התייעצות הבו עצה כיצד לנהוג עם שכן כזה

[אש א.ש.]

ההלכה שלנו מספקת לנו פתרונות גם למקרים כאלו?

גמרא מפורשת! אותו מקרה בדיוק.
לכו"ע עביד איניש דינא לנפשיה במקום דאיכא פסידא.
משבר ונכנס משבר ויוצא !!! (ב"ק כ"ח ע"א)

 

[עינת דיין]

ממש חייבת להגיב
מניסיון אישי. סכסוך שהיה לנו עם שכנים, כשהיה ברור לכל שהם לא צודקים, והדבר הסב לנו נזק כספי ועוגמת נפש רבה.
הם היו כוחניים ויראת שמים מהם והלאה...
שאלנו רב, אמר לא לריב ושהשלום חשוב יותר מכל.
אז יצא "שויתרנו" יצאנו פארשים. .
אבל במחשבה לאחור הרווחנו מהצעד הזה.
הכי חשוב הרווחנו שקט נפשי , שאין לנו שיג ושיח איתם יותר...
וגם התקדמנו משם יותר , הרווחנו עוד דברים על הדרך...
מציעה פשוט לא לריב ולהתווכח, מניסיון זה כל כךלא נעים ולא שווה את זה בכלל
במיוחד לאנשים שרוצים לחיות בשקט ובשלווה
השקט הנפשי חשוב יותר.
בהצלחה

 

[Esty S]

אצל בנין של מישהו שאני מכירה היה אותו סיפור ממש.
יש שם חניה אחד, ושכן שזה חושב שזה שלו (בטאבו זה רשום שזה שטח ששייך לכל השכנים)
הבעיה שם שבכל הרחובות מסביב לבנין יש רק חניה בתשלום.
שכן יכול להירשם עם המספר רכב ולחנות בלי לשלם.
לשכן ההוא יש רכב מאד גדול שלא נכנס לחניה אז הוא חונה על הרחוב עם אישור לא לשלם.
לשכן השני אין רכב אבל הוא שוכר רכב מאד הרבה, אבל בגלל שיש לו כל פעם רכב אחר הוא לא יכול להירשם
שהוא שכן.
הוא היה חונה על החנייה שהיה ריק וכבר עם מלא זבל.
פתאום יום אחד הוא מגיע ויש שרשרת עם מנעול.
הוא החליט לא לריב עם שכן והוא חונה מאד רחוק מהבית כל פעם שיש לו רכב.
אבל השכן ההוא אף פעם לא חונה שם, והחניה מתמלא עם יותר ויותר זבל.
כל פעם שאני עוברת כואב לי הלב על החניה הריקה, עם השרשרת (שעדין שם)
יש לציין שהשכן עם הרכב הוא בן אדם מאד קשה. קשה לריב איתו ולא כדאי...

 

[Goldidea]

הבעיה שם שבכל הרחובות מסביב לבנין יש רק חניה בתשלום.
שכן יכול להירשם עם המספר רכב ולחנות בלי לשלם.
לשכן ההוא יש רכב מאד גדול שלא נכנס לחניה אז הוא חונה על הרחוב עם אישור לא לשלם.
לשכן השני אין רכב אבל הוא שוכר רכב מאד הרבה, אבל בגלל שיש לו כל פעם רכב אחר הוא לא יכול להירשם
שהוא שכן.

אפשר לסדר אישור עם מעט טופסולגיה

 

[על דא ועל הא]

האמת בכל האשכול לא שמענו בכלל את הצד השני,
נכון שזה נשמע שאין צד שני בכלל, אלא סתם בחור שלא סופר אף אחד,
אבל אי אפשר לדעת, אולי בכל זאת..

מה היו טענותיו כשישב אצלך לכוס קפה?
ניסה להסביר את עצמו?

הנה, עכשיו אני כותב בשמו.

אני גר בבנין כבר עשרים שנה, פתאום הגיע שכן צעיר, סך הכל לפני שלש שנים, ופתאום הוא חושב שהוא יכול להיות שווה זכויות בחנייה.
מה עושים אתו?
ובכלל, אני לא מבין איפה הדרך ארץ, איך הוא בכלל מעז לבקש כזה דבר ממישהו שגר שם לפניו.
ואם הוא רוצה שאני אתקפל קצת בשבילו, אז בבקשה - שהוא יוותר. ההגיוני הוא שהחדש יוותר לותיק.

זה פחות או יותר הכיוון של הטענות.
במשפט אחד: אני הייתי כאן לפניך.

וזו הבעיה, שאני יודע לענות על טענות, לא על שטויות.
למשל, טענה כזו, הרי אין בה בכלל 'טענה', מה הקשר מי גר יותר שנים בבנין? רבונו של עולם.

 

[על דא ועל הא]

קודם כל, למה שהשכנים יכניסו את עצמם לכאב ראש הזה אם אין להם אוטו???????????
חוץ מזה, לפני כל ההצעות והדיבורים @על דא ועל הא איך זה שיש רק חניה אחת?? גם בבניינים ישנים או שאין חניה או שיש שתיים לפחות. שוווה בדיקה.
דבר שני, על מי החניה רשומה? אם השכן הזה קנה את החניה מאותו אחד שאז היה מחנה אולי בטאבו זה כתוב על שמו?
במידה וזה לא על שמו, יהיה מקום לפנות אליו בהתחלה בנועם כמו שהציעו לפני, להתיידד איתו כזה ואז להעלות את הנושא בדרך אגב. לאחר מכן אם זה לא עזר יהיה מקום לפנות למוקד / משטרה (מי שאחראי לדברים האלו) והם כבר יכריחו אותו להוריד את המנעול....

יש חניה אחת כי זה לא חניה רשמית, זה שטח משותף של הבנין שהפך לחניה. אין מה לעשות בשטח הזה חוץ מחנייה, אז זה בדיוק מה שקרה.
והיא לא רשומה על שם אף אחד, אלא שטח משותף.

והשכן המבוגר שחנה שם קודם ניסה לדבר אתו כמה וכמה פעמים, והוא אומר לי: אין לי מה לעשות, זה אובייקט קשה מאוד.

 

[פאר הפרי]

מה היו היחסים בניכם לפני כל הסיפור הזה??
מה היחסים שלו עם שאר השכנים שאין להם רכב?

הוא באמת אדם קשה בההההכלל?? הוא רק בנושא הזה שקשה לו...

אולי יש לו בעיות בריאות והוא לא רוצה להגיד....?!?!?!!?!?
בכל זאת... 20 שנה לעומת 3 שנים....?!?!? הוא חיכה לזה הרבה זמן... ההלכה אולי מתייחסת לזה...




קבלו עצה: אף פעם אל תקבלו עצות מאנשים!!
לכו רק בדרך עצות התורה, המידות.. פרקי אבות ומשלי - מלאים בזה...

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל סיפר מעשה בענין זה:

צפו / קראו::

מרן הרב עובדיה יוסף בסיפור מצחיק על מערבל בטון – מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

moreshet-maran.com

היה אדם אחד, שהיה לו מערבל בטון ברשותו, והיה עובד עם המשאית הזו. היה לו לאדם זה סימן על צד הכביש בסמוך לביתו, שזהו מקום החניה שברשותו, ואסור לאדם אחר לחנות שם.

יום אחד, הגיע לביתו, והנה הוא רואה מכונית אחת יפה והדורה חונה במקום החניה שלו. כעס כעס גדול, אמר בלבו, מי הוא זה החצוף שחנה במקום שלי? מיד הביא את המערבל שלו, והקריבו אל המכונית היפה, והמטיר עליה טיט ממשאיתו, "מבית ומחוץ תצפנו". נכנס לביתו, והנה כולם קבלו אותו באיזה כבוד! שאל אותם, מה קרה? אמרו לו, ידענו שהיום הוא יום ההולדת שלך, והפתענו אותך, קנינו לך מכונית מפוארת והנה היא סמוכה לבית!

ממעשים אלה אנו למדים, כמה נורא הוא הכעס, שמוציא את האדם מן העולם, ועל ידו פועל האדם פעולות שבסופו של דבר פוגעות בו עצמו.

לכן יזהר כל אדם, לסלק ממנו מדת הכעס, לאט לאט, עד שיהיה שליו ורגוע בכל מעשיו ודרכיו, ושלום לו ולבני ביתו.

 

[שימיגם]

הנה, עכשיו אני כותב בשמו.

אפשר גם לדבר בשמו?
אבאל'ה, זה לא חניה של אף אחד, עד היום וויתרתי לאדם מבוגר כי אני מכבד אנשים מבוגרים.
עכשיו החניה שלי ובגלל זה שמתי מנעול.
לך תחפש חניה אחרת ואל תחנה כאן גם אין מנעול.
שמור על עצמך ילד.

וואלה עוד אחד.

 

[על דא ועל הא]

יש מושג בסיסי בהלכה הנקרא בשם: מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו.
המושג הזה אומר שאין הבדל מי הגיע מתי, כי המוכר שמוכר נכס, הוא מוכר אותו עם כל הזכויות הנלוות אליו.
וכשם שהוא גר בבנין עשרים שנה, כך המוכר שמכר לי את הדירה גר בה חמישים שנה.

אבאל'ה, זה לא חניה של אף אחד, עד היום וויתרתי לאדם מבוגר כי אני מכבד אנשים מבוגרים.
עכשיו החניה שלי ובגלל זה שמתי מנעול.

מבין אותו. קשה לו. נכון. הכל נכון.
אבל - מי שרוצה להיות בעל זכויות מלאות על כל הנכס, מוזמן לרכוש וילה פרטית.
דירה בבנין משותף מכריחה את כל הדיירים לנהוג בשוויון בכל הנכסים המשותפים.

ואם מאוד מעניין אתכם, לפני כמה חודשים הבן-אדם הגיע ביום בהיר ובנה בנייה קלה באיזה שטח משותף בבנין, וכל השכנים - דום.
אף אחד לא מעז לדבר, למרות שהוא לא דיבר על כך מילה לפני שהוא עשה את זה.
זה הסגנון.
ואני חושב שהשתיקה הזו לא חכמה, כי ככה זה מתחיל ומי יודע איך זה נגמר, אבל...

 

[שימיגם]

מבין אותו. קשה לו. נכון. הכל נכון.

מה שהתכוונתי לכתוב - זה שהוא אדם שאין מה לדבר איתו או להתעסק איתו
יש כאלו שרואים רק את עצמם

 

[מימימו]

ואם מאוד מעניין אתכם, לפני כמה חודשים הבן-אדם הגיע ביום בהיר ובנה בנייה קלה באיזה שטח משותף בבנין, וכל השכנים - דום.
אף אחד לא מעז לדבר, למרות שהוא לא דיבר על כך מילה לפני שהוא עשה את זה.
זה הסגנון.
ואני חושב שהשתיקה הזו לא חכמה, כי ככה זה מתחיל ומי יודע איך זה נגמר, אבל...

הוא עבריין? כי אם לא אין טעם לשתוק. חוץ מזה שאפשר להגיש תלונה אנונימית על הבניה קלה

 

[violin]

זה הסגנון.

אחרי ההודעה הזאת
כבר אפשר לבנות לו פרופיל פסיכולוגי
עברתי על האשכול (מעניין התגובות איך שכל אחד לוקח לכיוון אחר)
ומה שנראה לי
שהייתי מנסה בטובות
ואם לא הולך-לא הייתי ממשיכה הלאה!!
אמאלה ואבאלה מכאלה אנשים
תתרחקו! בשבילכם! יותר משני מטרים...

האמת שרחמיי נכמרו בעיקר על השכן החוסם
כל כך קשה הייתה הילדות שלו?

 

[בוקר מואר]

קראת היום משפט יפה:
ויתרתי כל חיי, אך מעולם לא הפסדתי!

 

[לב מרגיש]

מה בסוף???

 

[פאר הפרי]

מה בסוף???

יכול להיות שהסוף יהיה גם עוד 20 שנה...

אבל באמת מעניין - מה עד עכשיו? מה בנתיים?

 

[על דא ועל הא]

הלואי והסוף כבר היה מגיע.
בינתיים נסיתי לדבר עוד פעם, ראיתי שהעסק בלוק.
שאלתי רב מה לעשות, הוא אמר לי לפתוח לו תיק בבית דין.
כנראה אעשה את זה, ונראה מה יהיו חלומותיי

 

[efrat1]

הלואי והסוף כבר היה מגיע.
בינתיים נסיתי לדבר עוד פעם, ראיתי שהעסק בלוק.
שאלתי רב מה לעשות, הוא אמר לי לפתוח לו תיק בבית דין.
כנראה אעשה את זה, ונראה מה יהיו חלומותיי

תקנה שכפ"ץ

 

[על דא ועל הא]

למי שמעניין אותו מה היה בסוף, אז ככה.
הבחור עזב את הבנין כאן, והשאיר את החניה סגורה.
שלחתי אליו את השכן המבוגר לדבר אתו, הוא לא הסכים אפילו לשמוע, בטענה שלפעמים הוא מגיע להורים לשבת והוא צריך את החניה פנויה.
החלטתי שזה כבר קו אדום, ואני חותך את המנעול.
יום אחד הבאתי את הכלים הנדרשים מחבר, באתי עם הרכב לחנייה, ו...הופ! החניה פתוחה.
שמחתי שמחה גדולה מאוד, ועד היום - כבר כמה חודשים - שהכל על מקומו בא בשלום.
תודה לה' שנצלתי ברגע האחרון, ולא הוצרכתי להכניס את עצמי לתוך מריבה, שמי יודע מתי היתה מסתיימת.

 

[אביר88]

ואיפה הוא מחנה כשהוא מגיע להורים??

 

[על דא ועל הא]

ואיפה הוא מחנה כשהוא מגיע להורים??

לא יודע. אבל אף פעם לא התבקשתי מהם להוציא את האוטו. אולי הוא אף פעם לא מגיע.