הנושאים החמים
הנושאים החמים
דירתי שוכנת ברחוב מרכזי מאוד, בבנין ישן.
לבנין שלנו חניה אחת בלבד.
עד ליום זה היה שכן אחד מבוגר, שהשתמש בחנייה כבר 40 שנה, ואף אחד לא חשב להתווכח או למצמץ, זה היה ברור שלא לוקחים לבן אדם משהו שהוא משתמש בו עשרות שנים, בין אם זה צודק ובין אם לא (ומסברא, הוא דווקא צודק).
לפני חודשיים מכר השכן את הרכב.
הגיע שכן אחר, בחורצ'יק, עובד בחברת אבטחה, וחסם עם מנעול את החנייה. ככה פשוט.
אציין שמלבדו רק אני עם רכב בבנין, ככה שזה עסק שלי מולו, והשכנים האחרים לא אכפת להם.
ואני טוען, אין דבר כזה לסגור את החנייה, מכיוון ששנינו שווים בה, אז או שעושים הסכם - מי שמגיע ראשון, תופס. או שעושים חלוקה מסודרת לפי ימים/שעות.
נסיתי לדבר, לשוחח, לצעוק, הזמנתי הביתה לכוס קפה, מה לא עשיתי? אבל - אין עם מי לדבר.
נסיתי רק לגרום לו להגיע אתי ביחד לרב, אמרתי לי - אתה טוען שאתה צודק, אני טוען שאני צודק, בא נשאל רב.
אבל, אין עם מי לדבר. אפס. גורנישט.
והדבר המעצבן ביותר הוא, שהרכב שלו נמצא בחנייה מתשע בערב עד תשע בבוקר. וכל שאר היום החנייה פשוט ריקה. ונעולה.
ולמי שלא מבין, זה יכול לגזול ממני שעה שלמה במהלך היום בחיפוש אחר חנייה, האזור בו אני גר הוא נורא ואיום מהבחינה הזו, ופשוט - בלתי נסבל.
השאלה היא: מה עושים כשהנתבע לא מוכן לבוא לרב?
ההלכה שלנו מספקת לנו פתרונות גם למקרים כאלו?
יש לכם ניסיון בענין?
תודה מראש.
לבנין שלנו חניה אחת בלבד.
עד ליום זה היה שכן אחד מבוגר, שהשתמש בחנייה כבר 40 שנה, ואף אחד לא חשב להתווכח או למצמץ, זה היה ברור שלא לוקחים לבן אדם משהו שהוא משתמש בו עשרות שנים, בין אם זה צודק ובין אם לא (ומסברא, הוא דווקא צודק).
לפני חודשיים מכר השכן את הרכב.
הגיע שכן אחר, בחורצ'יק, עובד בחברת אבטחה, וחסם עם מנעול את החנייה. ככה פשוט.
אציין שמלבדו רק אני עם רכב בבנין, ככה שזה עסק שלי מולו, והשכנים האחרים לא אכפת להם.
ואני טוען, אין דבר כזה לסגור את החנייה, מכיוון ששנינו שווים בה, אז או שעושים הסכם - מי שמגיע ראשון, תופס. או שעושים חלוקה מסודרת לפי ימים/שעות.
נסיתי לדבר, לשוחח, לצעוק, הזמנתי הביתה לכוס קפה, מה לא עשיתי? אבל - אין עם מי לדבר.
נסיתי רק לגרום לו להגיע אתי ביחד לרב, אמרתי לי - אתה טוען שאתה צודק, אני טוען שאני צודק, בא נשאל רב.
אבל, אין עם מי לדבר. אפס. גורנישט.
והדבר המעצבן ביותר הוא, שהרכב שלו נמצא בחנייה מתשע בערב עד תשע בבוקר. וכל שאר היום החנייה פשוט ריקה. ונעולה.
ולמי שלא מבין, זה יכול לגזול ממני שעה שלמה במהלך היום בחיפוש אחר חנייה, האזור בו אני גר הוא נורא ואיום מהבחינה הזו, ופשוט - בלתי נסבל.
השאלה היא: מה עושים כשהנתבע לא מוכן לבוא לרב?
ההלכה שלנו מספקת לנו פתרונות גם למקרים כאלו?
יש לכם ניסיון בענין?
תודה מראש.
