עזרה היא רק בת שנה

[מקצה הארץ-:)]

זה המשפט.
זה הזוי היא רק עכשיו נולדה הפיצית הזאת.

תעצרי את זה כמה שיותר מהר, בחיוך כמובן ובטון רגוע. אך נחוש והחלטי.. ששום איומים וסחטנות שלה לא תעזור לה.
זה פשוט, ועם השנים זה מחריף כשאין יד מכוונת ברורה סמכותית והחלטית. איזה מילים... ברור שלא הכל ורוד אצל כולם אך כך זה אמור להיות...

 

[יהיה בסדר !!!!!!!]

אמא שמתייעצת היא אמא טובה...

 

[byy]

תני לעצמך כמה שיותר חיזוקים:את אמא,נהדרת,מקסימה,אוהבת,מטפלת בילדה היטב וכו' וכו'.תשנני את זה לעצמך שוב ושוב.ככל שאת תהיי יותר בטוחה בהתנהגות ההורית שלך. היא תפסיק לנסות עליך סצנות.

 

[יהיה בסדר !!!!!!!]

תעצרי את זה כמה שיותר מהר, בחיוך כמובן ובטון רגוע. אך נחוש והחלטי.. ששום איומים וסחטנות שלה לא תעזור לה.
זה פשוט, ועם השנים זה מחריף כשאין יד מכוונת ברורה סמכותית והחלטית.

אכן אכן !!!
@הודיה 482 כולם מגיעים לאותה נקודה כל אחד מכיון אחר !!! אך זו התשובה באמת להיות החלטית עם התינוקת !!!
אחרת זה מחריף וכואב שבעתיים !!!!

 

[אסתריקה הלר]

את לא אמא רעה, חס ושלום
וזה שהיא אוהבת את אבא שלה- כיף גדול, תשמחי שזה ככה- יש ילדים שמושכים לאמא בסינר כל היום ולא מוכנים להיות עם אבא דקה (דודה שלי אמא לחמש בנות שדבוקות אליה כמו מסטיקים)

שימי לב שעכשיו בשלב הזה את קובעת את ההרגלים של הילדה, את רמת הבריאות של האוכל שלה, והיא גם מנסה אותך ובודקת מה הגבול וכמה היא יכולה לדרוש (אגב נשמעת חכמה, הבת שלי עשתה את זה בגיל שנה ושלוש).

יש פעמים שמילה מסוימת גורמת לתינוק להתרגז, כי הוא חושבת שעושים לו דווקא (חמי היה אומר לגדולה שלי 'נגמר' באידיש כשהיא גמרה משהו- היא ישר פרצה בבכי פגוע, אז פשוט הפסקנו לומר את המילה הזאת ודברים נרגעו קצת)

גם כשהיא בוכה- לא לפצות בממתקים, רצועת פלפל או מלפפון שתתני לה בהתלהבות יכולים להתקבל באותה שמחה כמו ממתק (לא אומרת לך להימנע לחלוטין מממתקים, אבל היא בת שנה, אז למה? אוטוטו תהיה בגיל שיתנו לה בבית ספר מאה ממתקים ביום). אם היא בהתקף בכי ממושך וההתעלמות לא הועילה, תגשי אליה בהחלטיות- ותשדרי שאת קשוחה עכשיו, שתי מחיאות כפיים חזקות- סיימנו לבכות!! קומי, בואי הולכים לשטוף פנים. זהו. לא בוכים כל פעם ההיוגורט נגמר. עכשיו הולכים לקרוא ספר והכל בסדר.
תתפלאי כמה ילדים נהיים ממושמעים כשאת החלטית, הם קולטים שעכשיו זה רציני וזהו.

מאחלת לך הרבה הצלחה, זה שלב לא קל, אבל הוא יעבור מהר בעז"ה, ועם הניסיון את תלמדי לשים את הגבולות שלך והיא תפסיק לצאת למלחמות.

בהצלחה רבה

 

[יהיה בסדר !!!!!!!]

תני לעצמך כמה שיותר חיזוקים:את אמא,נהדרת,מקסימה,אוהבת,מטפלת בילדה היטב וכו' וכו'.תשנני את זה לעצמך שוב ושוב.ככל שאת תהיי יותר בטוחה בהתנהגות ההורית שלך. היא תפסיק לנסות עליך סצנות.

לדעתי אין קשר ישיר ומדוייק כ''כ לפי התיאור שלך !!!!
נכון שצריך לעשות חיזוקים - חיזוק עצמי.
אבל ללא סמכותיות כלפי הילד .. זה לא יעזור הרבה !!!!

 

[ראש ישר]

כולם פה כותבים יפה על הרגלים סמכותיות וגבולות . וזה נכון ומקסים.
רק שכדאי גם לבדוק עם עצמך, מה את חושבת שנכון כלפי הילדה, ואיך את היית מרגישה אם היית בודקת גבולות והיו מתעלמים ממך.
כאמא לילדים חכמים מאוד בליעה"ר , דעתניים בהתאם ובודקי גבולות מגיל 0, קשה לי להזדהות באופן מלא עם השיח הזה.
מבינה שלפעמים אין ברירה ובשביל הסדר הטוב והשפיות צריך להסליל את כולם לאותו מסלול, אך קשה לי לי לקבל את זה כמשהו נדרש, חיובי ובסיסי...
תני לילדה לפרוק קצת תסכול על מעדן נוסף שהיא רוצה, תחבקי אותה ולא תתעלמי ממנה - כי אין לה דרך אחרת לבטא את אשר על ליבה, ותתמוגגי בתינוקת שאתמול נולדה והיום כבר עושה שרירים. זה מתוק. זה מדהים . וזה יעזור לה להיות יהודיה טובה , נאמנה ועקשנית....

 

[מקצה הארץ-:)]

תני לילדה לפרוק קצת תסכול על מעדן נוסף שהיא רוצה, תחבקי אותה ולא תתעלמי ממנה - כי אין לה דרך אחרת לבטא את אשר על ליבה, ותתמוגגי בתינוקת שאתמול נולדה והיום כבר עושה שרירים. זה מתוק. זה מדהים . וזה יעזור לה להיות יהודיה טובה , נאמנה ועקשנית....

אין חולק שצריך להכיל וכו' אפשר לומר לה: את רוצה עוד מעדן, נכון? (הנה, הכלה) טוב, פעם אחרת, מחר, עוד מעט. אבל לא להתרפס מולה.
לא נראה לי שאת חולקת על הדברים..

 

[ראש ישר]

לא חולקת בכלל. רק שמרגיש לי שחלק כלשהו לפחות מכל הנושא הזה של הצבת גבולות נובע מאזור נוחות של ההורים.
ולא שזה רע - זה אולי זכותם הליגיטמית, אבל מי שזה לא מתאים לו, ולא חפץ במימוש הזכות הזאת, כדאי שידע שזכותו להמנע מהדרך הזאת והוא עדיין יחשב להורה ראוי.

זה לא ממש הנושא פה, אבל זה הקפיץ לי את כל הנושא של השכבת ילדים מבכי וכו...
וההוכחה הגדולה ביותר שזה עובד!
שבוע היה קשה, ואחרי שבוע שקט. הילד הבין את הגבולות, התאהב בהם ועכשיו טוב לו.
ואני שואלת - מי אמר? עובד זה ודאי. ילד זה דבר מכיל ,ומבין ובעל יכולת הסקת מסקנות. אחרי שבוע של בכי שלא השפיע על אחד, הוא הבין שלא יעזור לו לבכות. זה מוכיח שזה טוב לו ושזה בדיוק הגבול שהיה חסר לו?
זה חיובי שהילד מבין/מרגיש/מסיק שהכלי תקשורת החזק והכמעט יחיד שלו - פשוט לא עובד?

 

[מקצה הארץ-:)]

זה חיובי שהילד מבין/מרגיש/מסיק שהכלי תקשורת החזק והכמעט יחיד שלו - פשוט לא עובד?

זה עמוק מידי כדי לאבחן מה קורה עם הילד בתוך תוכו.. אבל כך אומרים כל החכמים והיועצים למיניהם שראוי לנהוג.
ברור שיתכן ויש ילד שזה יגרום לו להמרדה ועל ההורים לתת את הדעת כי אין בזה כללים חלקים וברורים בלי שום סטיה, וכבר אמר שלמה המלך ע"ה "חנוך לנער על פי דרכו" ואז "גם כי יזקין לא יסור ממנה".

היד קלה על המקלדת ולוואי ונזכה.

 

[ראש ישר]

ואני בכל זאת חוזרת שוב.
היועצים והחכמים מייעצים להורים... לאיכות החיים שלהם....
תרגישו את הילד ותכילו אותו, לפני שאתם מכילים ומקשיבים לדעות אחרות...

שאלה אותי חברה איזו עגלה עדיף יויו או סייבקס. סיכמתי לה איך אני רואה את המעלות והחסרונות של כל עגלה, כשבסיום אמרתי לה שאני חושבת שההבדל הכי מהותי - וזה גם אולי ההסבר לפערי הדעות בין האמהות השונות - שיש עגלה שמייצרים לנוחות ההורים, ויש עגלה שמייצרים לנוחות הילדים...

בחרתי לקנות יויו, כי הילדים שלי נולדו גדולים, והם גדולים ושמנים וחמודים, ולכן בחרתי עגלה שתהיה לי קלה ונוחה. כי אני סוחבת אותם והם מתפנקים ומבחינתי אם יש דיון על נוחות מקסימלית לאמא או לילד בעניין העגלה, בחרתי את נוחות האמא...
אבל זה לא אומר שאני יעמוד ויצהיר שזאת העגלה שהתבררה הכי נוחה לילד.... (היא נוחה ואני יודעת שהם אוהבים אותה, אבל לא זה הנושא, ויתכן בהחלט שהעגלות הגדולות נוחות ונעימות יותר)

 

[מקצה הארץ-:)]

ואני בכל זאת חוזרת שוב.
היועצים והחכמים מייעצים להורים... לאיכות החיים שלהם....

לא חושב שזה נכון. טובת הילד מול עיני היועצים וק"ו ההורים, כי ילד שההורה נותן לו מה שירצה יגדל עקום, עם גאוה סרוחה, וחוסר בטחון עצמי.
צריך להכיל את הילדים אך לא להניחם עטרה לראשנו וכל אשר יחפצו נעשה במהירות הבזק.
אגב, אמר לי גדול בישראל שליט"א ילד שלא מקשיב בקולך ואומר לך, לא רוצה/ רגע /אין לי כח. תענה לו באותה צורה ואף כשירצה לאכול תענה לו באותו מטבע לשון.

רצוני לומר שיש גבול בין הכלה לבין סמכות והעמדת הילד במקום!

 

[פוינט]

ואני בכל זאת חוזרת שוב.
היועצים והחכמים מייעצים להורים... לאיכות החיים שלהם....
תרגישו את הילד ותכילו אותו, לפני שאתם מכילים ומקשיבים לדעות אחרות...

מהמם בעיני!
יש שבוחרים להתעלם כשיטה, והם מתעלמים מהרגש של הילד ומצרכיו.

יש קו דק בין להתעלם מהילד לבין להתעלם מההתנהגות שלו
ילדים כמה שהם קטנים הם קולטים אותנו
את המחשבות שעוברות לנו בראש, הם יודעים מה מדליק אותנו ומה מעצבן
ופורטים היטב על נקודות התורפה שלנו.

אני חושבת שזה תהליך, היא הבת הבכורה, ולוקח קצת זמן להבין
מה זו אמא טובה, עד כמה אמא יכולה להיות סמכותית,
ועד כמה נכון לא להתייחס להתנהגות שמושכת תשומת לב שלילית.

עצם העובדה שהבורא בחר בך להיות אמא - הוא כבר נתן לך את הסמכות ביד!

צריך להבין שאם את נוהגת עם הילד בהגיון, דורשת ממנו מה שמותאם לגילו,
לא מנוהלת על ידו בתחום הרגשי ומצד שני לא מתעלמת מהצרכים הנפשיים שלו - זה מצויין!
המינון הנכון והמדוייק - מגיע עם החיים.

תכלס, נכון להיום, להיות במקום, ליד, להתעסק עם מה שאת צריכה, לקרוא או לקפל כביסה למשל
לא לאפשר ללב שלך לסעור, היא סה"כ קטנה ומנסה ללמוד אותך ואת הגבולות.
אפשר ללטף בקצרה ובקול נמוך לומר שאת רואה שהיא נחה, וכשהיא תסיים לנוח את מחכה לה ותעשו ביחד ציור/אמבטיה/ארוחה, וזהו.
תני לה לחזור לעצמה ולחפש את נוכחותך,
ומשם לתת תשומת לב מלאה, עם הרבה דגש על מילים, שמחה, התלהבות וחום.
כך אנחנו נותנים תשומת לב במקום של התנהגות חיובית, ולא מרעיפים תשומת לב במקום של התנהגות לא נכונה.

ככלל, כדאי לפני שמגיעים למקום הזה, לדאוג לתעסוקה ביחד, לספר סיפור מתוך ספר, לשחק או לצייר יחד
ולדאוג לנהל את תשומת הלב שחשובה לה, מתוך מחשבה מקדימה.

אפשר גם לעדכן ולספר על תהליכים, כמו עוד מעט המעדן נגמר, וזהו! נשים את הגביע בפח ואת הכפית בכיור
עוד מעט עושים אמבטיה, נוריד את הבגדים ונפתח את המים ויהיה כייף וכו'

המון נחת וכייף!

 

[שיליבי]

מציעה כיוון אחר
אם זאת תופעה חדשה אני אישית הייתי לוקחת דבר ראשון לרופא ילדים.
תנוקות לא תמיד יודעים להסביר כשמשהו מציק להם לפעמים הם רק נהיים נודניקים.

 

[ספרינגית]

תודה.

מעכשיו מטפלת רגשית? רק אפרוח קטן שחחגו לה שנה לפני שבוע.
זה הגיל? מה יכול להיות שיש לה?
אולי זה רק פינוק פשוט?

בטח שמעכשיו
הידעת שילדים בוחרים מגיל 0. כן . מגיל 0 ממש.
חפשי מנחה בשיטת שפר . זה בול...

 

[דפה]

ואני מרגשיה שהתמודדות שלה כמו מול בת 3.

רק אפרוח קטן שחחגו לה שנה לפני שבוע.

את פתחת אשכול כי רצית הזדהות או כי את באמת אובדת עצות?
כי ילדה בת שנה, ממש כמו ילדה בת שלוש ובת תשע, לא אמורה לסובב את אמא על האצבע הקטנה,
תיארת פה התנהגות מניפולטיבית של תינוקת מול אמא.
ולכן אני ממליצה לך ללכת להנחיית הורים, אני מכירה המון נשים שהלכו ונהנו בצורה לא רגילה, ומדווחות ששינו להן את הבית לטובה.
או להחליט לקחת שליטה ואחריות בהתנהלות מולה.
לפחות אני יכולה לעודד אותך שיהיה לך פשוט וקל כאשר את תהיי חזקה, איך אני יודעת? כי סיפרת שהילדה חכמה ומול אבא היא יודעת להתנהג נהדר.

 

[דפה]

מציעה כיוון אחר
אם זאת תופעה חדשה אני אישית הייתי לוקחת דבר ראשון לרופא ילדים.
תנוקות לא תמיד יודעים להסביר כשמשהו מציק להם לפעמים הם רק נהיים נודניקים.

אבל מול אבא שלה לא מציק לה?

 

[שיליבי]

אבל מול אבא שלה לא מציק לה?

לא יודעת.
אבל מה אפשר להפסיד מלבדוק?

 

[לוכדת חלומות]

את פתחת אשכול כי רצית הזדהות או כי את באמת אובדת עצות?
כי ילדה בת שנה, ממש כמו ילדה בת שלוש ובת תשע, לא אמורה לסובב את אמא על האצבע הקטנה,
תיארת פה התנהגות מניפולטיבית של תינוקת מול אמא.
ולכן אני ממליצה לך ללכת להנחיית הורים, אני מכירה המון נשים שהלכו ונהנו בצורה לא רגילה, ומדווחות ששינו להן את הבית לטובה.
או להחליט לקחת שליטה ואחריות בהתנהלות מולה.
לפחות אני יכולה לעודד אותך שיהיה לך פשוט וקל כאשר את תהיי חזקה, איך אני יודעת? כי סיפרת שהילדה חכמה ומול אבא היא יודעת להתנהג נהדר.

באמת אובדת עצות. נקודה.
ועוד סיבה לדעת אם זה תקין לגיל.
אני לא מכירה ילדים בגילאים האלה
זה נראה לי מוזר היא קטנה כ"כ אבל באמת חכמה בודקת אותי ומצחיק אותי לכתוב את זה על תינוקת.
אגב אני לפני איזה חודשיים קניתי ספר על חינוך ילדים כי אני חושבת שחייב ללמוד את התחום ולא רק שנתקלים בבעיות להזכר שאין לנו כילים.
אבל שוב -היא תינוקת וזה הבעיה..
אבל זה תופעה שנהייתה לאחרונה וזה מחמיר.
עוד משהו בשבוע שאבא בחנוכה היה יותר מוקדם בבית וחזרנו ביחד היא לא נשכבה על הריצפה.
אני נכנסת איתה לבית אני מותשת מהדרך אבל מנסה להיות נחמדה והתגובה הראשונית זה על הריצפה וככה אני מצליחה פה 5 דקות פה 10 אבל זה מלחמת התשתה.
היא כזאת בובה ואני לא יודעת מה קורה לה לאחרונה

 

[אסתריקה הלר]

זה לא ממש הנושא פה, אבל זה הקפיץ לי את כל הנושא של השכבת ילדים מבכי וכו...
וההוכחה הגדולה ביותר שזה עובד!

ממש מסכימה איתך!!
כבר כמה פעמים אמרו לי להשכיב ולתת לילד לבכות
אבל ניסיתי אחרת וזה עבד. אני שרה שיר ואחר כך אומרת לתינוקת שאמא נמצאת בסלון לידה, ועד מעט אני אבוא לתת לה עוד נשיקה בל"נ, אחרי פעמיים - שלוש היא נרדמת. בלי עשר דקות בכי.

ואגב זה שתינוק לומד שלא מקשיבים לבכי שלו זה בעיה מכמה וכמה סיבות, ובודאי שהתוצאה היא לאו דווקא נכונה בכלל עבור הילד!! (ואני שמעתי מחברה (ה' ירחם') שכדי לחנך את התינוק הם נתנו לו לבכות כמה דקות לפני שנתנו לו את האוכל, שילמד סבלנות, ממש מגיל 0, ואחרי כמה ימים הוא פשוט הבין שאף אחד לא שומע אותו והפסיק לבקש אוכל (לא יאומן כמה הורים יכולים להיות אכזריים, אבל ב"ה הם הבינו את הטעות שלהם והילד גדל לתפארת). כמובן שבגלל שזה 'עבד' והתינוק הפסיק לבכות אף אחד לא יגיד שזה חס ושלום נכון לעשות דבר כזה! לא פחות מהתעללות).

ואמא שלי ציטטה לי בשם רב שאני לא זוכרת- שתינוק שבוכה ומתעלמים מבכיו מבין שאף אחד לא שומע אותו והדבר יכול לגרום לו לגדול בחוסר אמונה. תינוק שבוכה וההורים באים אליו- גדל לילד שיודע ומבים שקולו נשמע, גם כשהוא לא רואה את הקב"ה.

כמוהן זה לא היה הנושא וכאן התשובה היתה שנכון להטיל סמכות, ולא לתת לילד לבכות ולהתעלם. רק מציינת כמה זה גרוע להתעלם מבכי של תינוק, ושאפשר גם אפשר למצוא דרך אחרת, כמו ש @ראש ישר כתבה