סגולה חסידית לטאטא עם מטאטא בערב שבת 4 אמות (2 מטר) מחוץ לבית / באזור שמציקים לכבוד שבת קודש
דבר שני יש בחוברות של רבי מיילך בידרמן באר הפרשה כמעט כל שבוע סיפורי ניסים על תפילות שהתקבלו ניסים וישועות בשכר בולם פיו בשעת מריבה, מזכירים שם אחרי ההצקה ורואים ניסים ולהפוך את זה לאתגר רוחני הילדים עוד יחכו מתי יקבלו שוב צעקות והצקות.
מכאן מועתק מבאר הפרשה ויש שם עוד
וכך היה מעשה שהסתיים בכי טוב כפול ומשולש לאחרונה, וכפי ששמענו מאחד
מבני החבורה, איתן מושבו בניו יורק שבארה"ב , אברך זה היו לו ג' ילדים, כש 'הקטן'
ביניהם כבר הוא בן י"א שנים... ולא נאריך בכל הקשיים שעבר, רק זאת נאמר,
שהרופאים נבאו לו 'שחורות' שאבדה תקוותו לזכות לעוד ילדים . והנה בימות הקיץ
אשתקד נכנס בער"ש ל'מאפייה' (בעקריי) לקנות לכבוד שב"ק , ושם נהוג שהקונים
לובשים על הידיים בתי יד (כפפות , הענטשיך) בטרם יגשו לפשפש ב'סחורה ' – ב 'מזונות'
(מיני מאפים) ובחלות , אך משום מה אותו אברך לא קיים את המנהג ... וכששלח את
ידיו לאחוז בחלות פתח אחד מה 'קונים ' וגער בו בקולי קולות - וכי הכל צריכים
לקנות ממה שנגעת בידיך ... וביזה אותו נוראות , ונשפך דמו כמים ממש , ועל הכל
משום שכולם שתקו ועמדו מנגד והרגיש שהם מסכימים עם אותו שבייש ... ולא
היה אפילו אחד שישתתף עמו בכאבו ובצערו . מיד נשא עיניו למרום ולחש תפילה
מעומק קירות לבבו , אבי שבשמים יהיו בזיונות הללו לזכות שתי אחיותיי המחכות
בכליון עינים להיוושע בפרי בטן , אחת עומדת וממתנת כבר ארבע שנים, והשני'
מצפה כבר שש שנים ומחצה . ואכן שמע אלוקים את תפילתו , ולא זו בלבד ששתי
האחיות נפקדו בבנים , זו בערב פורים וזו בערב פסח , אלא גם ה'מתפלל על חברו'
נושע ונולד לו ילד לאחרונה (למרות כל 'נבואות' הרופאים), בינו והתבוננו שלוש ילדים
שנולדו בזכות שתיקה שלאחר הבזיונות, ויש קונה ג ' עולמות בשעה אחת...
עוד היה מעשה כעין זה, אחד מהרבנים ישב בשנה שעברה בעידן רעוא דרעוין
ב'הרים ' שבניו יורק והאריך הרבה מאוד בדברי תורה עד שכבר יצאה שבת והרב
עדיין יושב ודורש , ותקצר נפש אחד מהמסובים ופתח את פיו שלא בחכמה, והחל
זועק כנגד אותו רב, טירחא דציבורא ... מדוע אתה מאריך בדברים שאין בהם טעם...
וככה שפך עליו קיתון של ביזי בזיונות לעיני קהל ועדה... שתק הרב וקיבל באהבה .
וניגש אחד מהנוכחים אל הרב שליט "א ואמר לו , זה לי כשש שנים שהנני מחכה
להיוושע מאז הולדת בני הקטן, אנא ברכני בזכות השתיקה על הבזיונות , ואכן נענה
לו וברכו מקרב לב , ואח "כ אמר לו , לא בן אחד רק שניים... וכך הווה לפני כחודש
ימים נולדו לו תאומים בריאים ושלמים למזל "ט .
באר הפרשה - פרשת דברים - תשעה באב àì
å
ידוע ומפורסם מה שהתרחש בישיבת מיר בעיר הקודש ירושלים תובב"א , בשנת
תשכ"ז היה עת מלחמה בארץ הקודש , בכל עת המלחמה למדו התלמידים בחדר
האוכל ששימש להם כעין מקלט מההפצצות, אבל פחד נורא שרר שם שמא יפגע
'פאגאז' (פגז ) בבניין הישיבה, וימוטט את הבניין כולו על יושביו , כעבור ימי המלחמה
והבחורים כולם נשארו בשלימות גופם ונפשם, עלו על גג הישיבה, ומה מאוד נחרדו
לראות שלשה פאגאזים גדולים אשר בכוחן למוטט את כל בניין הישיבה - מונחים
בשלימות מבלי להתפוצץ, וידעו כי נס עשה עמהם האלוקים . פנה ראש הישיבה
הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל אל הבחורים ואמר , בחורים יקרים , אל תדמו בנפשכם
שנס זה היה בזכותכם, אלא יודע אני אל נכון בזכות מי ניצלנו , שכן בשהותי בחדר
האוכל, ישבה לא הרחק ממני עגונה אחת אשר בעלה עזבה לפני כמה שנים , ועד
עתה עקבותיו לא נודעו , היא נשארה לבדה עם עולליה, ומני אז חרפת רעב מנת
חלקה, ובקושי מצליחה היא להאכיל את פיות עולליה מהפרוטות המועטות שהיא
משתכרת מנקיון חצרות הבתים, ועתה בעת המלחמה הגיעה עם בניה לשהות בחדר
האוכל, כי ביתה היה חסר כל הגנה, בעת שגברו ההפצצות פנתה ריבה זו אל אלוקיה
בדמעות ואמרה אליו - ריבונו של עולם , לפניך נגלו תעלומות לב, ידוע תדע שאם
אבוא בדין ומשפט עם בעלי יהא הצדק עמי, אבקשך , הבה נעשה 'הסכם', אנכי
מוחלת בלב שלם לבעלי על כל העצב אשר גרם לי , ואתה תוותר ותסלח לכל הקהל
הקדוש כאן , שינצלו מהמלחמה וסכנותיה. סיים רבי חיים בזעקו מנהמת ליבו , רק
בזכות עגונה זאת ניצלנו מהמלחמה...
הוסיף הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט "א (גליון 'קול ברמה ') כשהוא אומר ש 'מצווה
לפרסם'... 'עגונה ' זו נפטרה לפני שלוש חדשים (אחרי פסח תשפ "ד) כשהיא בת מאה
ועשר שנים , וזכתה להותיר אחריה דורות ישרים מבורכים יראים ושלמים אין פרץ
ואין יוצאת (כשבנה בן השבעים הינו 'אברך' הלומד בכולל חזון איש ), לידע ולהודיע ולהתוודע
מתן שכרם של המוותרים והמוחלים על מה שעשו להם...