המטבח של סימא
משתמש מקצוען
אם זה חוזר על עצמו אז איך קוראים לזה?אבל עד להגיד פושע..
אם זה חוזר על עצמו אז איך קוראים לזה?אבל עד להגיד פושע..
דברנו עם מארגן האירועים , הכיר את הסיפור והבין בדיוק על מה אנחנו רוצים להתלונן הוא הביא לנו את המייל של בעל האולם , מהבוקר לא הגיב כלום!!!!!!!!!!!!!!!במידה וזה ממשיך לפנות למשרד הבריאות
רגע לפני שהדיון כאן נעלם..היגיינה ותנאי קירור זה מה שצריך בסה"כ
בעל אולם פוגשים בטלפון או במשרדלא ראיתי שבעל האולם יודע שזה קרה קודם תעדכנו אותו
דברנו עם מארגן האירועים , הכיר את הסיפור והבין בדיוק על מה אנחנו רוצים להתלונן הוא הביא לנו את המייל של בעל האולם , מהבוקר לא הגיב כלום!!!!!!!!!!!!!!!
לאורך כל הדרך החל מקביעת חתונה וכל מה שצריך לחתונה דברנו עם מארגן האירועים . היום פנינו אליו וזה מה שאמר לנו לעשות- לכתוב מיילבעל אולם פוגשים בטלפון או במשרד
לא במייל
לא מאמין שהוא לא קרא את המיילבעל אולם פוגשים בטלפון או במשרד
לא במייל
יתכן וזה חד פעמיסורי אבל אולי זה חד פעמי???
תשאלו אנשים מימים לפני!!!
יכול להיות שהטבח בדיוק לא שטף טוב את הידיים ולפני זה הוא נגע במשהו!!!
למה ישר לרוץ להתלונן?
בדיוק הסיפורים האלה מגינים על אותם אנשים וגורמים ש:אם מדובר במשהו שיכול לסכן חיים זה לא דומה לסיפור כזה או אחר על החפץ חיים
ודאי שאי אפשר להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה
וודאי שצריך להתייעץ עם רב מה לעשות ואיך
(לא כל מי שמפרסם מאמרים בעלונים נקרא רב וד"ל)
מה ההבדל בין מי שהזמין אורחים ושכח לבדוק את התאריך של הקוטג', או מי שייעצה לשכנה לא לפנות למיון כי "זה יעבור לבד"לכל מקום זה יכול לקרות- כל מוסד שיש בו מלא אירועים. צריך וחייב להקפיד על היגיינה חייב.! אבל נגיד וקרה,מצב, יש להתלונן / לבקש פיצוי
אבל עד להגיד פושע..
הגזמתם לגמרי!למה כל מה שקורא כאן מזכיר לי מאוד את הסיפור עם החפץ חיים?
נכון זה לא ממש אותו דבר ושם מדובר על חסר מלח ולא אוכל מקולקל
אבל בטוח שמי שיקרא את הסיפור ויפנים את המסר
יקבל פרופורציות אחרות על כל הסיפור של האולם
בהצלחה
בסיפור שלפנינו נוכל לראות כמה אדם צריך להיזהר בדיבור ובמחשבתו…
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
המשגיח של ישיבת קמניץ הגה"צ ר' משה אהרן שטרן זצוק"ל סיפר מעשה מה"חפץ חיים", אותו שמע בבחרותו בארה"ב, במהלך שיעור מפי הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל.
פעם יצאו החפץ חיים זיע"א ואדם גדול נוסף, לנסיעה ארוכה בעניין דחוף של מצוה, הדרך ארכה להם כמה ימי נסיעה, היות והמקום שאליו נצרכו להגיע היה רחוק. בהגיעם לאחד המקומות, שמו מיד פניהם לתור להם מקום אכסניה למען יוכלו להשיב את נפשם מעמל הדרך ולהשביע רעבונם. והנה, לאחר שמצאו אכסניה אצל שולחנה של בעלת בית יראת שמים, שהידורי הכשרות אצלה ענו על הדרישות המיוחדות של ה"חפץ חיים" וחברו למסע, ישבו שניהם וסעדו נפשם בתבשיל שהוגש להם.
בתוך סעודתם נכנסה בעלת הבית ושאלה אותם האם האוכל ערב לחיכם. ה"חפץ חיים" ענה מיד: האוכל טוב מאד, ואילו אותו אדם גדול שחבר למסע אמר: כן, האוכל טוב למדי, אם כי חסר היה קצת מלח, אבל באופן כללי היה טוב מאד…
שמעה האשה ויצאה מהחדר, אבל מיד בצאתה מהחדר תפס החפץ חיים בידיו את זקנו וראשו ואנחת שבר בקעה מגרונו באומרו: אוי ואבוי, כל ימי נזהרתי בעצמי מלדבר ומלשמוע לשון הרע, ועתה נכשלתי פה ממש ששמעתי וקיבלתי לשון הרע, ואני מתחרט כבר על שנסעתי אתכם, ובודאי לא הייתה מצוה בנסיעתי אתכם.
כשראה אותו אדם גדול כיצד התעטף החפץ חיים ביגון, נאחז חרדה ותדהמה, אך גם תמה תמיהה מסויימת: מה לו כי נזעק ונסער כל כך?
ואולם מכיוון שב"חפץ חיים" מדובר, פתח ושאל: מה כבר אמרתי, רבי ישראל מאיר, איזו לשון הרע הייתה פה.
ענהו ה"חפץ חיים" האם אין לשון הרע במה שאמרתם לבעלת הבית שהתבשיל חסר קצת מלח?? הרי היא לא בישלה את האוכל, אלא המבשלת שהיא מעסיקה, וזו אישה אלמנה, ומיד כששמעה את הטענה מפיכם על המלח, הלכה למטבח ופתחה בטענות על המבשלת המסכנה: למה לא שמת מלח בתבשיל, והמבשלת כמובן ענתה, כי כן שמה מלח, ואז כבר הרעימה בעלת הבית את קולה וגערה בה באומרה לה: הלא הרבנים הסועדים על שולחני ואוכלים את התבשילים שבישלת אומרים שלא שמת מלח, וכיצד זה את אומרת אחרת?
כך התווכחו השתיים, כשהמבשלת אומרת בביטחה ששמה מלח ובעלת הבית מטיחה בה וצועקת עליה שהיא שקרנית, שכן אם הרבנים אומרים שהאוכל חסר מלח, בודאי שהיא משקרת, והאלמנה התכעסה ואמרה ברוגז: "בטוחה אני ששמתי מלח בתבשיל", וכששמעה כך, אמרה לה בעלת הבית: "אם את כה מעיזה פנים לומר על הרבנים שהם שקרנים, הרי את מפוטרת ממשרתך ואיני רוצה בך יותר כמבשלת".
חבירו למסע של ה"חפץ חיים", שכאמור אדם גדול היה, יושב ושומע בהקשבה מרובה לדברי ה"חפץ חיים" ופליאתו גוברת מרגע לרגע על דמיונו המופלג: מנין לו כל זה? איך הוא בונה מדיבור כל כך פעוט מגדלים באויר? ובגמר פליאתו הוא אומר: רבי ישראל מאיר, "ההנכם מגזימים".
ענה לו ה"חפץ חיים": אם כן, אם ברצונכם להיווכח שצדקתי, הבה ניכנס שנינו למטבח ונראה מה מתרחש שם. קמו שניהם ונכנסו למטבח, ומצאו איך שתי הנשים נרגזות ונרגשות ומוחות דמעה מעיניהן, וכל זאת לאחר דיון ודיבור קולני ופוגע כאשר בעלת הבית הודיעה למבשלת שהיא מפוטרת,
הכל בדיוק כפי שתיאר ה"חפץ חיים" קודם לכן. כשראה אותו אדם גדול מה שקרה, השתדל, כמובן, בכל כוחו לשנות את הדבר, הוא שילם טבין ותקילין עבור האלמנה כדי שתוכל לחזור למשרתה וכדי שישררו ביניהם השלום והשלוה.
מאיפה הגעתם אלי??!
מה בדיוק בסיפורים האלה?
כתבתי שחייבים לטפל
אני מכיר מארחים שטוענים שאין שום משמעות לתוקף של מוצרי חלב וכן תנאי קירור לעופות וכו'מה ההבדל בין מי שהזמין אורחים ושכח לבדוק את התאריך של הקוטג',
מקוה שעל כשרות הם כן מקפידיםאני מכיר מארחים שטוענים שאין שום משמעות לתוקף של מוצרי חלב וכן תנאי קירור לעופות וכו'
אני אצלם לא אוכל לאחר שנכוויתי מהם בעבר...יש אנשים שלא הכל שוגג אצלם...
אתה לא טועה,(לא בעופות אבל בדברים אחרים)מקוה שעל כשרות הם כן מקפידים
או שמריחים את העוף ומחליטים אם הוא כשר
(כמו המשיח-והריחו ביראת ה')
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: