לטובת חיסכון מקסימלי - ועדת הכספים אישרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית: הורים שהתחילו להפקיד לילדם כספים בבנק במסגרת "חיסכון לכל ילד" יוכלו לשנות ולהפקיד ביתרת התקופה את הכספים בקופת גמל
3 ביולי 2024, כ"ז בסיון תשפ"ד, בשעה 12:00
הצעד נועד למקסם את החיסכון, נוכח התשואות העדיפות בקופות הגמל. עוד נקבע: הורים שבחרו עבור ילדם הראשון הפקדה בבנק, ולא יעשו בחירה אקטיבית בילדם השני, ברירת המחדל תהייה עבורו הפקדה בקופות הגמל במסלול מוגבר. בביטוח הלאומי הציגו כי פחות ממחצית מההורים בוחרים מסלול בצורה אקטיבית.
יוזם הצעת החוק, ח"כ ינון אזולאי: "בשורה ענקית לטובת חיסכון ילדנו, מי שירצה להפקיד בבנקים יוכל לעשות זאת רק בפנייה אקטיבית"
ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ד-2024. עפ"י הצעתו של חבר הכנסת ינון אזולאי, נקבע כי ניתן יהיה לשנות את מסלול ההפקדה, כך שמי שהתחיל להפקיד בפיקדון בנקאי במסגרת "חיסכון לכל ילד", יוכל לעבור להפקיד בקופת גמל - זאת נוכח התשואות העודפות בקופות הגמל שהוצגו במהלך הדיונים ובמטרה להגדיל את החיסכון לילדים, כאשר עלה כי חלק ניכר ממפקידי הכספים בבנקים הינם משפחות מרקע מוחלש. סכומים שהופקדו עד למעבר יישארו בפיקדון המקורי, והמעבר יוכל להיעשות רק מבנק לקופת גמל ולא להיפך.
עוד נקבע על מנת לקדם חסכון מקסימלי לילדים, כי הורים שבחרו בילדם הראשון להפקיד את הכספים בבנק, ובילדם השני לא יעשו בחירה אקטיבית, תהייה ברירת המחדל עבור הילד השני הפקדות בקופת גמל במסלול מוגבר.
ח"כ ינון אזולאי: "הצעת החוק הזו שנתיים וחצי בוועדה, תוך כדי הליך החקיקה ובעקבות הגשת הצעת החוק שלנו, הרשות הביאה את התיקון שביקשנו לעשות וברירת המחדל הפכה ועברה מהפקדה בבנקים לקופת גמל בסיכון מוגבר, שזה כבר הישג בפני עצמו. הדבר השני עליו דיברתי היה לקחת את הפיקדונות הקיימים ולהעבירם מהבנקים לקופות הגמל, זה נעשה בתיקון הזה. בתיקון הזה אנחנו קובעים גם שילד שני יעבור לקופת גמל אוטומטית. החוק הזו נולד גם מניסיון אישי פחות מוצלח, שהילדים שלי בבנקים, ולכן שבאתי מהמקום הזה, ושמעתי עוד אנשים ופניתי לשינוי".
"הדבר הנוסף, שדעתי כידוע מההתחלה הייתה שיש להוציא את הבנקים, הבנקים נשארים בתמונה, אבל עם פחות אפשרויות שיגיעו אליהם, כי מי שרוצה בנקים צריך לעשות צעד אקטיבי. להגיד שאני רווה נחת זה לא, אבל שבאתי לגעת בפיקדונות ומעבר שלהם, אמרו לי שלא ניתן לעשות זאת כל גורמי המקצוע והגענו לפתרון, הבנקים היו מעדיפים שמה שהופקד בבנקים ימשיך להיות מופקד שם, אבל כעת ניתן להעביר את המשך החיסכון
לקופות גמל, ואי אפשר לעשות מעבר הפוך לבנקים. החוק הוא בשורה ענקית לטובת חיסכון ילדנו" סיכם אזולאי.
לינור דויטש, לובי 99: "אנחנו 3 שנים עמלים על החוק הזה, אני רוצה לברך את ח"כ אזולאי על ההישג, בו אנחנו מסייעים למי שכבר נמצא בבנקים. לצד כך אני רוצה לדבר על החלק השני, הצ"ח שקידמנו מדברת על להוציא לגמרי את הבנקים, בסוף זו תוכנית פטרנליסטית במובן הטוב, שנועדה לצמצם פערים, אבל המדינה לא חשבה עד הסוף, ומה שיצא הוא שילד שחסכו לו בבנק יצא עם שליש מהסכום, ומי אלה? אנשים עם פחות אוריינית פיננסית. כך 80 אחוז ממי שמפקיד בבנקים זה השכבות החלשות, אנחנו משאירים את השכבות החלשות עם פחות כסף".
ח"כ אזולאי השיב לדברים: "ברגע שהחל התהליך של החקיקה שלנו, העבירו ברשות את מסלול הברירת מחדל לקופת גמל במסלול מוגבר, יש לזכור שכעת גם השכבות החלשות צריכות לעשות מעשה אקטיבי, להרים טלפון לביטוח לאומי ולומר שהם רוצים את זה בבנק".
דויטש: "אין ספק שיש פה הישג משמעותי והתקדמות, אבל אנחנו חושבים שכמו שלא מאפשרים לחסוך בבנק, כך גם פה מדובר בחסכון ארוך טווח, ואין סיבה לשים אותו בפיקדון, גם גורמי המקצוע הסכימו שצריך להוציא את הבנקים, אין סיבה לוותר".
גלי כספרי, איגוד הבנקים: "על המדף צריכים להיות כל המוצרים וכל האופציות, על מנת שההורה יבחר את האופציה המתאימה לו. גם בפיקדון הבנקאי יש פיקדונות שצמודים למדד, וכאלה שלא צמודים למדד. בפיקדון התשואה מובטחת מהיום הראשון. שבירת פיקדון כמו שהיה בהצעה המקורית, זה משהו שחותר תחת היסודות הבנקאיים הכי ראשוניים, גם ההצעה עכשיו כוללת סוג אחר של שבירה, כי הבנק שנתן את ההצעה שלו לילד, יצא מנקודת הנחה שהתשלומים ימשכו במשך 18 שנה, עפ"י ההצעה הקיימת, להורה תהייה אופציה לשבור את זה באמצע, זה מאוד חריג ולא קיים בבנקאות. הריבית היום היא ריבית מאוד אטרקטיבית, הריבית שהבנקים מציעים, זה לא הריביות שהיו לפני שנתיים ושלוש. ילד שנולד עכשיו מקבל 5 וחצי אחוז, עד גיל 18".
משה קאשי, לובי 99: "לטענות איגוד הבנקים, כמובן שצריך לתת להורים את האפשרות לחסוך בפיקדון בנקאי, אבל אפשר לעשות את זה כמסלול כספי בקופות הגמל, הריביות שם הרבה יותר גבוהות מפיקדונות בנקאיים. להוציא את הבנקים והלכניס את המסלול הכספי לקופות הגמל, גם נותן את חופש הבחירה וגם משפר את התשואה".
שרית דמרי, ביטוח לאומי: "הביטוח משקיע כספים רבים כדי לפרסם את חסכון לכל ילד, יצאנו בקמפיין גדול, עדיין רק 49% עושים בחירה אקטיבית. אנחנו עתידיים להוציא עוד קמפיין. מתוך 197 אלף לידות בשנת 2023, 96 אלף בחרו בצורה אקטיבית - 81 אלף מהם בחרו בקופות גמל, ו-15 אלף המהווים 8% בחרו בבנקים". עוד ציינה דמרי כי בקרב 90 אלף הילדים שלא נבחר עבורם מסלול נבחר מסלול ברירת המחדל שהינו קופת גמל במסלול מוגבר, ועבור 9,000 נוספים נבחרו בנקים כהמשך לאח קודם, מצב שישונה כעת עם כניסת החוק לתוקף כאמור, וגם אלה יופנו לקופות הגמל במסלול מוגבר.
ח"כ יצחק פינדרוס שניהל את הדיון: "אני חושב שאם 15 אלף בוחרים במודע בבנקים והם מהווים כ-8 אחוז, וכל השאר מופנים לקופות הגמל זו אמירה, יש לתת לאנשים את הבחירה".
נציג אגף תקציבים ציין על רקע הדברים כי עמדת האוצר שהבנקים לא צריכים להיות במסגרת חסכון לכל ילד, וכי הפער בחסכון עומד על כפי 2 בין המוצרים, על כך תהה ח"כ אזולאי מדוע האוצר לא מביא הצעה שמוציאה את הבנקים מצידו: "החוזה שלכם הסתיים בדצמבר 23, לקראת החוזה החדש אמרתם שתוציאו את הבנקים ולא עשיתם זאת", נציג האגף ציין כי הבאת הצ"ח בדבר הוצאת הבנקים תישקל.
ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שיש פה צעד מאוד חשוב לטובת הציבור והילדים, זה דבר מבורך. אני מתלבט פה באופן אמיתי, אין ספק שקופת גמל להשקעה הרבה יותר נכונה ומבחינת תשואות התמונה ברורה, אין ספק שמדובר באוכלוסיות מוחלשות והישארות בבנקים עלולה לפגוע. ההתלבטות היחידה שלי היא אידיאולוגית, אני פחות מתחבר לגישה פטרנליסטית שנחליט להורים מה יקרה עם הילדים שלהם. עם ברירת מחדל ומעבר חד סיטרי אני מסכים, אני חושב שמי שכן רוצה להפקיד בבנק, להשאיר לו את האופציה, אני מאמין בחופש הבחירה".
החוק יכנס לתוקף בינואר 2025, בכפוף לאישורו במליאת הכנסת.