דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

יהודית ק · במוצאי שבת בשעה 23:59

אחים שלה לא יתנצלו תשכחו!
נרקססיטיים במיטבם.

חוחית · ביום ראשון בשעה 00:42

@dvory
ואוווו!
קראתי ברצף את הפרקים האחרונים.
(יש גם יתרונות לאלו שמקבלות את העיתון אח"כ, הא?)
התחשק לי לשלוח זר פרחים ענק לרבקה.
שמתן לב שכבר קוראים לה רבקה ולא בקה?
איזה אומץ!
כמה כוח!
תודה רבה דבורי על הסיפור הזה.
שנותן תקווה!
(ובעקיפין, גם מספר לנו כמה קל להאמין לרעים-ע"ע יסכה)

נעגל וואסער · ביום ראשון בשעה 00:46

נכתב ע"י חוחית:
@dvory
ואוווו!
קראתי ברצף את הפרקים האחרונים.
(יש גם יתרונות לאלו שמקבלות את העיתון אח"כ, הא?)
התחשק לי לשלוח זר פרחים ענק לרבקה.
שמתן לב שכבר קוראים לה רבקה ולא בקה?
איזה אומץ!
כמה כוח!
תודה רבה דבורי על הסיפור הזה.
שנותן תקווה!
(ובעקיפין, גם מספר לנו כמה קל להאמין לרעים-ע"ע יסכה)

יסכה לא רעה.
היא מסכנה, היא לא חושבת, רעה היא לא, בעיני.

חוחית · ביום ראשון בשעה 00:47

נכתב ע"י נעגל וואסער:
יסכה לא רעה.
היא מסכנה, היא לא חושבת, רעה היא לא, בעיני.

לא כתבתי שהיא רעה
כתבתי שקל לאנשים להסחף ולהאמין לרעים.

אבואלה · ביום ראשון בשעה 00:47

נכתב ע"י חוחית:
@dvory
ואוווו!
קראתי ברצף את הפרקים האחרונים.
(יש גם יתרונות לאלו שמקבלות את העיתון אח"כ, הא?)
התחשק לי לשלוח זר פרחים ענק לרבקה.
שמתן לב שכבר קוראים לה רבקה ולא בקה?
איזה אומץ!
כמה כוח!
תודה רבה דבורי על הסיפור הזה.
שנותן תקווה!
(ובעקיפין, גם מספר לנו כמה קל להאמין לרעים-ע"ע יסכה)

אשרייך שקיבלת אני טרם...
תודה על הדש"ים שמעלים כאן....

אבואלה · ביום ראשון בשעה 00:50

אם זה כל כך נורא להיקרא בקה למה לא ביקשה מבעלה שיקרא לה רבקה? בלי לדעת מה קרה בפרקים האחרונים...

נעגל וואסער · ביום ראשון בשעה 00:53

נכתב ע"י אבואלה:
אם זה כל כך נורא להיקרא בקה למה לא ביקשה מבעלה שיקרא לה רבקה? בלי לדעת מה קרה בפרקים האחרונים...

כי היא בעצמה הרגישה שמגיע לה להיות בקה הקשקשנית

ROST · ביום ראשון בשעה 01:00

נכתב ע"י נעגל וואסער:
היא מסכנה, היא לא חושבת, רעה היא לא, בעיני.

אם כבר מדברים על יסכה. ממש אפשר להבין את הכאב והכעס שלה. מדובר בבנה כמעט יחידה. שהגיע לכזה מצב מורכב ומסוכן ובקה מסתירה ממנה.
התגובה שלה ממש לא היתה יפה והוגנת. אבל הכעס מובן.
* לדעתי *

אבואלה · ביום ראשון בשעה 01:02

נכתב ע"י ROST:
אם כבר מדברים על יסכה. ממש אפשר להבין את הכאב והכעס שלה. מדובר בבנה כמעט יחידה. שהגיע לכזה מצב מורכב ומסוכן ובקה מסתירה ממנה.
התגובה שלה ממש לא היתה יפה והוגנת. אבל הכעס מובן.
* לדעתי *

רחמו עלי מה בקה הסתירה?

ROST · ביום ראשון בשעה 01:08

שגרשי חזר לשתות
אלי בקש ממנה לא לגלות. פחד שיאסרו עליו להיפגש עם אביו

בתיה 123 · ביום ראשון בשעה 02:38

דווקא אני חושבת שזה אחד הפרקים העצובים
לבקה יש אילמות סלקטיבית- זה לא תהליך קצר לצאת מזה.....
ואבי עצבן אותי
בחלק מהפרקים הוא בעל טוב כ"כ עיין ערך - אני השני שבחרתי בך..
והפרק הזה הוא- אמרתי לך לספר ליסכה אם היית מספרת זה לא היה קורה....

בתיה 123 · ביום ראשון בשעה 02:45

נכתב ע"י חוחית:
@dvory
ואוווו!
קראתי ברצף את הפרקים האחרונים.
(יש גם יתרונות לאלו שמקבלות את העיתון אח"כ, הא?)
התחשק לי לשלוח זר פרחים ענק לרבקה.
שמתן לב שכבר קוראים לה רבקה ולא בקה?
איזה אומץ!
כמה כוח!
תודה רבה דבורי על הסיפור הזה.
שנותן תקווה!
(ובעקיפין, גם מספר לנו כמה קל להאמין לרעים-ע"ע יסכה)

איפה קוראים לה רבקה?
עברתי על כל הפרק שוב ולא מצאתי

הפולניה · ביום ראשון בשעה 02:49

נכתב ע"י בתיה 123:
ואבי עצבן אותי

אבי הוא בעל טוב ונחמד ברמה ממוצעת- אמין מאד,
אם היא היתה מארגנת לה בעל מושלם ומדהים- זה היה מלאכותי.
תבדקי אם רוב הנשים האלו הבעל לא מזלזל בהם - ולו בגלל האופי המכווץ שנהיה להן בעקבות מאורעות החיים שלהן.

א-ירושלמית · ביום ראשון בשעה 05:24

נכתב ע"י חוחית:
שמתן לב שכבר קוראים לה רבקה ולא בקה?

כן, במשרד של יחיאל, יחיאל ושות'.
לא במשפחה.

חלומות ירוקים · ביום ראשון בשעה 08:51

מישהי יכולה להעלות צילום של הפרק האחרון (אם זה מקובל ואפשרי)?
תודה רבה מראש!

יעל.ב. · ביום ראשון בשעה 10:40

נכתב ע"י בתיה 123:
דווקא אני חושבת שזה אחד הפרקים העצובים
לבקה יש אילמות סלקטיבית- זה לא תהליך קצר לצאת מזה.....
ואבי עצבן אותי
בחלק מהפרקים הוא בעל טוב כ"כ עיין ערך - אני השני שבחרתי בך..
והפרק הזה הוא- אמרתי לך לספר ליסכה אם היית מספרת זה לא היה קורה....

ותשימי לב איך שבקה הגיבה על זה :
בלעתי רוק, התרחקתי. הוא לא הבין, לא זיהה; מתוך התוהו ובוהו זרחתי. ויהי אור.

התגובה הזו ממש מוכיחה על ביטחון עצמי ....

הפרק האחרון היה כ"כ מרפה ומרפא ...

(נראה לי שאני כל כך מזדהה עם הסיפור הזה כי יש לי אתגר כלשהו בחיים (ב"ה לא קשור לאמא שלי),
אבל אני מרגישה שם חוסר אונים... ובאיזה שהוא מקום מזדהה עם בקה בקטע הזה,
וכל העניין סביב לרצות אחרים, ולא להביא את עצמי האמיתית וכו' מרגיש לי אותו דבר,
ומבחוץ אני רואה את בקה ואומרת לה - איך את נותנת להם לעשות לך כך ?
(ואז חושבת על הניסיון שלי, ומנסה לשמוע את הקולות שלי),
והגדילה של בקה והתהליך הזה כל כך נוגע בי ונוטע בי תקוות ששינוי אפשרי , לבקה ובעצם לכולנו ......