לא נכון.
אינפלציה לא נגרמת מריבוי כסף.
בדוגמאות שלנו, מלחמת רוסיה אוקראינה הביאה להעלאת מחירי קמח שמן דשנים,
שיבושים בשרשראות אספקה העלו את מחירי הדברים המיובאים,
מה קשור כסף זול.
עליית ריבית עוצרת את האינפלציה-
זה מה שלימדו אותך פעם.
יש בעליית ריבית גם הכבדה על האינפלציה.
למשל, המדד בנוי בחלק משמעותי ממחירי השכירות.
כשהריבית עולה והבעלים משלם יותר, הוא מגלגל את זה לשוכר, ושוב יש אינפלציה שאותה מרסנים בריבית שגורמת למשכיר להעלות את שכר הדירה וממילא האינפלציה גואה וחוזר חלילה.
כמו כן בעל עסק רוכש יקר יותר מפעם, עקב שיבושי אספקה ומלחמה, נאלץ למכור יותר יקר. הכסף שלך קונה פחות, נלחמים בו בריבית- בעל העסק ממונף מאד, הוא משלם יותר, צריך להעלות מחירים.
כנ"ל הארנונה, צמודה למדד, הרווח נשחק בעל העסק מייקר מחירים.
כנ"ל דירות, קבלן ממונף, ההוצאות עלו הוא יגלגל לקונים.
לכן חשוב להבהיר שכשם שיש ספירלה באינפלציה, ע"י מצרכים והצמדת שכר הספקים לשחיקת הכסף, כך יש ספירלה לאינפלציה- עליית ריבית שמייקרת את המחירים שוחקת את ערך הכסף ומביאה לעליית הריבית.
עכשיו.
אינפלציה במצב תקין עד 3% עכשיו, היא בסדר, הוי אומר שהפגיעה היא בשביל 2% מהמחיר. (אינפלציה של 5.1% היא 2.1% מעל היעד).
ניקח משכנתא ממוצעת של מליון ש"ח, ומשפחה שהוצאות המחיה שלה בחודש הם 5000 ש"ח, בעיניי סביר, עלית האינפלציה פגעה בה ב250 ש"ח לחודש, שמתוך זה 150 זה ביעד, הוי אומר חריגה של 100 ש"ח.
בשביל המאה ש"ח, פגעו בהם בעליית הריבית ב800 ש"ח לחודש!!!
רק מה, מציירים שעליית הריבית מרסנת את האינפלציה, וכאילו בלי הריבית נהיה תורכיה או איראן. ולא היא.
בא גפני ואומר, א. אני לא פוגע בעצמאות בנק ישראל, ב. לא מתנגד לעליית הריבית במטרה לרסן אינפלציה, רק ג. צריך למצוא דרך להקל על רוכשי דירה ראשונה במעמד כלכלי נמוך.
הגיוני ומתחשב, רק צריך למצוא איך בדיוק עושים את זה.
אינפלציה לא נגרמת מריבוי כסף.
בדוגמאות שלנו, מלחמת רוסיה אוקראינה הביאה להעלאת מחירי קמח שמן דשנים,
שיבושים בשרשראות אספקה העלו את מחירי הדברים המיובאים,
מה קשור כסף זול.
עליית ריבית עוצרת את האינפלציה-
זה מה שלימדו אותך פעם.
יש בעליית ריבית גם הכבדה על האינפלציה.
למשל, המדד בנוי בחלק משמעותי ממחירי השכירות.
כשהריבית עולה והבעלים משלם יותר, הוא מגלגל את זה לשוכר, ושוב יש אינפלציה שאותה מרסנים בריבית שגורמת למשכיר להעלות את שכר הדירה וממילא האינפלציה גואה וחוזר חלילה.
כמו כן בעל עסק רוכש יקר יותר מפעם, עקב שיבושי אספקה ומלחמה, נאלץ למכור יותר יקר. הכסף שלך קונה פחות, נלחמים בו בריבית- בעל העסק ממונף מאד, הוא משלם יותר, צריך להעלות מחירים.
כנ"ל הארנונה, צמודה למדד, הרווח נשחק בעל העסק מייקר מחירים.
כנ"ל דירות, קבלן ממונף, ההוצאות עלו הוא יגלגל לקונים.
לכן חשוב להבהיר שכשם שיש ספירלה באינפלציה, ע"י מצרכים והצמדת שכר הספקים לשחיקת הכסף, כך יש ספירלה לאינפלציה- עליית ריבית שמייקרת את המחירים שוחקת את ערך הכסף ומביאה לעליית הריבית.
עכשיו.
אינפלציה במצב תקין עד 3% עכשיו, היא בסדר, הוי אומר שהפגיעה היא בשביל 2% מהמחיר. (אינפלציה של 5.1% היא 2.1% מעל היעד).
ניקח משכנתא ממוצעת של מליון ש"ח, ומשפחה שהוצאות המחיה שלה בחודש הם 5000 ש"ח, בעיניי סביר, עלית האינפלציה פגעה בה ב250 ש"ח לחודש, שמתוך זה 150 זה ביעד, הוי אומר חריגה של 100 ש"ח.
בשביל המאה ש"ח, פגעו בהם בעליית הריבית ב800 ש"ח לחודש!!!
רק מה, מציירים שעליית הריבית מרסנת את האינפלציה, וכאילו בלי הריבית נהיה תורכיה או איראן. ולא היא.
בא גפני ואומר, א. אני לא פוגע בעצמאות בנק ישראל, ב. לא מתנגד לעליית הריבית במטרה לרסן אינפלציה, רק ג. צריך למצוא דרך להקל על רוכשי דירה ראשונה במעמד כלכלי נמוך.
הגיוני ומתחשב, רק צריך למצוא איך בדיוק עושים את זה.