דרוש מידע הנאה מעצם העבודה יש?

[שלג קל]

זה הניק שלה
אולי תבוא ותעיד על עצמה

 

[משפטנית פח]

סקרנתן אותי

אילו מקצועות?

 

[אילה אחת]

זה הניק שלה
אולי תבוא ותעיד על עצמה

כנראה שומרת על פרופיל נמוך...

 

[דדד]

כנראה שומרת על פרופיל נמוך...

יש מצב. אם כן, @גלבוע מתגעגעת אלייך ואל ניתוח הנתונים המדהים שלך.
או אם תוכלי, באישי, לתת קצת מהידע המקצועי שלך, אני אשמח.

 

[Sara led]

סקרנתן אותי

אילו מקצועות?

חכי"ת
עורכת דין
מנתחת
מגישת תכניות
חוקרת משטרתית
רופאת שיניים
רופאת נשים
ועוד הרבההה.
(ואני יודעת שחלק מהמקצועות יש בתכניות לימוד מותאמות לחרדים. רק שזה חרדים מסוג מסויים. )

 

[פרמיום]

קופצת על האשכול-
אפשר להמליץ לי על ייעוץ תעסוקתי טוב? אבל שיהיה מקצועי באמת!

מנסיוני האישי,

לאחר שתי ייעוצים אצל -
1.יועצת תעסוקתית - מבחן+ שעת ייעוץ
2. פסיכולוגית תעסוקתית - 3-4 שעות שיחה
שלא הוביל לשום מקום ולא ענה לצורך שלשמו באתי,

פניתי לגרפולגית מקצועית שתוך שעה ידעה להסביר לי בדיוק,
מה מפריע לי בעבודה , מהם הכוחות החזקים אצלי ואיזה סגנון עבודה אני צריכה לחפש.
פעם ראשונה הרגשתי שמשהו מבין אותי באמת. ממליצה בחום.

 

[לא כמו כולם]

אפשר לעבור אבחון מקצועי עם עצמך.

פשוט לשבת ולחשוב מה אני אוהבת לעשות, והאם במקום אם אנשים וכך יש חברה או שיותר כיף לבד וכך יש יותר שקט.
וכן על זה הדרך.
בהצלחה!

בשביל לאבחן את עצמך לבד צריך מודעות אישית מאד מאד גבוהה...לא לכולם יש את זה.
אני גיליתי על עצמי דברים מעניינים באבחון הזה...(החיצוני)
וזה גם העלה לי את הביטחון העצמי אח"כ כשחיפשתי עבודה,
באתי מנקודת פתיחה ש"אני יודעת שאני טובה בזה!"
וזה חשוב.

ב"ה אני שמחה מאד בשביל כל אלו שנהנות בעבודה ועושות חיל!
אישית לא נהנית משום עבודה, (לא שניסיתי הכל..: ) אני פשוט מאד אוהבת את הבית ונהנית לעשות בו חיל!
כן יש חיה כזות! אני יודעת שזה נשמע מוזר (ת'אמת לא ידעתי, אבל אחרי שקראתי את האשכול אז כן), אבל אני באמת מאד נהנית מלהיות בבית, ולהשקיע בו.

אני חושבת שרוב הנשים היו שמחות להשקיע את מרצן ואונן בבית, אבל מה לעשות שיש אילוצים?

וכל מי שמצליחה גם לעבוד בחוץ וגם להשקיע בבית ברמה שהיא היתה רוצה, אז שאפו. אבל רוב הנשים שאני מכירה לא מצליחות, והגיוני מאד בעיניי שאישה תעדיף לא לעבוד ולהשקיע את האנרגיות בבית שזה בינינו 100% משרה...
(האמת שגם שהייתי רווקה לא אהבתי לעבוד, אז אל תקחו את הטיעון של ה"בית" מידי ברצינות. אבל בכנות אתם צריכים לראות אותי בחופש, אין כמוני פרפר עליז ומאושר)

ואם היא מצליחה לעבוד בחוץ ולא להשקיע בבית ברמה שהיא רוצה - אז לא שאפו????
ברור שעדיף שכל האנרגיות יושקעו בבית, אבל אם זה יבוא על חשבון בעל שיושב ולומד זה עדיין עדיף??
הנשים שלקחו על עצמן את הקללה של הפרנסה עושות את זה מתוך התמסרות לערכים ולא מתוך בחירה חופשית וכייפית. גם אני הייתי שמחה להיות פרפרית בחופש...נו ...אז מה? ומה נאכל? צוף?

אישית לא מבינה בכלל את מי שנהנית לעבוד, אגב, זה דבר שנהיה רק בשנים האחרונות כהכרח, אז למה למען ה' אימצו את הקללה הזו בהתלהבות?
שוב לא מזלזלת או מטיפה למי שנהנה בעבודה ש"זו לא היתה דרך אימותינו" ו"מקומה של אם בישראל הוא בבית" להפך, אשריו!
אבל עדיין לשלוח את מי שלא נהנה בעבודה לטיפול רגשי קצת הופך את היוצרות...

מי אימץ את הקללה בהתלהבות??
אם אני בוחרת להמתיק אותה ולא לסבול בעבודה או חס וחלילה להנות זו עברה? זה פגם??
וסליחה, אבל אני כן מרגישה קצת את הזלזול. וזה לא נעים.
וכשהציעו ללכת לטיפול רגשי זה לא היה בשביל הנאה גרידא אלא בשביל שהגברת לא תסבול כל יום 8 שעות.
סבל יומיומי של יהודיה הוא כלום? למה? בגלל שהוא קורה בעבודה והעבודה היא קללה?

הדבר היחיד שמהנה אותי בעבודה זה הכסף שאני מביאה בסוף חודש... וגם את זה אפשר לתרגם לסיפוק ותחושת שליחות על כך שאני זוכה לתת לבעלי לשבת וללמוד. ולא לדאוג, יש לי מוסר עבודה גבוה, כשאני עובדת זה לא בשביל "להחתים כרטיס וללכת" מה שאני עושה, מכל הלב והנשמה, אבל זה בוודאות לא מקור ההנאה שלי. (כמו שכתבו כאן, משתדלת לעשות דברים שאני אוהבת מחוץ לעבודה)

טוב שאת מספיקה להנות מהכסף, כי גם זה לא תמיד קורה....
אז מזל שלפחות בעבודה אני נהנית... (אם זה ירגיע אותך אז השבוע האחרון בעבודה אצלי הוא סבל מתמשך. מקווה ששימחתי אותך)
ויפה שאת מצליחה לעשות עבודה שאת לא אוהבת עם כל הלב והנשמה...זה נשמע לי דרגה ממש גבוהה.

 

[רוחי ב]

בשביל לאבחן את עצמך לבד צריך מודעות אישית מאד מאד גבוהה...לא לכולם יש את זה.
אני גיליתי על עצמי דברים מעניינים באבחון הזה...(החיצוני)
וזה גם העלה לי את הביטחון העצמי אח"כ כשחיפשתי עבודה,
באתי מנקודת פתיחה ש"אני יודעת שאני טובה בזה!"
וזה חשוב.


אני חושבת שרוב הנשים היו שמחות להשקיע את מרצן ואונן בבית, אבל מה לעשות שיש אילוצים?

ואם היא מצליחה לעבוד בחוץ ולא להשקיע בבית ברמה שהיא רוצה - אז לא שאפו????
ברור שעדיף שכל האנרגיות יושקעו בבית, אבל אם זה יבוא על חשבון בעל שיושב ולומד זה עדיין עדיף??
הנשים שלקחו על עצמן את הקללה של הפרנסה עושות את זה מתוך התמסרות לערכים ולא מתוך בחירה חופשית וכייפית. גם אני הייתי שמחה להיות פרפרית בחופש...נו ...אז מה? ומה נאכל? צוף?

מי אימץ את הקללה בהתלהבות??
אם אני בוחרת להמתיק אותה ולא לסבול בעבודה או חס וחלילה להנות זו עברה? זה פגם??
וסליחה, אבל אני כן מרגישה קצת את הזלזול. וזה לא נעים.
וכשהציעו ללכת לטיפול רגשי זה לא היה בשביל הנאה גרידא אלא בשביל שהגברת לא תסבול כל יום 8 שעות.
סבל יומיומי של יהודיה הוא כלום? למה? בגלל שהוא קורה בעבודה והעבודה היא קללה?


טוב שאת מספיקה להנות מהכסף, כי גם זה לא תמיד קורה....
אז מזל שלפחות בעבודה אני נהנית... (אם זה ירגיע אותך אז השבוע האחרון בעבודה אצלי הוא סבל מתמשך. מקווה ששימחתי אותך)
ויפה שאת מצליחה לעשות עבודה שאת לא אוהבת עם כל הלב והנשמה...זה נשמע לי דרגה ממש גבוהה.

כל מילה! תודה!
לפעמים זה ממש כואב לשמוע את זה,
כי בינינו אני חושבת שרובנו היינו מעדיפות להשקיע בבית ולא בעבודה... ולהיות פרפריות וחופשיות ולצאת עם חברות לבוקר שמשי בגינה עם גלידה. (טוב הגזמתי אבל ככה זה נשמע )
למרות שכשנהנים באמת מהעבודה אולי כבר לא רוצים ממש לעזוב הכל, אבל לעבוד בקטנה, בלי לחץ בשעות ובתנאים שבא לנו כמובן

 

[הי אני אפרת]

בשביל לאבחן את עצמך לבד צריך מודעות אישית מאד מאד גבוהה...לא לכולם יש את זה.
אני גיליתי על עצמי דברים מעניינים באבחון הזה...(החיצוני)
וזה גם העלה לי את הביטחון העצמי אח"כ כשחיפשתי עבודה,
באתי מנקודת פתיחה ש"אני יודעת שאני טובה בזה!"
וזה חשוב.


אני חושבת שרוב הנשים היו שמחות להשקיע את מרצן ואונן בבית, אבל מה לעשות שיש אילוצים?

ואם היא מצליחה לעבוד בחוץ ולא להשקיע בבית ברמה שהיא רוצה - אז לא שאפו????
ברור שעדיף שכל האנרגיות יושקעו בבית, אבל אם זה יבוא על חשבון בעל שיושב ולומד זה עדיין עדיף??
הנשים שלקחו על עצמן את הקללה של הפרנסה עושות את זה מתוך התמסרות לערכים ולא מתוך בחירה חופשית וכייפית. גם אני הייתי שמחה להיות פרפרית בחופש...נו ...אז מה? ומה נאכל? צוף?

מי אימץ את הקללה בהתלהבות??
אם אני בוחרת להמתיק אותה ולא לסבול בעבודה או חס וחלילה להנות זו עברה? זה פגם??
וסליחה, אבל אני כן מרגישה קצת את הזלזול. וזה לא נעים.
וכשהציעו ללכת לטיפול רגשי זה לא היה בשביל הנאה גרידא אלא בשביל שהגברת לא תסבול כל יום 8 שעות.
סבל יומיומי של יהודיה הוא כלום? למה? בגלל שהוא קורה בעבודה והעבודה היא קללה?


טוב שאת מספיקה להנות מהכסף, כי גם זה לא תמיד קורה....
אז מזל שלפחות בעבודה אני נהנית... (אם זה ירגיע אותך אז השבוע האחרון בעבודה אצלי הוא סבל מתמשך. מקווה ששימחתי אותך)
ויפה שאת מצליחה לעשות עבודה שאת לא אוהבת עם כל הלב והנשמה...זה נשמע לי דרגה ממש גבוהה.

היא סך הכל ניסתה לומר שהבית כיף לה ומספק אותה, כי זה באמת בעיני מקור לסיפוק והנאה הכי שיש בעולם, בניגוד לנשים שמוצאות סיפוק בחוץ (אין כל פגם להנות בעבודה, זה אפילו חובה.. אבל להבין את מי שמתחברת פחות והבית עיקר בשבילה)

 

[יהודיה מהצפון]

חכי"ת
עורכת דין
מנתחת
מגישת תכניות
חוקרת משטרתית
רופאת שיניים
רופאת נשים
ועוד הרבההה.
(ואני יודעת שחלק מהמקצועות יש בתכניות לימוד מותאמות לחרדים. רק שזה חרדים מסוג מסויים. )

גם אם הלימודים מותאמים, מקומות העבודה הרבה הרבה הרבה פחות.....
נגיד טיסת....

 

[לא כמו כולם]

כל מילה! תודה!
לפעמים זה ממש כואב לשמוע את זה,
כי בינינו אני חושבת שרובנו היינו מעדיפות להשקיע בבית ולא בעבודה... ולהיות פרפריות וחופשיות ולצאת עם חברות לבוקר שמשי בגינה עם גלידה. (טוב הגזמתי אבל ככה זה נשמע )
למרות שכשנהנים באמת מהעבודה אולי כבר לא רוצים ממש לעזוב הכל, אבל לעבוד בקטנה, בלי לחץ בשעות ובתנאים שבא לנו כמובן

אני הייתי שמחה להתנדב או לעבוד פעמיים בשבוע בשביל היציאה ולפגוש חברות...
אם התמזל מזלך ויש לך בצוות נשים (ולא גברים) ועוד נשים שהגיוני להתחבר איתן כחברות ממש ולא "חברות לעבודה" שזה טייטל שונה
וגם הייתי שמחה לשתות את הקפה שלי חם ולא עם קורי עכביש כמעט ב11....כי על הבוקר נוצרה תקלה...
ולאכול ארוחת צהריים בלי דד ליין של מתי ההפסקה נגמרת...
ולדבר בפלאפון עם בעלי עם בלי שכולם יצוטטו או ללכת למדרגות כדי לגלות בפעם האלף שאין קליטה....
הייתי שמחה להרבה דברים.
אז מה?
אבל צריך לעבוד. ועשיתי את מקסימום ההשתדלות לעשות את זה במקום שיספק לי מיצוי וסיפוק והנאה עם ולמרות הכל,
ואני לא חושבת שמגיע לי על כך "שמועסים".....
במיוחד שגיוואלד אני עובדת בהייטק ובטח מרוויחה מליונים.

 

[רוחי ב]

היא סך הכל ניסתה לומר שהבית כיף לה ומספק אותה, כי זה באמת בעיני מקור לסיפוק והנאה הכי שיש בעולם, בניגוד לנשים שמוצאות סיפוק בחוץ (אין כל פגם להנות בעבודה, זה אפילו חובה.. אבל להבין את מי שמתחברת פחות והבית עיקר בשבילה)

צודקת, עדיין היתה בו נימה לא משהו,
כי למרות שאולי בית של אישה שלקחה על עצמה את עול הפרנסה לא פיקס מצוחצח,
ואין כל יום עוגה בתנור,
זה לא אומר שלא מגיע לה שאפו ענק על כך שהיא מתמודדת עם הכל בגבורה, גם עם כך שהיא נאלצת לוותר על דברים בבית.

 

[לא כמו כולם]

היא סך הכל ניסתה לומר שהבית כיף לה ומספק אותה, כי זה באמת בעיני מקור לסיפוק והנאה הכי שיש בעולם, בניגוד לנשים שמוצאות סיפוק בחוץ (אין כל פגם להנות בעבודה, זה אפילו חובה.. אבל להבין את מי שמתחברת פחות והבית עיקר בשבילה)

אין לי בעיה עם נשים שנהנות מהבית.
אבל לצאת מנקודת הנחה שמי שנהנית בעבודה זה בגלל שהיא לא נהנית בבית.
או שזה לא בסדר להנות בעבודה כי החובה היא להנות בבית ורק בבית
קצת לא פייר.

 

[רוחי ב]

במיוחד שגיוואלד אני עובדת בהייטק ובטח מרוויחה מליונים.

ברור, ותתני למי שלא את המעשר, באמת נמאס מהמשפטים האלה.
מזמן הגעתי למסקנה שלכל אחד יש את מסלול חייו מהקב"ה,
ויש כאלה שיש להן סבא עשיר,
או נכס באנגליה,
או זכו במחיר למשתכן,
או ואו ואו
ויש כאלה שעובדות קשה בשביל לפרנס ולחיות.
אה, וגם נהנות.

 

[יהודיה מהצפון]

איזה מהמהם זה לראות כזה מגוון ענק של דעות, איזה הרמוניה יפה,
וגם אם חולקים על דעה מקבלים את זה כזה יפה
עמ"י מי כמוך...

 

[דדד]

גם אם הלימודים מותאמים, מקומות העבודה הרבה הרבה הרבה פחות.....
נגיד טיסת....

ההתאמה הנדרשת היא לר רק רוחנית/השקפתית/מגזרית, אלא גם טכנית.
נתוני החיים של אישה חרדית, מפרנסת יחידה, אם למשפחה- שונים ממקבילתה הרווקה החילונית בת ה-30.
יש כ"כ הרבה מקצועות שגם אם מבחינת מגזרית אפשר להסתדר איתם, כמו רפואה בתנאים מסוימים-
מבחינה טכנית, מציאותית, הם לא אפשריים לאישה חרדית, שכמו שאמרתי- מגדלת משפחה ומפרנסת.

 

[יהודיה מהצפון]

במיוחד שגיוואלד אני עובדת בהייטק ובטח מרוויחה מליונים.

וגם אם מרווחים מיליונים, מי שהוא יודע כמה הוצאות יש....

 

[יהודיה מהצפון]

ההתאמה הנדרשת היא לר רק רוחנית/השקפתית/מגזרית, אלא גם טכנית.
נתוני החיים של אישה חרדית, מפרנסת יחידה, אם למשפחה- שונים ממקבילתה הרווקה החילונית בת ה-30.
יש כ"כ הרבה מקצועות שגם אם מבחינת מגזרית אפשר להסתדר איתם, כמו רפואה בתנאים מסוימים-
מבחינה טכנית, מציאותית, הם לא אפשריים לאישה חרדית, שכמו שאמרתי- מגדלת משפחה ומפרנסת.

דווקא טייסת יכול להתאים לאישה חרדית, זה בסה"כ פעמים בשבוע, מכירה משהי שעובדת בזה
40,000 ש"ח בחודש ל16 שעות שבועיות...
רק מה זה מה יגידו...

 

[עמליה 098]

הצעה לכל מי שמחליף תחומי עיסוק ומקומות עבודה יותר מהרגיל (אין כללים, אבל החלפת תחום עיסוק זה משהו שעושים פעם בעשור אחרי גיל ההתבגרות ועבודות נוער) אין טעם ביעוץ תעסוקתי. יש לפנות לתהליך אישי אצל איש מקצוע מוסמך. אחרת זה סתם מפח נפש וכסף בלי תוצאות.

מי זה "איש מקצוע מוסמך"?

 

[דדד]

דווקא טייסת יכול להתאים לאישה חרדית, זה בסה"כ פעמים בשבוע, מכירה משהי שעובדת בזה
40,000 ש" בחודש ל16 שעות שבועיות...
רק מה זה מה יגידו...

איפה היא למדה?
ומה מבחינת התאמה למגזר בשטח?