זה לא קשור.את עם רכב או בתח"צ??
אני מגיעה לב"ב בתחבורה ציבורית. תמיד מעדיפה את האוטובוס שנוסע לת"א ויורדת על ציר ז'בוטינסקי והולכת ברגל. זה טוב פי כמה מהאוטובוסים שנכנסים לתוך בני ברק ועושים סיבוב בכל העיר.
חני
זה לא קשור.את עם רכב או בתח"צ??
לא הבנתי את הכוונה ואת ההתלבטות
סה"כ ציינתי שב 422 אמנם חוסכים חלק מהרחובות הפקוקים אבל לא את כולם
אשרייך, וזה לא אומר שזה מתאים לכולם
אם האפשרויות העומדות בפני הן:
1. ב 100% מהמקרים לצעוגד רגלית בגשם ובשמש 40 דקות עם 3 ילדים קטנים, מזוודות, עגלה ולפעמים גם תבנית רותחת
2. לצעוד את הדרך הנ"ל 5 דקות + לשבת בפקק 30 דקות
אז כן, אפשרות 2 מנצחת
לוגיקה פשוטה, ממש לא עצבי ברזל
צר לי שלא לימדו אתכם ללכת 5 דקות!אולי את נוסעת לבני ברק אחרת. עם כל הכבוד לפקקים הבניברקיים, ויש כבוד גדול - הם בימים רגילים וסטנדרטיים של כל השנה - לא מתקרבים אפילו לשעות שכתבת פה. בסתם ימים של חול, יצא לי לנסוע מבני ברק לירושלים - תוך שעה ורבע כולל נסיעות בתווך העיר, ולא פעם אחת או פעמיים אלא בדר"כ, לפני כשנה - הייתי במשך מס' חודשים כמה וכמה פעמים בשבוע בירושלים - ובדר"כ אם יצאתי מהבית שעתיים לפני הזמן בו הייתי אמורה להגיע - הגעתי חצי שעה מוקדם מהצורך, חוץ מפעם אחת משמעותית מאד - חנוכה .
וצר לי, אבל נראה שרוב המשתתפים והמתלוננים פה, והמעדיפים לנסוע כמו בירושלים (למה שם אין א"פ פקקים...) - הם לא הבני ברקים המשתמשים בתחבורה ציבורית, אלא תושבי חוץ לעיר שקשה להם להגיע לביקורים בעירנו הנחמדת....
א"א לא נהנה מפקקים, אבל ההשוואה לירושילים מצחיקה ובלתי סבירה, תנסי ללכת במדרכות הבני ברקיות הצפופות והשבורות לתחנה האחרונה - זה אומר את כל רחוב השומר עד ליציאה מהעיר, הליכה של 10-15 דק' לפחות רק מהתחנה הקודמת, במזג אויר מזעזע, כדי לעמוד שם ולחכות לאוטובוס שיגיע במצב הטוב רק עם מקום בעמידה, ובמקרים הפחות מוצלחים - גם זה לא. מונית או אוטובוס עירוני לא יפתרו לך אפילו זמן קצר מהפקק כי הם עומדים בו בדיוק כמו האוטובוס אליו את מעוניינת לקצר את הדרך, ואין גישה נורמלית יותר לאזור.צר לי שלא לימדו אתכם ללכת 5 דקות!
אצלנו אם האוטובוס נכנס לפקק ופותח דלתות - חצי אוטובוס מתרוקן
נשמע שאתם מתענגים מהפקקים ועוד יותר מלהתלונן
אין סיכוי כי ויזניץ יתנגדואני חושבת על פתרון לפחות חלקי שאפשר ליישם מייד
פעם מסלול הנסיעה היה חזון איש - נחמיה - עזרא
בשנים האחרונות משום מה שינו לחזון איש - עזרא
הסיבוב הזה מיותר כמעט ולא עולים שם אנשים וגם מאריך את הדרך בעוד חצי שעה
צריך להחזיר את המסלול שיעבור ברחוב נחמיה
מבחינתי שהיא תביא לה ארנונה חינם על מנת שהם נותנים עבודות לתושבי המקום והעירייה תרוויח שעוד 300 משפחות יפסיקו לקבל הנחות.עירית בני ברק מרויחה עליהם ארנונה גבוהה...
בעיר שבה כולם זכאים להנחות זו הכנסה משמעותית...
אבל כמובן שגם אני מצטרפת שהמצב בעיר באמת קטסטרופה.
כאולי את נוסעת לבני ברק אחרת. עם כל הכבוד לפקקים הבניברקיים, ויש כבוד גדול - הם בימים רגילים וסטנדרטיים של כל השנה - לא מתקרבים אפילו לשעות שכתבת פה. בסתם ימים של חול, יצא לי לנסוע מבני ברק לירושלים - תוך שעה ורבע כולל נסיעות בתווך העיר, ולא פעם אחת או פעמיים אלא בדר"כ, לפני כשנה - הייתי במשך מס' חודשים כמה וכמה פעמים בשבוע בירושלים - ובדר"כ אם יצאתי מהבית שעתיים לפני הזמן בו הייתי אמורה להגיע - הגעתי חצי שעה מוקדם מהצורך, חוץ מפעם אחת משמעותית מאד - חנוכה .
וצר לי, אבל נראה שרוב המשתתפים והמתלוננים פה, והמעדיפים לנסוע כמו בירושלים (למה שם אין א"פ פקקים...) - הם לא הבני ברקים המשתמשים בתחבורה ציבורית, אלא תושבי חוץ לעיר שקשה להם להגיע לביקורים בעירנו הנחמדת....
צר לי שלא לימדו אתכם ללכת 5 דקות!
אצלנו אם האוטובוס נכנס לפקק ופותח דלתות - חצי אוטובוס מתרוקן
נשמע שאתם מתענגים מהפקקים ועוד יותר מלהתלונן
חבל על הוויכוח!א"א לא נהנה מפקקים, אבל ההשוואה לירושילים מצחיקה ובלתי סבירה, תנסי ללכת במדרכות הבני ברקיות הצפופות והשבורות לתחנה האחרונה - זה אומר את כל רחוב השומר עד ליציאה מהעיר, הליכה של 10-15 דק' לפחות רק מהתחנה הקודמת, במזג אויר מזעזע, כדי לעמוד שם ולחכות לאוטובוס שיגיע במצב הטוב רק עם מקום בעמידה, ובמקרים הפחות מוצלחים - גם זה לא. מונית או אוטובוס עירוני לא יפתרו לך אפילו זמן קצר מהפקק כי הם עומדים בו בדיוק כמו האוטובוס אליו את מעוניינת לקצר את הדרך, ואין גישה נורמלית יותר לאזור.
ושוב אני חוזרת, אחוז מכובד מהבניברקים שאני מכירה מעדיפים בלית ברירה את המצב הקיים, ולא שיתחילו גם להריץ אותם בכל העיר בצורה הנ"ל, והמתלוננים פה באשכול, רוב ככולם הם לא הבניברקים.
ולכן רק כשייסימו את כל ההזיות של ההכנסות מגורדי השחקים העסקיים שנבנים בקצה השני {בקרוב הפקקים עוברים לשם} יפנו את קוקוה קולהעירית בני ברק מרויחה עליהם ארנונה גבוהה...
בעיר שבה כולם זכאים להנחות זו הכנסה משמעותית...
אבל כמובן שגם אני מצטרפת שהמצב בעיר באמת קטסטרופה.
אולי הזמנים שלך שונים מהזמנים שאני נוסעת בהם
אבל בד"כ, אני נוסעת בתוך בני ברק כ 30 דקות - הן בהלוך והן בחזור
מתי? בעיקר בימי שישי ומוצאי שבתות, ובממוצע פעם בשבועיים אחה"צ
מתוך 10 שנים שאני על הציר, היו כמובן מקרים שנתקענו בתוך העיר גם שלושת רבעי שעה, אבל באמת אילו היו מקרים נדירים
מה שכן - ביום שישי אנחנו יוצאים מקסימום ב 12:30, וכן במוצאי שבת - די מייד אחרי הבדלה, כך שאולי העומס הגדול הוא מאוחר יותר לא יודעת
אני לא יודעת מתי את נוסעת
כנוסעת יומיומית בקו-
בבוקר הנסיעה לוקחת עשרים דקות בתוך העיר עד גבעת שמואל
חצי שעה עד שער הגיא וארבעים דקות עד הכניסה לעיר
בצהרים חצי שעה מהיציאה מהעיר עד גנות
שעה מגנות עד גשר גבעת שמואל
ורבע שעה משם עד קוקה קולה...
(שם כבר נשבר לי ואני הולכת ברגל גם אם זה עד לרח' חזו"א)
בערב הנסיעה מגנות לכניסה לעיר קצת יותר מהירה
בתוך העיר, כאמור, אין לי מושג...
אולי את נוסעת לבני ברק אחרת...
וצר לי, אבל נראה שרוב המשתתפים והמתלוננים פה, והמעדיפים לנסוע כמו בירושלים (למה שם אין א"פ פקקים...) - הם לא הבני ברקים המשתמשים בתחבורה ציבורית, אלא תושבי חוץ לעיר שקשה להם להגיע לביקורים בעירנו הנחמדת....
יש בזה משהו.כנראה שזו התשובה, והעומסים הם בעיקר בזמנים ובכיוונים בהם מגיעים אנשים מבחוץ - אל תוך בני ברק.
לכן הבני ברקים עצמם פחות מרגישים את העומס בנסיעות בינעירוניות.
הלוואי.לכן הבני ברקים שנוסעים לשבת לירושלים פחות חווים את העומס, מאשר הירושלמים שמגיעים לבני ברק.
אצטט לך מה שאת בעצמך כתבת:אני ממש אשמח להבין איך הגעת למסקנה הזו, כי אני קוראת פעמיים את מה שכתבתי, וכן את מה שכתבה @גיטרה ולא מצליחה להבין את הקשר בין הציטוט למסקנה
כשאני נוסעת - חוזרת מב"ב אני מעדיפה ללכת לתחנה המרוחקת יותר כדי לצאת / להכנס יותר מהר מהעיר / לעיר גם בב"ב וגם בי-םאם האפשרויות העומדות בפני הן:
1. ב 100% מהמקרים לצעוד רגלית בגשם ובשמש 40 דקות עם 3 ילדים קטנים, מזוודות, עגלה ולפעמים גם תבנית רותחת
2. לצעוד את הדרך הנ"ל 5 דקות + לשבת בפקק 30 דקות
אז כן, אפשרות 2 מנצחת
לוגיקה פשוטה, ממש לא עצבי ברזל
דווקא כן כירושלמית שלא גרה בקרית בעלזא אלא יותר באזור בית ישראל שמואל הנביא אני עושה זאת שנים זה באמת קשה אבל מצב נתוןמשתמע שאף פעם לא נסחבת עם כמה ילדודס ועוד תינוק בעגלה ועוד קטנצ'יק שהולך לאט ועוד שתי מזוודות ועוד 2 תיקים ועוד עייפים ועוד...
הגיוני מה שאת כותבת, עדיין לא הופך את מי שזה קשה לו לעצלן.
רחובות בני ברק אמנם ישרים כמעט ללא עליות, אבל המדרכות צרות ועקומות (ומלאות באנשים מתרוצצים), ומאוד לא נוחות למזוודות ועגלות.
זהו מקרה קלאסי להגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות נגד חברת קוויםואם יש כאן אשכול בענייני תחבורה ואוטובוסים וחנוכה, אנצל את הבמה לשפיכת קיטור על המקרה האתמולי שלנו:
אז ככה.
בשעה 24:00 עלינו על קו 422 בשמחה ובטוב לבב, היו לנו מקומות ישיבה, האוטובוס התמלא, ואחרי שתי תחנות היה מפוצץ.
ואז החליט הנהג לערוך ספירת מלאי. הוא גילה שיש לו שני נוסעים מעל המותר.
הוא הדמים את המנוע ואמר שהוא לא יוצא.
הנוסעים הסוררים שהמתינו שעות בתחנה, לא שמעו בקולו באופן מיידי, אז הוא הזמין משטרה.
אנשים ירדו מהאוטובוס, למען כלל ישראל, אבל הוא כבר לא נוסע. השאיר את כל האוטובוס על עולליו וטפיו הצורחים והבוכים, וירד.
הציבור מחכה וממתין וממתין ומחכה, האוטובוס כבר היה מרוקן בחציו, אבל הוא לא נוסע.
טוב. חיכינו לעוד 4 אוטובוסים מפוצצים, ועלינו לחמישי.
שלמנו שוב – כי הנהג לא הסכים שנעלה לאוטובוס.
ואז: בום!!!!
הנהג עשה תאונה קטנה. התנפצה לו שמשה. ב"ה לא קרה כלום.
אבל שוב – יורדים מהאוטובוס.
חולפים שלושה אוטובוסים מפוצצים, השעה אחת בלילה, והחברה כמובן לא שולחת אוטובוס חילופי.
גם מוניות אין. כולם בנסיעה.
הסוף היה שמצאנו נהג שהסכים לקחת אותנו הביתה בשתיים לפנות בוקר.
ונפרדנו מכמה שטרות על הדרך.
ואחר כך אני אמורה לומר להם 'שכוייח', על פי דברי הפרסומת. (או שהתבלבלתי עם אגד?)
יש לכם או למישהו הנחיות איך מגישים תביעה לבית משפט לתביעות קטנות?זהו מקרה קלאסי להגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות נגד חברת קווים
בהצלחה
לפחות תקבלו פיצוי על עוגמת הנפש
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
פתיחת
קורס מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ה'
לג הוֹרֵנִי יי דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב:לד הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב:לה הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי:לו הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע:לז הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי:לח הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ:לט הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים:מ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי: