התייעצות הגיגים בעקבות הגיסה, החינוך והפליק...

[Rina-UX/UI Designer]

, כולל בקשת סליחה מהילד.
הרי גם לזה אני רוצה "לחנך" אותו. לבקש סליחה אם טעית. להצטער ולהתנצל שהכאבת.

יפה מאד
משהו אחד לא ברור לי- האם נכון להתנצל לילד? לא נשמע לי..

 

[י. שלמה כהן]

יפה מאד
משהו אחד לא ברור לי- האם נכון להתנצל לילד? לא נשמע לי..

למה לא?
אם עשינו טעות. ואנחנו יודעים שטעינו. והילד יודע שטעינו. והילד יודע שאנחנו יודעים שטעינו. ואנחנו יודעים שהילד יודע שאנחנו יודעים שטעינו.

ובקצרה, אם עשינו טעות, והבנו שזו טעות והילד יודע שהבנו זאת, אז מה? לא נתנצל כי אנחנו מבוגרים ממנו? כי מה?

 

[Tehilla Adler]

בלת"ק
בטוחה שאמרו פה הרבה דברים חכמים נגד ענישה פיזית, אני רק רוצה להתחייס לדוגמאות שהביאה פותחת האשכול ולציין שאם מדובר בעשר פעמים שצריך להעיר לילדה אז סימן שיש פה טעות בהבנת הסיטואציה ונדרשת כאן פעולה פשוטה: להחביא את החמצוצים או הספר במקום לא נגיש לילדה. ילדה בת שש לא אמורה להפגין שליטה עצמית ברמה כזו או לא מסוגלת כשיש לה משהו שהיא מאוד מאוד מאוד רוצה (תחשבו עלינו כמבוגרים- אנחנו מצליחים להתאפק ולאכול רק בריא? לקרוא או לגלוש רק בשעות מתאימות?)
הורים מגיעים לקצה כי הם מבקשים מהילדים דרישות לא הגיוניות במקום להבין את הקושי של הילד ולנקוט פעולה אחרי פעם או פעמיים שביקשנו מהילדה ואנחנו מבינים שזה מעבר לכוחותיה
ולא, לא מספיק לומר -אני מבינה שמאוד קשה לך
צריך לומר - אני מבינה שמאוד קשה לך להתאפק עכשיו לכן אני מחביאה את החמצומים או- אני מבינה שמאוד קשה לך ולכן שמוליק ילך עכשיו לקרוא את הספר בחדר של אמא עם דלת סגורה ואת תבואי לעזור לי להכין עוגה או תזמיני חברה

 

[ליאורה ז.]

אני תוהה אם המונח "שבטו" בהכרח מתאר הכאה פיזית. (אדרבה, תחכימו אותי מהפרשנים שבכל הדורות. אשמח!)

אם אני לא טועה ואם אני זוכרת נכון,
בשולחן ערוך כתוב איך להכות.
אסור להכאיב !
זה אמור להיות משהו חלש אבל לא כואב!!!

 

[ליאורה ז.]

אני מעולם לא ראיתי בנ"א שמכה מתוך שלווה רוגע ושליטה עצמית

ואני כן ראיתי!
כמה וכמה פעמים!
ראיתי אבא אחד שכעס על הילד שלו, הילד עשה מעשה שלא יעשה.
הוא נשם עמוק עמוק ובאיפוק,ממקום של שליטה עצמית על עצמו,
זה מה שהאבא עשה:
הוא אמר "הריני מכוון לשם מצוות חינוך"
לקח את היד של הילד
ובקצות האצבעות היכה חלש חלש חלש בצורה כמעט לא מורגשת.
הילד בכה אבל הבין את המסר.

ראיתי את זה בעוד כמה מקומות.

 

[ליאורה ז.]

אסור לתת לילדים מכות!!! (לא הבנתי את המילה צ'יפים...)
אלימות היא לא דרך חינוך!!!

כנ"ל

 

[ליאורה ז.]

יפה מאד
משהו אחד לא ברור לי- האם נכון להתנצל לילד? לא נשמע לי..

בטח שכן!
אבל רק אם אני באמת טעיתי !
זה קרה לי ממש לא מזמן (לא במכות, הרמתי את הקול..)
שכעסתי והתנצלתי לילדה!!!

 

[ליאורה ז.]

למה לא?
אם עשינו טעות. ואנחנו יודעים שטעינו. והילד יודע שטעינו. והילד יודע שאנחנו יודעים שטעינו. ואנחנו יודעים שהילד יודע שאנחנו יודעים שטעינו.

ובקצרה, אם עשינו טעות, והבנו שזו טעות והילד יודע שהבנו זאת, אז מה? לא נתנצל כי אנחנו מבוגרים ממנו? כי מה?

זה גם מלמד את הילד להודות בטעויות כשבאמת טועים.

 

[יוסף וייס]

יפה מאד
משהו אחד לא ברור לי- האם נכון להתנצל לילד? לא נשמע לי..

ברור שכן
כמובן לא לעשות כל יום טעות ולהתנצל
אבל כן קורה שטועים וחובה להתנצל ולא רק בעונש יכול להיות גם בצעקה וכו
כן זה לא הגיע לך ואני גם טועה

 

[%IOO]

זה שלא ראית זה בעיה שלך....

למה בדיוק זה בעיה שלו?
מה הוא עשה בנידון?

 

[%IOO]

ר "הריני מכוון לשם מצוות חינוך"

זה שהוא אמר את זה לא אומר שהוא כיוון לזה

 

[יוסף וייס]

זה שהוא אמר את זה לא אומר שהוא כיוון לזה

כל כך נכון

 

[משהו חדש!]

תגידו, זה לא סדיסטי להכות ילד מתוך קור רוח ואחרי שהכעס שוכך??!
אם כבר הגיע מצב שבמדרג הענישה מגיע לילד מכה, לא כדאי שגם יראה כעס אמיתי שיתחבר לו, והוא יבין את משמעות המעשה שלו??

הוא אמר "הריני מכוון לשם מצוות חינוך"
לקח את היד של הילד
ובקצות האצבעות היכה חלש חלש חלש בצורה כמעט לא מורגשת.
הילד בכה אבל הבין את המסר.

הילד בכה והבין את המסר כי אבא קיים מצוות חינוך על יד מכה לא מורגשת בקצה האצבעות??!
משהו בשיח כאן מרגיש מנותק מהמציאות.
במציאות שאני חייה, ילד נבהל ומפנים עונש או כי הוא מאד כואב פיזית ואז לא משנה אם הוא קיבל אותו מהקיר או ממישהו קר רוח, או כי העונש הוא ביטוי לכעס שכועסים עליו, ואז לא משנה שהמכה לא כואבת.

 

[ליאורה ז.]

יש לכם ילדים מסוג אחר או עוד אין לכם בכלל??

סליחה???
מה שאלתם??
שוב??

 

[ליאורה ז.]

תגידו, זה לא סדיסטי להכות ילד מתוך קור רוח ואחרי שהכעס שוכך??!

לא סדיסטי בזמן אמת להכות ילד מתוך עצבים?? להכות ילד מתוך כעס??

 

[ליאורה ז.]

לא כדאי שגם יראה כעס אמיתי שיתחבר לו, והוא יבין את משמעות המעשה שלו??

ל-מה אתם קוראים כעס אמיתי??
איך ילד מתחבר ומבין משמעות המעשה שלו, כשאבא שלו מראה כעס אמיתי ומכאיב לו בלי לחשוב??
מקווה מאוד שלא הכוונה להכות בלי לחשוב

 

[ליאורה ז.]

הילד בכה והבין את המסר כי אבא קיים מצוות חינוך על יד מכה לא מורגשת בקצה האצבעות??!

ובקצות האצבעות היכה חלש חלש חלש בצורה כמעט לא מורגשת.

תקראו שוב!
כתבתי כמעט לא מורגשת!
ז"א,
כאב לילד קצת.
אני ממש מנסה להיזכר איפה זה כתוב איך מכים.
נראה לי בקיצור שולחן ערוך .

 

[משהו חדש!]

איך ילד מתחבר ומבין משמעות המעשה שלו, כשאבא שלו מראה כעס אמיתי ומכאיב לו בלי לחשוב??

אי אפשר באמת להכות ילד קטן בלי לחשוב, הוא יפצע..
תמיד זה חייב לבוא עם וויסות מסויים.
השאלה האם בסוף זה ינבע מכעס או מאיזה רעיון מופשט של מצוות חינוך.
לטעמי חייב להישאר בזה מימד של כעס.
אשמח לתיקון אם אני טועה.

 

[משהו חדש!]

שייפצע

ואז זה כבר עבודה של העו"ס במיון..
הכוונה הייתה שכל עוד והוא לא נפצע או קרוב לכך, זה לא באמת היה פורקן של כעס גולמי, הייתה כאן עבודה עצמית של וויסות.
ואז הדיון צריך להתמקד בהשפעה על הילד ובמינון.
מקווה שמובן.

 

[ליאורה ז.]

במציאות שאני חייה, ילד נבהל ומפנים עונש או כי הוא מאד כואב ואז לא משנה אם הוא קיבל אותו מהקיר או ממישהו קר רוח, או כי העונש הוא ביטוי לכעס שכועסים עליו, ואז לא משנה שהמכה לא כואבת.

אי אפשר באמת להכות ילד קטן בלי לחשוב, הוא יפצע..
תמיד זה חייב לבוא עם וויסות מסויים.

נכון מאוד!!
וזה הוויסות שעליו דיברתי!
אולי לא ציינתי, הפנים היו "כאילו" כועסות
והילד הרגיש את זה.

השאלה האם בסוף זה ינבע מכעס או מאיזה רעיון מופשט של מצוות חינוך.
לטעמי חייב להישאר בזה מימד של כעס.
אשמח לתיקון אם אני טועה.

אני יכולה לומר ב-100% ! האמירה של האב לבן-"לשם מצוות חינוך",
נאמרה מכל הלב!
מתוך רצינות ומתוך הבנה עמוקה !
מתוך מודעות ל-מה שנעשה עכשיו.
ו...אני מכירה את הבנאדם הזה.