דרוש מידע הרטבת יום ולילה בילדה בת 5.5, עזרה!!!!!

תודה על חיים...

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
מענין אם מישהו נתקל בזה,
אצל בנים יש הרבה פעמים חור קטן מידי שגורם להרטבות ולהשפרצות וכו׳, (1 מתוך 10 ילדים סובל מזה, נפתר בניתוח הכי קטן שיכול להיות)
במסגרת מחקר שעשיתי על זה, ראיתי שיש בנות עם בעיה דומה,
יכול להיות שהאורולוג לא בדק את זה?
הייתם אצל אורולוג מומחה?
 

יראת גאולה

משתמש מקצוען
ילדה בת 3.5 שמלכלכת גם יכול לעזור פיזיותרפיה?
יבשה יום ולילה לגמרי
אבל מלוכלך לא שולטת בכלל.
היו פעמים בודדות שעשתה בשירותים בהמון מאמצים..
מלכלכת גם בגן...
אני ממש נואשת כבר
יכול להיות קשור לפיזיותרפיה, אבל לפני כן כדאי ללכת לרופא ילדים לבדוק את שאר ההקשרים הפיזיים.
גם לי זה נשמע עצירות כרונית, אבל אני רואה שכבר ניסיתם נורמלקס. בכל זאת, לדעתי כדאי להתעקש יותר ולחזור לרופא הילדים כמה פעמים שצריך כדי לדייק איפה הבעיה.
לגבי הרטבה, אני יודעת שפיזיותרפיסטיות רצפת אגן מתעסקות עם זה הרבה, וממילא יש להן ניסיון בתחום לזהות גם דברים שלא קשורים ישירות למה שהן עובדות עליו. אבל לגבי בריחת צואה אם זה לא קשור לשרירים, אני לא יודעת עד כמה הפיזיותרפיסטית תהיה מנוסה כדי לעזור.
 

רינהרינה

משתמש מקצוען
אפשר לבקש מאורולוג ילדים הפניה למחלקת אורולוגיה ילדים בשערי צדק,
עושים שם לילדים תרגילים לחיזוק רצפת האגן (אולי ביופידבק?), אם יש צד שהבעיה היא בשרירים כדאי לנסות.
מעבר לזה מהנסיון הרב שצברתי לצערי בנושא-
אם נראה לך שעשית מה שאפשר כדאי פשוט להרפות, ייתכן שהילדה מרגישה את המתח סביב הנושא וזה מחמיר את המצב,
אם הבעיה היא בעיקר בבית ולא בגן (תודי לה' על זה, לא פשוט לקבל כל צהריים ילד רטוב ומסריח) את יכולה לקחת אותה כמה פעמים אחה"צ לשרותים בלי לעשות עסק, פשוט לתת לה יד ולקחת אותה,
מאמינה שאם תקופה היא תתרגל להיות יבשה זה יעזור לה להיגמל לחלוטין (וגם המתח שלך בנושא יפחת, וממילא...)
 

רינהרינה

משתמש מקצוען
רעיון נוסף לילדה שמרטיבה:
אני קניתי בעלי אקספרס פעמון שמחברים לילדה-
קליפס אחד ללבנים שמחובר בחוט לפעמון אותו אפשר להצמיד לזרוע, זה אמור להיות נסתר שאף אחד לא רואה, וכשרק מתחיל להתרטב זה רוטט (או מצלצל לפי בחירה),
אני יודעת שיש דומים לזה הרבה- המעלה בפעמון הספציפי הזה היא שניתן לבחור מצב של רטט, כך אף אחד מסביב לא שם לב, רק הילדה.
 

989

משתמש חדש
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
 

שיעור חלון

משתמש רשום
רפרפתי על האשכול וראיתי שאף אחד לא אמר לך את מה שאני רוצה לומר...
היה לי אותו דבר עם הבן שלי שהיה בשעתו באותו גיל. הלכתי איתו לטיפול אחד שלושת המימדים. והעניין נפתר. שווה לנסות.
היה לי אותו בעיה עם הבת שלי הלכתי לאחת המומחיות לשלושת המימדים ועזר קדחת בצלחת...
 

שיעור חלון

משתמש רשום
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
רעיון פצצה אני עשיתי את זה במחשב והבת שלי מעצמה רצה לשרותים
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
אני מתחברת לגישה שלך ומסכימה בעיקרון, מעניין אותי מה היית אומרת לילד שלפני השינה או לפני יציאה מהבית טוען שהוא לא צריך עכשיו
מסבירים לו כמה שאפשר אבל אולי הוא קטן מדי או סתם מתעצל כשזה לא מרגיש לו דחוף
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אני מתחברת לגישה שלך ומסכימה בעיקרון, מעניין אותי מה היית אומרת לילד שלפני השינה או לפני יציאה מהבית טוען שהוא לא צריך עכשיו
מסבירים לו כמה שאפשר אבל אולי הוא קטן מדי או סתם מתעצל כשזה לא מרגיש לו דחוף
תלוי בגיל, בשלב של הגמילה ובאורך היציאה מהבית.
לפני השינה אני כן שולחת, אלא אם כן התפנה לא מזמן.
לפני יציאה מהבית - אני משתדלת לא להפוך את זה להרגל קבוע מדי. אם יוצאים לזמן קצר (יחסית לזמן שהילד אמור להיות מסוגל להתאפק) או למקום עם שירותים זמינים, אז אני לכל היותר שואלת מי צריך להתפנות לפני היציאה.
ילדים קטנים שצריכים ללמוד לא להתעצל, ילדים שעדיין לא למדו לזהות מספיק טוב את הצורך (בין אם כי הם בשלב התחלתי או כי יש להם קושי בזה) - אותם אני כן שולחת, אבל באמת בהשתדלות לשים לב לא להפוך את זה לעניין אוטומטי אלא לשים לב במקומם מתי הם נראים שצריכים, או שהגיוני שצריכים. המטרה היא לעבור בהדרגה ממצב שבו קובעים לילד עובדה שעכשיו הוא הולך, למצב שבו עוצרים אותו מהעיסוקים שלו ומבקשים ממנו לחשוב אם הוא צריך, למצב שבו הוא מרגיש לבד ועוצר לבד.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ילדים קטנים שצריכים ללמוד לא להתעצל, ילדים שעדיין לא למדו לזהות מספיק טוב את הצורך (בין אם כי הם בשלב התחלתי או כי יש להם קושי בזה) - אותם אני כן שולחת,
התכוונתי לזה, שזה נכנס לסוג של וויכוח מולו
שהוא לא צריך, ומסבירים לו שעוד מעט הוא יצטרך ולא יהיה לו איפה אבל הוא לא צריך...
וחבל כי כן היה כדאי שיהיה אחראי על התחושות שלו.
אם לא מכריחים אותו הוא לא הולך. השאלה אם נכון להכריח
כשמוותרים הוא יכול לחזור רטוב אבל לא נראה שזה מלמד אותו להמשך
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
התכוונתי לזה, שזה נכנס לסוג של וויכוח מולו
שהוא לא צריך, ומסבירים לו שעוד מעט הוא יצטרך ולא יהיה לו איפה אבל הוא לא צריך...
וחבל כי כן היה כדאי שיהיה אחראי על התחושות שלו.
אם לא מכריחים אותו הוא לא הולך. השאלה אם נכון להכריח
כשמוותרים הוא יכול לחזור רטוב אבל לא נראה שזה מלמד אותו להמשך
אם הוא יכול לחזור רטוב זה אומר שהיציאה ארוכה מכדי שהוא יתאפק, אז בשלב כזה כן כדאי לשלוח להתפנות לפני היציאה.
לא כדאי להיכנס להסברים, זה לא עובד. אם את מתכוונת לשלוח אותו בכל מקרה אז אל תשאלי אם הוא צריך. פשוט קובעים עובדה, מתייחסים זה כחלק מסדר הפעולות לפני יציאה מהבית.
 

989

משתמש חדש
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
היא יודעת לזהות, אין לה כח לעצור הכל באמצע, וללכת... אבל אם יהיה משהו שיזכיר לה, אולי היא כן תלך..
גם במקרה כזה, לא מומלץ?
 

רינהרינה

משתמש מקצוען
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
מה שאתם כותבים נכון לילדים רגילים, לא לילדים שכבר יש בעיות של הרטבות

היא יודעת לזהות, אין לה כח לעצור הכל באמצע, וללכת... אבל אם יהיה משהו שיזכיר לה, אולי היא כן תלך..
גם במקרה כזה, לא מומלץ?
גם במחלקת אורולוגיה ילדים בשערי צדק ההנחיה היא לקחת את הילד לשרותים במרווחי זמן קבועים, אפשר עם הזמן להגדיל את מרווח הזמן, ככל שהילד ילך לשרותים ויישאר יבש הוא מתרגל לעניין ומתרגל להתפנות רק בשרותים.
 

רינהרינה

משתמש מקצוען
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
אם את רוצה יש לי שעון יד מעורר מעלי אקספרס עם רטט, אפשר לכוון די הרבה שעונים מעוררים.
אם מעניין אותך אחפש את הקישור
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
מה שאתם כותבים נכון לילדים רגילים, לא לילדים שכבר יש בעיות של הרטבות


גם במחלקת אורולוגיה ילדים בשערי צדק ההנחיה היא לקחת את הילד לשרותים במרווחי זמן קבועים, אפשר עם הזמן להגדיל את מרווח הזמן, ככל שהילד ילך לשרותים ויישאר יבש הוא מתרגל לעניין ומתרגל להתפנות רק בשרותים.
אם יש בעיות מעבר לרגיל, כדאי שיהיה איש מקצוע מעורב בעניין.
אם במקרה ספציפי איש מקצוע מנחה לקחת במרווחים קבועים, אז אפשר להניח שזה מה שמתאים למקרה המסוים הזה, ושזה נעשה באופן כזה שלא יפתור בעיה אחת על ידי יצירה של בעיה אחרת.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
היא יודעת לזהות, אין לה כח לעצור הכל באמצע, וללכת... אבל אם יהיה משהו שיזכיר לה, אולי היא כן תלך..
גם במקרה כזה, לא מומלץ?
אני חושבת שלא מומלץ לקחת ילדה שיש לה יכולת לזהות, ולהחזיר אותה שלב אחורה.
שיטת המעברים יותר מתאימה לדעתי.
כדאי גם לזהות מתי היא מתאפקת, ולשלוח אותה במקרה הצורך אם את רואה שזה המצב.
אפשר לעשות עבודה חינוכית על דחיית סיפוקים ועל מעברים באופן כללי. זה לא בדיוק "אין כוח", ילדים נוטים להתקשות לעזוב פעילות אחת כדי לעבור לאחרת. אפשר למשל לעזור לה קצת לרכך את המעבר - "אני רואה שאת צריכה לשירותים, בואי נניח את הבובה פה למעלה כדי שתחכה לך ואף אחד לא יגע בה עד שתחזרי." את נותנת ככה איזושהי נוסחה לאופן שבו עוזבים פעילות, עושים משהו אחר, וחוזרים.
 

אדריכלית בפריחה

משתמש פעיל
עיצוב ואדריכלות פנים
אשה חכמה מאד, מנוסה בתחום
אמרה לי פעם
שלכלוך אצל ילדים שכבר נגמלו- זה רק ענין רגשי!
זהו, שהיא גמולה רק מרטוב.
מההתחלה היא לא הצליחה לעשות בשירותים מלוכלך...
כבר יותר מחצי שנה באותו המצב בלי שום שינוי
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה