בחירות על דירת קבע: הפוליטיקאים מציגים את הפתרון שלהם למצוקת הדיור החרדית
צללנו להבטחות הבחירות של המפלגות בחיפוש אחרי פתרון למצוקת הדיור החרדית והכללית • חברי כנסת מש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית וחד"ש-תע"ל מציגים בטורים מיוחדים את הפתרון שלהם • הוֹשַׁע נָא אֲדָמָֽה מֵאָֽרֶר
- שמואל קרמרסקי
- י״ח בתשרי ה׳תשפ״ג (אוקטובר 13, 2022)
- פורסם: 09:02
- עודכן: 12:44
בעוד כשבועיים וחצי, בז' בחשוון, יום הבוחר, נזכה לקיים את מצוות 'ועשית ככל אשר יורך', מי בהצבעה לג', מי בהצבעה לש"ס, ומי באי הצבעה, כולנו כבר יודעים מה נעשה כי כולנו כבר מכירים את דעת רבותינו מימים ימימה.
הכתבה הזו לא באה לשנות את דעתכם כי היא לא יכולה, אבל בכל זאת בחרנו לשים דגש בפרויקט הבא על נושא שראש מעייני מרבית אם לא כל קוראינו. נכון, אנחנו מצביעים כי זה מצווה, אבל גם נציגי הציבור לא יחלקו על כך שמצוקת הדיור בציבור החרדי קריטית וחייבת להיות במוקד העשייה בקדנציה הבאה.
לא רק בציבור החרדי הנושא כואב, גם כל אזרחי ישראל מתמודדים עם המצב הקשה, בו מחירי הדיוק זינקו ב-18% בממוצע, ובלי ירושה מהסבתא או אבא עשיר אי אפשר להתקרב לדירה במחיר מצוי אזור רצוי. למרות זאת, המערכת הפוליטית עסוקה כרגיל ב'כן ביבי – לא ביבי', או בגרסה החרדית 'כן ביבי – כן ביבי', ולא מקדישה פרומיל מדיוני הבחירות על הנושא הבוער.
רגע לפני הבחירות, כחלק ממגזין החג של 'שחרית', החלטנו להיכנס לעומק העניין, ולבקש מנציגי המפלגות השונות, החרדיות בראשן כמובן, להציג בפנינו את התפרון שלהם למצוקת הדיור במגזר בחרדי בפרט ושל ישראל בכלל.
ש"ס: רשות למלחמה במצוקת הדיור
מאת: ח"כ מיכאל מלכיאלי, יו"ר סיעת ש"ס בכנסת
מחדל הדיור הינו מחדל מורכב מאד, מחדל אשר היכה שורשים במדינת ישראל בכלל ובציבור החרדי בפרט. ראשית, אין פתרון קסם וודאי לא כעת שהמצוקה נוראית בכל קנה מידה. ישנה רשות למלחמה בתאונות הדרכים, מן הראוי להקים רשות כזו בכדי לטפל במצוקת הדיור.
סאגת הדיור טומנת בחובה מספר בעיות כאשר כל אחת גדולה מהשנייה.
ראשית, ברגע שהדיור יקר היכולת להתפרנס הולך וקטן, שהרי החזר המשכנתא, כנ"ל תשלום השכירות, מרקיע שחקים ואחוז יותר גדול מהמשכורת הולך לסעיף הזה, מה שלא נותן אפשרות לעוד דברים אשר חלקם קריטיים מתרופות ועד מזון חשבון חשמל וכ"ו.
שנית, ייאוש גדול שפושה בעיקר בקרב הדור הצעיר שדירה הופכת בעיניהם כמשהו גדול והרבה אפי' לא מנסים. פשוט שורדים וזהו – זהו מצב לא תקין!
וסיבה נוספת היא העבירות בנייה והאלתורים אשר מגיעים לא פעם למצב של סכנת נפשות, תמיד היו כאלה אך היום זה הפך לנושא שבשגרה היות ואנשים נותרו ללא שום דרך אחרת.
יו"ר ש"ס אריה דרעי עמל בשנים האחרונות להקמתה של העיר שפיר באזור קרית גת.
עשרות אלפי יח"ד לציבור החרדי, מאחר והוא התעקש על החזקתו של מנהל התכנון יחד עם משרד הפנים – הרי שההליך הבירוקרטי צומצם באופן משמעותי ועבודה של כעשור צומצמה לכשנתיים, ואז הגיעו השרים שקד ואלקין,
הצמד הזה אשר עד היום דואגים לחייך לציבור החרדי בצביעות – הם אלו שמנעו את הקמתה של עיר חרדית חדשה אשר הייתה מספקת מענה משמעותי מאד בסיפור הזה של הדיור, נכון, כלל אזרחי ישראל סובלים מיוקר דיור, אך המצוקה החרדית הינה משמעותית פי כמה, מה גם שמשפחה חרדית בבית של 100 מ"ר יכולים להתגורר 10 נפשות ויותר במגזר הכללי זה שונה.
כלומר המצוקה היא כפולה.
אז ששואלים מה ש"ס מציעה לעשות במחדל הדיור הנורא – התשובה היא שכבר עשינו! זה כבר היה כאן עד שהגיעו אותם אנשים אשר מונעים מתאוות נקם לא ברורה והרסו הכל.
אחרי שבמלחמה בוועדה הארצית לתכנון ובניה החזרנו חלק משכונת קרית גת מערב, בע"ה הממשלה הקרובה שתקום תאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי להחזיר את התוכנית של העיר שפיר שוב למרכז הבמה ולאפשר קורת גג לעשרות אלפי משפחות. בדיוק כפי שעשה בשכונת רמת שלמה בירושלים אותה הקים בזמנו.
אך, לא דיי בעיר אחת למגזר מסוים – אלא חייב להקים גוף אשר יתכלל את הנושא באופן מקצועי, יסלק את הבירוקרטיה הנוראה הקיימת בכל מערכות המדינה – ולבנות כמה שיותר בכדי שנוכל לחיות כאן.
יהדות התורה: פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והארוך
מאת: ח"כ יעקב טסלר, נציג אגודת ישראל
הזכות לדירה, לקורת גג, היא זכות בסיסית אלמנטארית של כל אחד. כל אזרח במדינה זכאי לדירה משלו, גם אם לא התעשר בין לילה או ירש ירושה גדולה מסבתו. בעשורים הראשונים של המדינה, המדינה אף הכירה בחובה הזו ופעלה לשם כך באופן אקטיבי: הקרקעות היו חינם, נבנו דירות במחירים מוזלים לזוגות צעירים, נבנו שיכונים לעולים, דירות להשכרה למיעוטי יכולת. הארץ נבנתה בקצב מסחרר. למרות גלי העלייה הגדולים שהכפילו ושילשו את אוכלוסיית ישראל בתקופות קצרות ובצורה חסרת תקדים כמעט, ההורים והסבים שלנו הצליחו להגיע לדירה משלהם.
בעשורים האחרונים המדיניות התהפכה לחלוטין. המדינה חדלה מלהכיר בחובתה כלפי אזרחיה ומתנהלת כסוכנות נדל"ן. הקרקעות נשמרות באדיקות כאילו הן נכס פרטי ולא משאב ציבורי השייך לכלל הציבור וכשהן
משווקת – אז במשורה ולכל המרבה במחיר. לזה נוסיף את הסרבול שפשה בכל התחנות בדרך לדירה – החל ממוסדות התכנון המתנהלות באיטיות ובקצב של צב, ובתקנות המתווספות חדשות לבקרים ומכבידות על הבירוקרטיה בכל אישור לבנייה – המגיעים במצטבר למספר שנים רב. וכך הגענו למצב הנוכחי: מחסור של עשרות אלפי יח"ד ועלייה חדה במחירי הדירות לרמה שהציבור אינו יכול לעמוד בזה עוד. מאז המצב – לפני כמה עשרות שנים בלבד, בו דירה הייתה משגת לכל יד, הגענו למצב בו דירה היא נחלת בעלי ההון בלבד. לכל היתר נותרה, בינתיים, האפשרות רק לחלום על דירה.
מצוקת הדיור החמורה לא פוסחת על אף מגזר ומקיפה את כלל האוכלוסייה. עם זאת, בציבור החרדי המצוקה חמורה פי כמה – ומכמה סיבות: ראשית, מספר הזוגות הנישאים מדי שנה במגזר החרדי, גבוה משמעותית, בצורה יחסית, לעומת האוכלוסייה הכללית. שנית, אופי וסגנון החיים הקהילתי, מגביל את אפשרויות המגורים למספר מקומות מוגדרים. בהיעדר אפשרויות דיור ברי השגה, התפתחה גם תופעה של פתרונות דיור מאולתרים בריכוזי האוכלוסייה החרדית, אך גם אלו כבר אזלו והגענו לקצה היכולת. הגיעו מים עד נפש!
עבודת מטה שנעשתה לפני מספר שנים ואף הוגשה למשרד הבינוי והשיכון, מיפתה את צרכי הדיור החרדי וגיבשה הצעות לצמצום מצוקת הדיור בחלוקה לפתרונות לטווח המיידי, לטווח הביניים של השנים הקרובות והצעות ליישום לטווח הארוך. לטווח המיידי הוצע להרחיב ולמקסם את עתודות הקרקע בערים החרדיות הקיימות, לדוגמא – בית שמש, אלעד, ביתר, דרום העיר בני ברק ועוד. לטווח הבינוני עיבוי שכונות חרדיות בערים מעורבות, לדוגמא – אשדוד, לוד, רכסים, אופקים, עפולה, טבריה, צפת, ערד, ועוד. לטווח הרחוק, תכנון והקמה של מספר ערים חרדיות חדשות. מתוכן – לפחות אחת במרכז (קרית גת מערב – שפיר, שעלתה לכותרות בעקבות המאבק החרדי המאוחד להשארתה לאוכלוסייה חרדית), עוד אחת בצפון ועוד אחת בדרום.
לצד זאת וכדי לשמור על רמת מחיר נאותה, נדרשים מספר פעולות נלוות: שיווק קרקעות במחיר אפס; קיצור הליכי התכנון והקלה בבירוקרטיה בבקשות להיתר. בחינת אפשרות הורדת מכסים על חומרי הגלם לבנייה, הגדלת מכסת הפועלים לבנייה, ואפילו הכנסת חברות תשתית מהמזרח הרחוק לתקופה מוגבלת, כפי שנעשה במיזמי תשתיות לאומיים.
אלו לא דברים שיקרו ביום אחד והדירות גם לא ייבנו תוך לילה כבזמר 'איש חסיד היה' ממוצאי שבת. נדרש פה שינוי תפיסה קונספטואלי שיש לו קצב זמן וחיים משלו. אבל אם לא נתחיל, לעולם לא נגיע לזה. בממשלות הקודמות בהן היינו שותפים התחלנו בתהליך, דברים החלו להתקדם, היינו בתנופה של עשייה ואף שווקו מספר לא מבוטל של יח"ד במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק ובתנאים מיוחדים למחוסרי דיור. אך לצערנו, הממשלה הנוכחית, משיקולים פוליטיים ולא ענייניים ובניגוד לעמדת כלל הגורמים המקצועיים, ביטלה חלק גדול מתכניות אלו, עצרה תהליכים בהם החלנו והסיגה אותנו שנים לאחור.
לאחר הבחירות ובתקווה שנצליח בס"ד להקים את הממשלה הבאה, נבטל את החלטותיה הפוגעניות של הממשלה הזו ונמשיך מהנקודה בה הפסיקו אותנו. כל אברך, כל זוג צעיר, כל הורה, כל מחוסר דיור מגיעה לו דירה נאה משלו ומבלי שייאלץ להשתעבד לחובות אדירים לשארית חייו. נעשה אי"ה את המירב כדי לאפשר זאת. זו ההתחייבות שלנו לציבור: לצאת מדירת ארעי לדירת קבע.
הציונות הדתית: להוציא את בג"ץ משוק הקרקעות
מאת: ח"כ שמחה רוטמן, מחבר הספר "מפלגת בג"ץ"
מזה למעלה כעשור הנושא הכלכלי הבוער ביותר בישראל הוא מחירי הדיור. בשיח הציבורי הרווח מחירי הדיור נמדדים במספר המשכורות הממוצעות שנדרשות לרכישת דירה. נכון לשנת 2022, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל נדרשות 202 משכורות לרכישת דירה. לפי חישוב זה, על מנת להגיע להון עצמי שיכול להספיק לקבלת משכנתא מהבנק ברכישת דירה יחידה, יש להעמיד בממוצע כ-50 משכורות, כאשר משכורת ממוצעת בישראל עומדת על 10,428 שקלים לשנת 2022.
אדם או זוג המעוניינים לרכוש דירה יחידה, זקוקים להון עצמי של 25% והכנסה קבועה, על מנת לקבל משכנתא מהבנק. אדם שמעוניין לרכוש דירה בשווי של מיליון שקלים, יצטרך להיות בעל הון עצמי של 250,000 שקלים לפחות על מנת לקבל משכנתא בגובה של 750,000 שקלים.
לפי דוח עדכני של הOECD, המודד את עליות מחירי הדיור בין השנים 2005 ל-2019, בניו זילנד מחירי הדיור עלו ב-65%, בפולין הם עלו ב-69%, בשבדיה ב-78%, בקנדה ב-97%, אולם בישראל החל משנת 2007 החלה עליה תלולה במחירי הדיור ובתוך עשור בלבד נסקו המחירים בשיעור ממוצע של 100% – זה קצת פחות מהמצב במדינת עולם שלישי כמו קולומביה בה מחירי הדיור עלו ב- 110%.
זהו לא משבר הדיור הראשון בישראל, אך גם אם מדינות אחרות התמודדו עם משברים חריפים מזה, לישראל מאפיינים דמוגרפיים ונדל"ניים ייחודיים שהפכו את ייצוב מחירי הדיור למשימה קשה בהרבה.
מאז ההצלחה המרשימה בהתמודדות עם המשבר של שנות ה-90' שנוצר בעקבות עלייתם של מיליון עולים חדשים לאחר נפילת ברית המועצות, נתקע משק הדיור בישראל. בתנאי שוק חופשי עליה במחירי הדיור מגדילה גם את היצע הדירות החדשות שכן יזמים ומשקיעים מזהים את הפוטנציאל הרווח ונכנסים לשוק. אולם בשנת 2013 40% מחברות הבניה דווחו שמחסור בקרקע זמינה הוא המגבלה החמורה ביותר שמונעת מהם לקדם מיזמים חדשים. אולם מחסור בקרקעות שגרם למחסור בדירות ולעלייה החדה במחירי הדיור לא היה גזירת גורל. האמת היא שאפילו לא מדובר בבעיה אמיתית שכן מדינת ישראל מלאה שטחים פנויים לבניה.
כפי שתיארתי בספרי "מפלגת בג"ץ", המחסור בקרקע זמינה הוא תוצאה ישירה של פסק דין שערורייתי של בית המשפט העליון בשנת 2002: "בג"ץ הקשת המזרחית". פסק דין זה הוא מופת של פסיקה אקטיביסטית ובה בעת נטולת כל היגיון כלכלי. התוצאה הבלתי נמנעת של חסימת הפשרת הקרקעות על ידי שופטי העליון הייתה צמצום היצע הדירות ועליית מחירים. הנזק עצום.
פסק הדין בעניין הקשת המזרחית מהווה דוגמת מופת לבעיות המשטריות שבג"ץ יוצר יש מאין. בניגוד לפוליטיקאים אשר מקבלים מידי ארבע שנים בקלפי דין וחשבון על הישגיהם ומחדליהם שופטי העליון לא נושאים באחריות. כאשר בג"ץ מחליט בעניינים כלכליים בעלי חשיבות לאומית דוגמת משטר הקרקעות הישראלי אין אף מנגנון שתובע ממנו ליטול אחריות. פסק דין זה הוא השתקפות בעיות העומק של מערכת המשפט הישראלית: כוחו המופרז של היועץ המשפטי לממשלה בשבתו כפקיד עצמאי יתר על המידה, חוסר שימוש בסמכות לדחות עתירות ללא דיון לגופן באמצעות עילת סף והקלה בדרישה לזכות עמידה לפיה רק אדם שיש לו עניין אישי בהליך ראשי לבקש סעדים מבית המשפט. זהו כלי שנועד לצמצום כוחו של בית המשפט ואי הקפדה על כך פירושה הרחבת סמכות בית המשפט לעסוק בסוגיות מדיניות שאין לו הכלים לעסוק בהן. בעיה נוספת היא עילת הסבירות. בית המשפט מוסמך אולי לבדוק את הליך קבלת ההחלטות במוסדות הרשות המבצעת אולם הוא בשום אופן לא מוכשר או מוסמך לקבל את ההחלטות בעצמו במקום הגופים הללו. פסילת החלטות בטענה שהן "אינן סבירות" היא כניסה של הרשות המחוקקת בנעלי הרשות המבצעת.
רק החזרת זכות העמידה וביטולה של עילת הסבירות יגדירו מחדש את תפקידו של בית המשפט כשומר כללי המשחק ולא כשחקן פעיל במגרש. כאשר אלו יקרו בין שאר רפורמה מקיפה שאוביל יחד מפלגתי לתיקון מערכת המשפט, ניתן יהיה לשחרר את מקרקעי ישראל מהצבת הכלכלית-משפטית שהוכנסו אליה באדיבות הקשת הדמוקרטית המזרחית, לגבש וליישם מדיניות לפתרון מצוקת הדיור לחברה הישראלית בכלל ולמגזר החרדי בפרט.
חד"ש-תעל: שחרור אדמות המדינה מידי קק"ל
מאת: ח"כ עופר כסיף, חבר ועדת הכספים
משבר הדיור שפוקד את החברה הישראלית לא פוסח על אף אזור ואף קהילה – ודאי לא על הקהילה החרדית שמצויה בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בקרב היהודים. למעשה, תחת האשליה של שוק דיור חופשי ופתוח, מחירי הדיור מונעים מרוב מוחלט של התושבים לרכוש לעצמם בית ונחלה, ומחירי השכירות המאמירים שולחים רבבות לחיות בדירות בתנאים ירודים וקשים: אין כל אפשרות בפועל לרכוש דירה ממשכורת ממוצעת ואף לא משכר מעל הממוצע. מעון, שהיה אמור להיות זכות קנויה של כל אזרח, הופך להיות פריבילגיה שבלתי אפשרי לקנות אלא בהון רב ובלתי מושג.
אך השימוש במונח "משבר" מתעתע: לא מדובר בטעות או גזירת גורל, אלא במדיניות מכוונת של הממשלות ששמות את האינטרס של מיעוט ההון על חשבון רוב העם. כסוציאליסט, אני סבור שהקפיטליזם היא שיטה משברית בבסיסה, הפועלת ליצור רווח למעטים על חשבון הדרישות הבסיסיות והצרכים החברתיים של הרבים. לכן נדרשת שינוי השיטה הקפיטליסטית ומעבר לשיטה פוליטית שבבסיסה רווחה וזכויות הפרט והכלל ולא רווחים והון של טייקונים וכרישי נדל"ן. שינוי אמיתי מתחיל בשוויון, גם בדיור וגם לחרדי.
חזון שינוי השיטה הוא יעדנו הפוליטי, אך יש להציע פתרונות מעשיים כבר כעת. אני מאמין שהמדינה צריכה לראות בדיור פרויקט חברתי בעל חשיבות אזרחית עליונה ולפעול לבנייה מאסיבית של דיור ציבורי על ידי הפשרת קרקעות, להקשיח את חוקי הגנת הדייר למען השוכרים ולהציע פתרונות של שכירות לטווח ארוך במחיר קבוע. עלינו לפעול להוציא בתים רבים ככל האפשר ממלתעותיו של השוק החופשי לטייקונים וסגור לכל היתר. אנו סבורים שהצעד החשוב ביותר להפשרת קרקעות אינו הפרטה שלהן לידי כרישי הנדל"ן, אלא שחרור אדמות המדינה מידי קק"ל. קק"ל מהווה גוף ארכאי שבבסיסו עליונות של היהדות-הציונית, במקום ניהול הקרקעות לטובת כלל האזרחים בשוויון.
לצערי, ממשלות ישראל וביניהם ממשלת "השינוי לכאורה" או ממשלת החיקוי פעלו ההיפך לחלוטין. מאחר והממשלה לא קמה על בסיס הזכות לשוויון היא המשיכה לעשות יד אחת בהאמרת המחירים וחתמה על גזירות חדשות וקשות. את כישלונה שלה הממשלה מסווה באמצעות שיסוי קהילות שונות, שלהן אינטרס כלכלי משותף, אחת בשנייה. ההסתה נגד החרדים שגובלת ולעתים חוצה את גבול האנטישמיות הפכה להיות אופיום להמונים על מנת להסוות את הכישלונות של פוליטיקאים ערלי לב כמו שר האוצר ליברמן. הסת והכה בחרדי, ובערבי, והשכח את יוקר המחיה, המדיניות הכלכלית והגזירות.
אני אינני שותף לדמגוגיה הזאת. שורת הרווח אינה הערך הפוליטי העליון אלא מימושו העצמי של כל אדם. בכל אדם יש פיסת אלוקים, ולכל פיסת אלוקים זכות לבית. הזכות לדיור אינה זכות אישית בלבד, אלא זכות קהילתית. לכל אדם, גם לאדם החרדי, יש זכות לחיי קהילה ולקשרים קהילתיים מלאים, ועל המדינה לפעול על מנת לסייע לו לממשה. משבר מחירי הדיור אינו רק לאדם הפרטי, אלא גם למבני הציבור והקהילה: בתי כנסת, מקוואות, גנים ציבוריים, גני משחקים לילדים, ובתי ספר ומדרש. המשמעות היא שבשל המבנה הקהילתי החרדי קיים צורך נואש בהפשרת שטחים חומים רבים שלעולם לא יוכל להיות מסופק תחת שוק קרקעות קפיטליסטי. אנו צריכים להיות ערים להבדלים בין הקהילות החרדיות השונות (למשל בסוגית בנייה לגובה סביב פסיקתו של החזון אי"ש) ולפעול כך שהקהילות השונות יוכלו לחיות בשגשוג ובשכנות זו עם זו. ניתן גם להציע מעבר לבעלות קהילתית על חשבון עודף הבעלות הפרטית בשוק הדיור, כך שהקהילה תוכל לסייע בסיפוק דרישותיו וצרכיו של הפרט. הלוא זהו חזון בניין הארץ האמיתי והמוסרי של הנביא ישעיהו, ברוח התיקון החברתי של הפטרת יום הכיפורים: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"
אין מענה
פנינו לכל המפלגות שעוברות את אחוז החסימה בסקרים וצפויות להיות בכנסת הבאה, אך לא מפתיע בהתחשב בכך שהנושא החשוב הזה לא על סדר היום, שרובן לא טרחו להציג את עמדתם וחזונם בתחום.
הליכוד, המפלגה הגדולה בישראל ששואפת להקים את הממשלה בקולות הציבור החרדי, לא טרחה להציג את עמדתה בנושא – אולי כי פשוט אין לה. מפלגת השלטון ברוב השנים האחרונות, ששואפת לחזור לעמדה זו, לא הציגה מזה שנים מצע לציבור.
מפלגת השלטון הנוכחית, יש עתיד, כנראה עסוקה בלקדם את ההסכם עם לבנון, כך שדובר המפלגה טרם מצא נציג פנוי לכתוב על הנושא (אם הוא יימצא אעדכן). אבל למפלגה יש לפחות מצע טרי שפורסם לפני כמה ימים, ובין שלל הנושאים שם יש גם סעיף דיור.
למרות שהנושא הוא נרחב ומשמעותי, הסעיף כולל 287 מילה בסה"כ, שלמעלה ממחצית ממנו בכלל עוסק במה שלפיד לטענתם עשה כשר אוצר לפני כמעט עשור! שימו לב, "בחודש אוקטובר 2014 ירדו מחירי הדיור ב-1%".
בשורות הבודדות שנותרו הם עסוקים בסיסמאות, כמיטב המסורת הלפידית. "יש עתיד תקדם בנייה מתועשת ומודולרית" – בערבית: בנייה קלה. רוצים עוד: "נפעל להטמעת חדשנות בעולם הבנייה… יש עתיד מאמינה שיש להסתכל על תכנון הדיור באופן שיביא בחשבון את מרקם החיים כולו". לפחות יש לנו כותרת, יש עתיד מאמינה.
מפלגת כלת"ח (כחול לבן תקווה חדשה, או בשמה העדכני – המחנה הממלכתי), השיבה כי שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, השר הרלוונטי ביותר לנושא, ומי שיש נגדו האשמות קשות מבחינת המגזר החרדי ויכל לנצל את ההזדמנות להציג את הצד שלו – יכתוב את עמדת המפלגה בנושא. אחרי ההחלטה בוועדה הארצית לתכנון ובניה בעניין קריית גת מערב, בה נחל כישלון חרוץ, האיש נעלם.
אז גם פה הלכתי לחפש מצע, מצאתי משהו שנקרא "עקרונות המחנה הממלכתי", מעוטר בתמונה יפה של בני גנץ. ב-2 עמודים מלאי סיסמאות (תיכף עוקפים את יש עתיד) לא מצאתי אפילו לא סיסמה ביחס לתחום הדיור. ואנחנו מדברים על מפלגה שמחזיקה במשרד הבינוי והשיכון, כן?
אבל אלקין כזכור מגיע מתקווה חדשה, בארכיון ניתן למצוא את המצע שלהם. שם דווקא יש עמדה מסודרת: לקדם תוכנית לאומית לדירה ראשונה, להקים מנהלת הדיור הלאומית, התחדשות עירונית ל-5,000 מבנים בחמש שנים בדגש על הפריפריה, 75,000 דירות להשכרה תוך 10 שנים, הפחתת רגולציה ב-30% תוך 4 שנים. אחרי שנה בתפקיד, מה מזה יצא לפועל?
בישראל ביתנו, מפלגה שמחזיקה במשרד האוצר ובוועדת הכספים, שלחו אותנו להודעה ישנה שפרסם בנושא ח"כ אלכס קושניר. לטענתו, המפלגה עשתה לא מעט בקדנציה היוצאת. "במסגרת חוק ההסדרים הסרנו חלק מהביורוקרטיה, על ידי מתן היתר לבניה באישור עצמי בבניינים עד 9 קומות. בוועדת הכספים שיפרתי את המודל של שכירות ארוכת הטווח במסגרת חוק עידוד השקעות הון, שבעקבות השינוי, כמות הפרויקטים לשכירות ארוכת הטווח זינקו במאות אחוזים. יצרנו מערכת תמריצים לרשויות מקומיות למתן מהיר יותר של היתרי הבניה. בשלהי הקדנציה הצלחתי להעביר חוק, אשר מפחית ל-40% בלבד את ההצמדה של מחיר הדירה למדד תשומות הבניה". ליתר ביטחון הוא צירף גם תמונה יפה של עצמו.
במצע של מרצ מצאתי סוף סוף התייחסות רצינית לנושא, אז הנה הוא: בנייה תקציבית של מאות אלפי יחידות דיור; הכנסת סעיפי דיור בר השגה בכל תכנית חדשה; חיסול התור בדיור הציבורי; פיתוח מודלים לשכירות ארוכת טווח ויצירת מנגנוני הגנה על שורי הדירות ופיקוח על שכר הדירה; שיווק בדרך של חכירת קרקעות ציבוריות במכרזים ממשלתיים, והפסקת מכרזי מחיר מקסימום, לשם הוזלה משמעותית של מחירי הדיור; הסדרה מידית של פתרונות למחוסרי דיור; הרחבה מסיבית של מאגרי הדיור הציבורי; התחדשות עירונית של מרכזי הערים; קביעת הגדרה בחוק לדיור בר-השגה ובניית דיור בר השגה; יישום תכנית לאומית מקיפה להתחדשות עירונית להקמת 100 אלף יחידות בתוך מרכזי ערים; תמרוץ החזרת דירות ריקות וקרקע שנרכשה לבנייה לשוק להגדלת היצע הדיור; עידוד בנייה להשכרה ארוכת טווח במימון ממשלתי; קביעת מס רכוש בסך 30% מערך הבית על מחזיקי דירה שנייה ויותר; ועוד ועוד.
מפלגה המירה את המצע שלה בטקסט הנ"ל: "מפלגת העבודה המתחדשת מבקשת להחזיר את האמת לפוליטיקה ולהיות בית פוליטי עבור כל האזרחים והאזרחיות המאמינים בשוויון, בצדק חברתי ובשלום, לאור ערכי מגילת העצמאות וברוח חזונם של נביאי ישראל. מפלגת העבודה תפעל למען רווחתם כל האזרחיות והאזרחים, תיאבק נגד כל ביטוי של הפליה, ותחתור לשלום ולהצבת גבולות קבע בינינו לבין שכנינו. אנחנו מאמינות ומאמינים שאפשר לעשות פוליטיקה אחרת, שלמילים יש משמעות, שלהבטחות שלנו אליכן ואליכם יש ערך. אנו מאמינים באמת". סוף ציטוט. הטקסט הנ"ל חוס תחת הכותרת "חזון". כל מילה נוספת על תוכנית המפלגה לעתיד איננו בנמצא.
אחרי שסקרנו את עמדות המפלגות, עם פתרונות טובים יותר או פחות, או ללא בכלל, ביקשתי מפרשננו המוכשר לענייני נדל"ן עו"ד נתן רוזנבלט לעיין בטורים ששלחו לנו חברי הכנסת מלכיאלי, טסלר, רוטמן וכסיף, ולספק ניתוח מקצועי למה שעשוי לקרות כאן בקדנציה הבאה.
"המצביעים מח"כים לתוצאות"
מאת: נתן רוזנבלט, עורך דין ומומחה נדל"ן
קודם כל, מה שנקרא פותחין בכבוד האכסניה, המקום החרדי היחיד שניתן לפגוש בו את מגוון הדעות, של חברי כנסת מכל הקצוות, משמחה רוטמן מהימין הקיצוני (בספרו המשפטי יש קטעים שאפילו בן גביר לא היה כותב) ועד עופר כסיף מסוף העולם שמאלה, ממש כמו ארבעת המינים. אך יש מכנה משותף לארבעת הח"כים שנבחרו ע"י המערכת: כולם פעילים מאוד, כל אחד בתחומו, למען בוחריהם. כאשר הבית בוער, אתה לא בודק את עמו ודתו של הכבאי או של איש ההצלה, אלא מתפלל לראות תוצאות, במצוקת הדיור אין ימין ושמאל, אין גם ביבי או לא ביבי, כל בני האדם צריכים דירה: חרדים וחילונים, יהודים וערבים. המצוקה דומה והפתרונות שונים והם משתקפים היטיב בעמדותיהם של חברי הכנסת שנבחרו.
הטורים של הח"כים מרתקים, אך הזכירו לי אפיזודה שהייתי חלק ממנה, לפני כעשור, בעת כהונת ממשלת נתניהו-לפיד-בנט שהייתה באמת ממשלת שמד רוחנית (כן, קוראים צעירים, היה דבר כזה, והלוואי שלא יחזור, הנזקים טרם עלו ארוכה עד היום). נפגשנו, קבוצה של ראשי כוללים ומוסדות תורה, במפגש מיוחד עם כמה חברי כנסת של יהדות התורה, כדת מה לעשות. אחד הח"כים עלה לפודיום ושלהב את הציבור לצאת להפגנות, לעורר את יהדות הגולה נגד הממשלה, נדמה לי אפילו שהוא הציע חסימת צמתים, ממש כמו הכרוז בקו הפלג הירושלמי.
קמתי ואמרתי משפט אחד, שהרוב הסכימו עימו, והוא רלוונטי גם היום: את ההפגנות והמחאות אנחנו יודעים לעשות לבד, לגיוס דעת הקהל היהודית אולי נבקש סיוע מהעדה החרדית. ממכם, ח"כים נכבדים, אנחנו מצפים לדבר אחד: תוצאות. לא מחאות ולא תכניות, לא הסברים ולא תירוצים, ת ו צ א ו ת. מאז אגב, לא הזמינו אותי יותר למפגשים אלו…
תראו מה כותבים חברי הכנסת כאן והם צודקים לחלוטין ברוב הדברים: הצעתו של הרב מלכיאלי להקים גוף-על לפתרון מצוקת הדיור הישראלית היא נפלאה, קריאתו של הרב טסלר לשיווק קרקעות במחיר אפס והסרת מכסים מחומרי גלם היא צודקת לחלוטין ועשויה לפתור חלק מבעיית המחירים, גם התגוללותו של שמחה רוטמן על מערכת המשפט יש בה משהו: בג"ץ נוהג להטיל מידי פעם משקולת נוספת על עגלת הדיור המקרטעת למען הזכיר לכולם מי בעל הבית, ואפילו טענתו הצודקת של עופר כסיף (כשהוא צודק הוא צודק, למרות שבד"כ הוא לא צודק) לשחרר את אדמות קק"ל יכולה לשנות את המצב לחלוטין, איש אינו מבין מדוע הגוף הארכאי הזה מחזיק בכמה מיליוני דונם ולשם מה. אין מה לומר: תוכניות מצוינות לפתרון מצוקת הדיור.
אלא שממכם, חברי הכנסת, אנחנו לא מצפים לתוכניות ורעיונות, אפילו לא האשמות ומחאות, ממכם מח"כים לדבר אחד: ת ו צ א ו ת. ובעניין הזה של התוצאות, איך נאמר בעדינות של משגיח בישיבה קטנה לאבא שמתקשר ואין הרבה לחדש לו דברים טובים מידי לגבי הבן יקיר? היה יכול להיות יותר טוב…
ניקח לדוגמה את עניין שפיר שעלה בחלק מהטורים של חברי הכנסת, ובצדק. הייתי שם בוועדת המשנה להתנגדויות, כשדנו על עתיד שכונת מערב קרית גת (וכתוצאה מכך השלכה על העיר שפיר הסמוכה, בטעות חוזרים דובריהם של חברי הכנסת כביכול העיר שפיר הייתה על השולחן), ייצגתי שם 250 משפחות שהביעו התנגדותן באמצעות ארגון של יצחק פרל מנהל אגודת ישראל בקרית גת, ראיתי את התייחסותם בכובד ראש של חברי הוועדה לטענות החרדיות, ואין ספק כי חלק מההצלחה נבעה מכך ששישה ח"כים הגיעו בבת אחת והופיעו בפניה. ברור גם שהצלת העיר הייתה הצלחה, אך זו רק התחלה ולא ממש מבטיחה: יש צורך לדאוג בעתיד להגדרת השכונה כחרדית ועוד פעולות רבות, ובכל מקרה ברור כבר היום, כי המחירים לא יהיו זולים כלל. ואם המחירים יגיעו כנראה ל-1.5 מיליון ומעלה במחיר סופי – לא הועילו חכמים הרבה בתקנתם.
אך יתרה מזו: אמנם טוב שהח"כים התגייסו במלוא הכח לקריאתו של יוזם המהפך בנצי ראקוב (מי אמר שזה בגלל הבחירות הקרובות?!), זה לא הדבר העיקרי שמצפים ממכם, אנחנו רוצים שתילחמו בכנסת ובממשלה (אם תיכנסו שוב, בפעם הבאה לא יהיו תירוצים יותר), שתלחצו איפה שצריך ולא תחמיאו איפה שלא צריך, שתשבו ולא תרפו, שתקשיבו לנו – האנשים שעוסקים בכך כל השנה, בקיצור: שתביאו תוצאות.
זה מזכיר לי אנקדוטה אישית: במסגרת פעילותי עתרתי מספר פעמים לבג"ץ כנגד שר השיכון על אפליות שונות שהיו מובנות בתוכנית באופן סמוי. (תוצאות טובות במיוחד היו לכל עתירה גם אם נדחו ברובן, חלק מהתוצאות נראה כבר בהגרלה שבוע הבא, ועוד נדבר על כך). באחד הדיונים, ישב בראש ההרכב כבוד השופט יוסף אלרון (מינוי של כחלון יוזם התכנית – כלומר, העתירה הייתה נגד מעסיקו והתוצאה צפויה), בהמלך הדיון הוא פנה אליי בשאלה שמהדהדת עד היום, מילים של בית משפט שמשמעותן פשוטה: מדוע אתה מגיע לבג"ץ כשיש לך כל כך הרבה ח"כים חרדים בקואליציה שיכולים לשנות מבפנים?! את התשובה לשאלה הזו, זה מה שהמצביעים החרדים רוצים לשמוע, או יותר נכון לראות, הם רוצים לראות שחברי הכנסת אכן דואגים להם, הם, כלומר אנחנו – מחתני הילדים וכמובן הצעירים המתחתנים עצמם – רוצים לראות אם אתם מביאים תוצאות פשוטות, והכל ייבחן בדבר אחד בלבד: דירה לכל אחד או תירוץ לכל אחד.
בדבר אחד צודקים הח"כים החרדים: אי אפשר לדון כלום לפי השנתיים המטורפות האחרונות. לא היתה בהם ממשלה נורמלית ואפילו לא כנסת מתפקדת ברוב הזמן. אי אפשר במצב הזה לעשות הרבה, ולכן אין עינינו צופיות אחורה, אלא לעתיד.
הפעם נקיים בשמחה את ציווי חכמינו ורבותינו, אדמ"ורינו וראשי-ישיבותינו, ונצביע עבורכם כולנו, אך – בהנחה ותיקווה שתיכון ממשלה יציבה יחסית – הפעם נבדוק ונעקוב, אם בסוף הקדנציה יהיו לנו שוב תירוצים, או שהפעם באמת נוכל לצאת מיחידות ארעי לדירות קבע