עזרה הרגלי אכילה של בחורים כשמגיעים הביתה

צפורן

משתמש מקצוען
אז הוא מתפרק על אוכל.
זה צורך אנושי וזה נהדר.
אוכל הוא צורך אנושי, ובגיל ההתבגרות הצורך אף גדול יותר.
תאבון בריא זה נהדר.
התפרקות על אוכל, אינה בריאה, ואינה הולמת.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אוכל הוא צורך אנושי, ובגיל ההתבגרות הצורך אף גדול יותר.
תאבון בריא זה נהדר.
התפרקות על אוכל, אינה בריאה, ואינה הולמת.
אין שום בעיה להתפרק על אוכל, וזה עדיף ממאה ואחת דרכים גרועות יותר להתפרק, וגרוע יותר ממאה ואחת דרכים טובות יותר להתפרק.

(הבעיה מתחילה כאנשים חושבים שאחרים יסתכלו עליהם בעין עקומה לו הם יתפרקו על אכול)
 

צפורן

משתמש מקצוען
אין שום בעיה להתפרק על אוכל, וזה עדיף ממאה ואחת דרכים גרועות יותר להתפרק, וגרוע יותר ממאה ואחת דרכים טובות יותר להתפרק.

(הבעיה מתחילה כאנשים חושבים שאחרים יסתכלו עליהם בעין עקומה לו הם יתפרקו על אכול)

יש שתי בעיות להתפרק על אוכל.
1. זה משמין!
2. זה בעייתי מבחינת מידות, כמו הדוגמה שנתן "בבא קמא" על בחור שיודע שאמא שלו תצטרך שוב לעמוד ולהכין, או מי שיודע שלא ישאר אח"כ לאחרים.

ודאי שעדיף להתפרק על אוכל מאשר בצורה יותר בעייתית, אבל יש עוד דרכים כשרות "להתפרק".
 

ששונית

משתמש מקצוען
מחילה מכל הפילוסופים הנכבדים מאוד,
השאלה שלי בפתיחת האשכול היתה יותר על העצמאות שמגלים הבחורים, כי ילד בן עשר לא יפתח את המקרר, יוציא כמה שניצלים יחמם ויאכל. לא אצלנו, בכל אופן.
ויפה וטוב ענו רבים וטובים איך לתעל את זה באופן חיובי.
לא דובר כאן על עדר בופאלו. הם לא מתפרקים באוכל, לא בולסים כיכר לחם ויוצקים סיר חמין לגרונותיהם.
דובר על בחורים נחמדים בעלי "מידעס" שמגלים עצמאות רבה ועל דרכים לעזור לי להתמודד עם זה.
 

קפפוצצינו

משתמש מקצוען
מחילה מכל הפילוסופים הנכבדים מאוד,
השאלה שלי בפתיחת האשכול היתה יותר על העצמאות שמגלים הבחורים, כי ילד בן עשר לא יפתח את המקרר, יוציא כמה שניצלים יחמם ויאכל. לא אצלנו, בכל אופן.
ויפה וטוב ענו רבים וטובים איך לתעל את זה באופן חיובי.
לא דובר כאן על עדר בופאלו. הם לא מתפרקים באוכל, לא בולסים כיכר לחם ויוצקים סיר חמין לגרונותיהם.
דובר על בחורים נחמדים בעלי "מידעס" שמגלים עצמאות רבה ועל דרכים לעזור לי להתמודד עם זה.
זה גם ענין של גיל
גם בנות גדולות פחות מבקשות וכ'
אבל בהבדל שלבחורים לפעמים יש פחות מודעות
ויותר צורך לאוכל וטעם ביתי ולתחושה הביתית

כדאי להחליט מה כן ומה לא
אבל, מה שנותנים לתת בשמחה עם חיוך
זה הכנו בשבילך .....
או תטעם איך יצא .....
 

צפורן

משתמש מקצוען
מחילה מכל הפילוסופים הנכבדים מאוד,
השאלה שלי בפתיחת האשכול היתה יותר על העצמאות שמגלים הבחורים, כי ילד בן עשר לא יפתח את המקרר, יוציא כמה שניצלים יחמם ויאכל. לא אצלנו, בכל אופן.
ויפה וטוב ענו רבים וטובים איך לתעל את זה באופן חיובי.
לא דובר כאן על עדר בופאלו. הם לא מתפרקים באוכל, לא בולסים כיכר לחם ויוצקים סיר חמין לגרונותיהם.
דובר על בחורים נחמדים בעלי "מידעס" שמגלים עצמאות רבה ועל דרכים לעזור לי להתמודד עם זה.
בעיקרון, אצלי, מוצרי חלב פשוטים, כגון: חלב, גבינה, קוטג', לבן, יוגורט ללא סוכר, חופשי. כנ"ל פריכיות, ביסקוויטים, פירות ירקות וביצים.
מבקשת לרשום כשעומד להיגמר, כדי שיוכלו לקנות בזמן ולא ניתקע בלי.
שניצלים, וכדו' יש לבקש רשות.
 

אלפי תודות

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
יש שתי בעיות להתפרק על אוכל.
1. זה משמין!
2. זה בעייתי מבחינת מידות, כמו הדוגמה שנתן "בבא קמא" על בחור שיודע שאמא שלו תצטרך שוב לעמוד ולהכין, או מי שיודע שלא ישאר אח"כ לאחרים.

ודאי שעדיף להתפרק על אוכל מאשר בצורה יותר בעייתית, אבל יש עוד דרכים כשרות "להתפרק".

@צפורן יקרה, מהתגובות שלך נשמע שהבחורים שלך מעט חריגים (לטובה!) מהסטנדרט המקובל,
כי הבחורים שאני מכירה הם כפי התיאורים שכאן - בעלי תיאבון בריא פלוס פלוס.
וכן, הם מסוגלים - שהשם ישמרנו - לחסל כיכר לחם שלמה בארוחה אחת (לא כל יום, לא כל יום!).
והבחורים הללו לומדים היטב, והם איכותיים ונהדרים, ולמרות כל מה שהם אוכלים בתיאבון בריא בליעה"ר - הם גם רזים במיוחד.
אני קוראת לזה "ולא נודע כי באו אל קירבנה"... :)
 

צפורן

משתמש מקצוען
@אלפי תודות
אני דווקא מקנאה במי שיכול לאכול ככר לחם שלמה ולהישאר רזה. הלוואי עלי.
מי שאוכל בתאבון בריא, שיהיה לו לבריאות.
גם הבחורים שלי (חריגים או שלא) היו תקופות שאכלו 5-6 פרוסות בארוחה, וזה היה בסדר מצידי, כי הם אכלו אוכל ולא שטויות, ובאותה תקופה נתנו "קפיצה" בגובה, וכנראה זה מה שהיו צריכים.
כל מה שכתבתי כאן היה כתגובת נגד לתיאורים שכונו כאן "אנטישמיים" כמו ארבה, השארת עקבות, מלתעות, בור בלי תחתית, מתפרקים על אוכל, ושאר פנינים....
 
נערך לאחרונה ב:

רותי12

מהמשתמשים המובילים!
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
לא קראתי הכל
כאמא לחבורת בחורים ב"ה נתקלת גם נתקלת בסיטואציות הנ"ל והמון
אז אני חושבת כמה דברים שהנהגתי אצלי
1)להסביר להם שאת לא מכונה מייצרת אוכל. את אמא ויש לך כח מוגבל ואם הכנתי 80 פחזניות זה לא בשביל שכל השבוע תאכלו פחזניות זה בשביל לפנק את כל המשפחה בשבת.
2) להסביר להם חשיבות הבריאות עדיף כשרעבים לשלוף פרי או ירק והעוגות - לשבת בלבד
3) להכין עוגות בריאות וקלות (כמו בחושות עם טחינה מאד טעים ) ולאשר להם לקחת רק מהן בימות החול
4) בחורים הם לא פרות נכון שהם אוכלים המון אבל גם זה חינוך
5)כשהבחור מגיע הביתה מהפנימיה בישיבה מותר ורצוי לתת לו חתיכת עוגה מושקעת ולהדגיש שהוא מקבל עכשיו כי הוא לומד המון תורה
6) כמובן לבקש רשות אם רוצים לקחת עוגה מושקעת מהמקפיא ובכלל ללמד אותם לבקש רשות ולהכיר טובה לא חייב להיות משטר דיקטטורי זה כן יכול לחנך למידות טובות... ולהכין אותם לנישואין
7) שכחתי לכתוב שבישיבות הקטנות בד"כ האוכל ,לא טעים" בלשון המעטה ולכן אני תמיד משאירה מהארוחה שבישלתי לכולם עוד כמה מנות לבחורים ואכן הם חוזרים ואוכלים בתאבון רב
 

imagine

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
שמעתי על אחת שביום שהיא באה להוציא לאורחים את העוגות המושקעות, וגילתה קופסאות פלסטיק גדושות במנג'טונים חגיגיים ו....ריקים :eek: היא שמה מנעול על הפריזר!!!
וכך אמרה: תבואו לבקש, תקבלו את כל הקופסא (ואת המנג'טונים לפח בבקשה:). רק שזה יהיה בשליטה, שאדע מה יש ומה אין, ושיהיה לכם בתיאבון ולבריאות!
ומעשה שהיה, כך היה.
(נ.ב. לכל הדואגים, לבחורים שלום. היות ואמא שלהם היתה עמוסת נקיפות מצפון היא חילקה להם מיוזמתה ביד נדיבה, והם קיבלו ממנה עוד יותר ממה שהעזו לחסל באופן עצמאי!)
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
לי יש פטנט יותר טוב.
מכינים פשטידה למשל, מכסים עם נייר כסף ורושמים באותיות קידוש לבנה
שייך לכהן (השכנים כמובן...)!!
או לכתוב: קציצות דוחן.

אולי עדיף להכין אוכל בסיסי ובריא ושיהיה בשפע?
תקני ארגזים של פירות וירקות ותציעי להם לאכול מהמלאי.
עדיף שיהיו חתוכים על מגש ירקות במגוון צבעים, מציות או קרקרים.
אם בחור אוכל מנה טובה ומשביעה בצהריים ומקנח בפירות וקרקרים
זה לא אמור לספק אותו עד הערב?
 

סופריא - הוצאה לאור

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום גולד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לא מבין איך שכחו להוסיף כאן, שדקות ספורות אחרי שהם חיסלו את האוכל, הם יכריזו בקול רם ונזעם: 'אין מה לאכול בבית הזה'!!



זכורני, מימי הישיבה-קטנה (!!!) בחורים שאכלו בארוחת בוקר: 8 פרוסות לחם, 8 לבנים, 4 ביצים, 2 עגבניות, 3 מלפפונים. תפריט מדויק! לא בערך...

שלא נדבר על הזכרונות מהישיבה-גדולה...
 

bbr

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
לי יש פטנט יותר טוב.
מכינים פשטידה למשל, מכסים עם נייר כסף ורושמים באותיות קידוש לבנה
שייך לכהן (השכנים כמובן...)!!


כמו הסיפור הידוע, על הגב' שהיתה מכינה קינוחים ועוגות וכותבת דברים שונים על מכסה הקופסא.
על קופסא של מוס מנגו משובח היא כתבה מרק כתום, ובאחת מחיפושי מיטב בחוריה הוא החליט לחמם לעצמו את המרק הכתום (והמתוק)!!!
 

הסכת ושמע

משתמש מקצוען
הפקות ואירועים
מחילה מכל הפילוסופים הנכבדים מאוד,
השאלה שלי בפתיחת האשכול היתה יותר על העצמאות שמגלים הבחורים, כי ילד בן עשר לא יפתח את המקרר, יוציא כמה שניצלים יחמם ויאכל. לא אצלנו, בכל אופן.
ויפה וטוב ענו רבים וטובים איך לתעל את זה באופן חיובי.
לא דובר כאן על עדר בופאלו. הם לא מתפרקים באוכל, לא בולסים כיכר לחם ויוצקים סיר חמין לגרונותיהם.
בעקרון מזדהה כמעט עם כל מילה באשכול
1. כשהבחורים מגיעים הביתה בד"כ הם מעט רעבים עבר זמן מה מהארוחה האחרונה
2. האוכל בבית הרבה יותר טעים מהישיבה, וממילא לא כל מה שהישיבה מכינה הבחורים מוכנים/מסוגלים לאכול,
3. בחור בישיבה קטנה צורך יותר אוכל מכמה סיבות, הן כי הוא גודל והוא צריך הרבה תזונה, והן כי הוא עד עכשיו אכל אוכל ביתי, ועובר לאכול אוכל תעשייתי,
4. זה לא קשור כלל לא ל"מידות" ולא ל"מידעס" זה בד"כ עניין של רעב נטו...
על דרכים לעזור לי להתמודד עם זה.
1. לבקש מהם שיעדכנו/יבקשו רשות לפני שלוקחים משהו
2. זה עניין של חינוך, לא נוגעים בלי לבקש רשות,
3. להסביר לבחורים את העניין של הקושי בהכנה ולגלות את המקרר ריק (כמו בישיבה:D)
 

נעליים

משתמש מקצוען
אצלנו מכינים:
פשטידה / פירות שטופים וחתוכים / תפו"ע אפויים / עוגות וכו'
במיוחד לבחורי ישיבה שחוזרים
זה מה שהם אוכלים.
לא רוצים ממתקים, שוקולדים וכו' זה נכנס בגדר "תאוות" כלשונם...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה