אתם חושבים שזה היה לטובת הילדה?
הילדה גדלה הבעיות שלא פתרו אותם גדלו איתה ועכשיו האמא בוכה על שנים שנהרסו לילדה גם בדימוי העצמי ירוד, גם מבחינה חברתית וכמובן גם לימודי.
הצוות החינוכי לא תמיד אשם במצב של הילד, הצוות החינוכי רוצה רק את טובת הילד, ואין צורך לא לעבוד על הגננת ולא לצעוק עליה ולא לאיים אלא פשוט תבדקו קודם אם הגננת צודקת או לא בבדיקה נורולוגית אם ימצא שאין כל בעיה אז אפשר לפנות אליה ולדבר איתה אחד לאחד אבל כל זמן שלא בדקתם למה להאשים את הצוות?

סתם כך,
פעמים הדיבורים כאן על האשמת הצוות החינוכי כל כך גדולים עד שאני לא יודעת איך באמת אתם שולחים למוסדות החינוך את הילדים, נראה בטיחותי יותר להשאירם אצלכם בתוך הסינר של אמא.

אז תנו אמון תבדקו ואחר כך תדברו

יעל

וסליחה על האריכות

 

[שלכת]

יעל
את נגעת בנקודה חשובה ממש.
מאוד פופולארי כאן להאשים את הגננות וההנהלה, חוץ מזה שזה לא אמין ונכון, זה גורם לפותח הדיון (ובאופן עקיף לילדיו) לפתח אנטי נגד הגננות והמערכת, ולפעמים מתחילה מעין מלחמה כזו נגד מערכת שממילא ברוב הפעמים אין לה אלטרנטיבה. זה משפיע לא טוב על ההורים ובסופו של דבר גם על הילדים שמקבלים מסר סמוי שאפשר למתוח ביקורת על הרבה/גננת, מה שיוצר אצלם נזק רציני בקבלת מרות לכל החיים.
כמו שאנחנו מבינים על עצמנו שהילד שקיבלנו צריך לקבל את המרות שלנו בתור הורים על אף שאנחנו טועים פעמים רבות, כך צריך להקרין לילד שמתייחסים למוסד הלימודי, ואם יש טעות גסה או רשלנות צריך לשוחח על זה בנעימות דלא בידיעת הילד ולא לעשות שערוריות.
כולנו בני אדם, גם אני לא בדיוק משתגעת על חברים של הילדים שלי שמגיעים הביתה ומתחצפים, ועושים רעש ובלגן, ואפשר להבין את הגננת שכבר תש כוחה מילדה שכל הזמן מתחצפת, מפריעה לריכוז, ומסיטה ילדות אחרות לחוסר משמעת. בפרט שהוריה לא משתפים פעולה.
לכן החלטתי להתחיל לתת ריטלין, למרות שברור לי שאם הייתה גננת מאוד מיוחדת הייתה מצליחה לעזור לה ולאהוב אותה גם בלי, אבל מה לעשות שרוב האוכלוסיה לא כאלה, ואני ביניהם.
תודה שהארת את עינינו פרספקטיבה של גננת.

 

[א.י.ל עיצובים]

לא קראתי את כל התגובות,
משיהו יתנסה עם ריטלין למבוגרים איך זה עובד, איזה רופא יכול לתת את זה

 

[א.י.ל עיצובים]

לא קראתי את כל התגובות,
מישהו יתנסה עם ריטלין למבוגרים איך זה עובד, איזה רופא יכול לתת את זה?

 

[דגנית]

נראה לי שאת עצמך נבהלת ופשוט התייאשת מאבחון מסודר.

אז אחרי מקרה דומה אני יכולה להרגיע אותך שזה לא כזה סיפור גדול בכלל.

מפרטת לך שיהיה לך מסודר בראש-
0. תתפללי שתעשי את הדבר הנכון!! עם שליחים נכונים וטובים!!
1. לקבוע תור למאבחנת (בד"כ לוקח 3-4 פגישות)
כבר אחרי הפגישה השניה תדעי לאן פניך מועדות, ואז אם יש צורך-
2. קיבעי תור לנורולוג או פסיכיאטר ילדים, מה שיותר מהר.
3. קיבעי תור לרופא/ת ילדים.
4. ...תור לבית מרקחת

לנו זה לקח שלושה שבועות בדיוק.
בהצלחה לכולם