אוייי אני כל היום בוכה,
חושבת על האימהות ששלחו את ילדיהן למירון,
להתפלל, לרקוד, ולשמוח,
והן לא חלמו לרגע שזו הפעם האחרונה שהן רואות אותם.
אי אפשר לעכל כזה צער של אמא, לשכל ילד.
ממש קשה לי לשתף במה שעובר עלי, אבל אם זה יחזק אמא אחת,
רעיה אחת או ילד יתום אחד, שווה לי.
אני גם הייתי שם.
לא, לא במירון
לשם לא הספקתי להגיע,
הייתי במקום שלכן, אימהות שזכו לילד טהור, שסיים את תיקונו מוקדם מהצפוי.
אני גם עברתי את מה שאתן עוברות, את הבלבול, את הנסיון להאיחז בדבר היחיד שמזיק אותנו, האמונה.
האמונה האמיתית שמה שאנחנו רואים מכאן זה חלק קטן מהפאזל הגדול שייצר בורא עולם.
לפני ארבעה חודשים הייתי שם.
בחודש טבת, עקדתי את בני על המזבח.
עולל בן שנתיים שלא הספיק לחטוא מאומה,
וכן הספיק לאסוף מצוות, להגיד שם השם
ולענות אמן.
תינוק שעבר טיפולים שאנשים שגדולים ממנו בשנים לא שורדים
הוא שרד חודש
נלחם על חייו הקצרצרים.
אבל הטיפולים היו חזקים ממנו, הגוף הקטן עם הנשמה הגבוהה לא שרד.
ה' קרא לו אליו, ללמוד איתו תורה מלמעלה,
להשקיף עלינו ולשלוח לנו ד"שים שהכל זה רצון ה' יתברך,
ואנחנו הקטנים, מעולם השקר, לא רואים את התמונה המלאה.
והוא שולח לנו,
אני פונה כאן בלב שבור לכל האימהות השכולות,
יש לכן מליץ יושר, שיושב בשמים ולומד עם הקב"ה בעצמו חברותא.
עם משה רבינו ואברהם אבינו,
הקב"ה מנסה אתכן בנסיון שהוא ניסה את א"א!
יש לך חלק ממנו, איזה זכות!!
זה קשה, קשה, קשה.
יש לילות ארוכים של חסר ובכי,
שלא מבינים למההההההה?
למה דווקא אני?
מה ה' רואה בי? אישה קטנה קטנטנה
שלא מבינה כלוווםםםםםם.
אבל את באמת לא מבינה
וגם אף אחד לא מצפה ממך להבין.
זה לא התפקיד שלך.
במקום שנגמרת ההבנה, שם, דווקא שם, מתחילה האמונה.
אחד הדברים שהכי חיזקו אותי היה,
ר' אלמילך בידרמן הגיע לנחם, והוא אמר לנו שהורה ששיכל ילד בחייו לא יראה פני גהינום.
מה יכול לנחם יותר מזה?
נעבור פה את הפרוזדור, וכשנגיע לטרקלין ימתינו לנו כל צדיקי עולם לדורותיהם,
לקבל את פני ההורים שזכו,
זכוווו לעקוד את בנם על המזבח,
זכו לעבור את הנסיון הכי קשה מתוך 10 נסיונות שנתנסה אברהם,
ועמדו בו,
זו הגאווה של הקב"ה בעמ"י,
עם שעוב רנסיונות בלתי הגיוניים, ועומד בהם!!!
אני מאחלת כאן לכל עמ"י שלא נראה עוד צער ומעתה רק שמחות,
ושנזכה לביאת גואל משיח במהרה בימינו, ונזכה מהר להתאחד עם כל נשמות עמ"י הטהורות שהלכו טרם זמנם.
ואם חיזקתי מישהו שיהיה לע"נ בני היקר משה יעקב ז"ל בן יבדלח"ט יחיאל יהושע.
ולע"נ כל נשמות עמ"י שעלו בסערה השמימה באסון הנורא במירון
ת.נ.צ.ב.ה