שיתוף - לביקורת הנופש הקצר של דן

הווה פשוט · 22/8/24

נכתב ע"י מתן מאור:
אקדח מעשן בדרך כלל הכוונה לראייה ברורה, אקדח שפולט עשן סביר להניח שירו באמצעותו לפני שניות בודדות.

במקרה זה נראה שהכוונה הייתה לאקדח של צ'כוב. כפי שנאמר משמו: אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית.
כוונתו של אדון צ'כוב לכאורה, אל תניח פריטים מיותרים על הבמה, כל דבר שהתייחסת אליו בסצנה וכל מה שטרחת לתאר חייבים לבוא לידי שימוש בעלילה.

בנידון דידן, הלורד הוא רמז להקדשה שתופיע בסוף, הוא סוג של סגירת מעגל בין תחילת הסיפור לסופו. זאת טכניקה ספרותית יפה, אבל זה לא האקדח של צ'כוב ולא אקדח מעשן.

רבים הם הנוטים להתבלבל בין רמזים לאקדחים כי ההבדל הוא דק. השונות המהותית ביניהם היא שהאקדח שמופיע במערכה הראשונה אמור לקדם את העלילה בהמשך, והרמז הוא כשמו - רמז למה שיקרה בהמשך. הלורד או הפתק לא קידמו את חוקרי המז"פ בחקירה, גם הקוראים עצמם ידעו לנחש מי היורה לפני שבני הסב את תשומת לב אביו אל הפתק.

איזה מקצוען.
תודה רבה

Sara led · 22/8/24

נכתב ע"י הווה פשוט:
איזה מקצוען.
תודה רבה

@מתן מאור , אכן מרשים.
תודה על ההסבר.
לא למדתי בשום מקום את עקרונות הכתיבה, וחבל.
היה כאן בפורום בעבר, אתגר על עיקרון האקדח (כנראה שזה היה ההוא של צ'כוב ולא המעשן) ומשם השאלתי.
בכל מקרה הטכניקה של לקחת פריט שולי ולהיזכר בו בסוף הקטע טובה ממש ומוסיפה תבלין. לטעמי.

winter bear · 22/8/24

שמתי אימוג'י בוכה
אבל פה אני רוצה רק להגיד תודה.
ריגש אותי מאד

ספרי מוסר · 23/8/24

כתיבה יפה מאוד.

אשמח להבין מה מרגש.

מחוברת לעצמי · 23/8/24

נכתב ע"י מתן מאור:
אקדח מעשן בדרך כלל הכוונה לראייה ברורה, אקדח שפולט עשן סביר להניח שירו באמצעותו לפני שניות בודדות.

במקרה זה נראה שהכוונה הייתה לאקדח של צ'כוב. כפי שנאמר משמו: אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית.
כוונתו של אדון צ'כוב לכאורה, אל תניח פריטים מיותרים על הבמה, כל דבר שהתייחסת אליו בסצנה וכל מה שטרחת לתאר חייבים לבוא לידי שימוש בעלילה.

בנידון דידן, הלורד הוא רמז להקדשה שתופיע בסוף, הוא סוג של סגירת מעגל בין תחילת הסיפור לסופו. זאת טכניקה ספרותית יפה, אבל זה לא האקדח של צ'כוב ולא אקדח מעשן.

רבים הם הנוטים להתבלבל בין רמזים לאקדחים כי ההבדל הוא דק. השונות המהותית ביניהם היא שהאקדח שמופיע במערכה הראשונה אמור לקדם את העלילה בהמשך, והרמז הוא כשמו - רמז למה שיקרה בהמשך. הלורד או הפתק לא קידמו את חוקרי המז"פ בחקירה, גם הקוראים עצמם ידעו לנחש מי היורה לפני שבני הסב את תשומת לב אביו אל הפתק.

האם למדת כתיבה ספרותית?
אם כן, יעזור לי לדעת היכן...

הווה פשוט · 25/8/24

נכתב ע"י ספרי מוסר:
כתיבה יפה מאוד.

אשמח להבין מה מרגש.

רגש אי אפשר "להבין", מי שהתרגש התרגש.
נדמה לי שהפריעה לך האוירה הלא יהודית שבסיפור, וחסרה לך פה הנשגבות של רוח התורה.
ובזה אני מסכים איתך.

ספרי מוסר · 25/8/24

נכתב ע"י הווה פשוט:
רגש אי אפשר "להבין", מי שהתרגש התרגש.
נדמה לי שהפריעה לך האוירה הלא יהודית שבסיפור, וחסרה לך פה הנשגבות של רוח התורה.
ובזה אני מסכים איתך.

לא הייתי קוראת לזה להבין רגש
הרי ברור שרגשות אי אפשר להבין.
רגש זה רגש, שכל זה שכל.
אבל באופן כללי,
אני רואה שכולם התרגשו מאוד עד כדי דמעות,
ורק אני לא.
אם כן אשמח להבין מה היה רגע ההתרגשות.
וכן, באמת חסרה לי מאוד האוירה הלא יהודית שבסיפור,
אם אהיה כנה.