בקשת תפילה האסון במירון

מצב
הנושא נעול.

אלי7 ספורט

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
D I G I T A L

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
איפה אפשר לשמוע את זה?
למטה
 

גיתוש

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
26. הבחור דובי שטיינמץ ז"ל תלמידי ישיבת מיר בירושלים בן 21, זוהה על ידי קרוב משפחתו. הבחור תושב מונטריאול בקנדה, הודעה נמסרה להוריו. הלוויה ביום ראשון בישראל. המנוח קרוב משפחתו של הנגיד לייזר שיינר ממונסי.

בן ר' שלמה שליט"א.

תיקון טעות: אח שלו חתן אצל הנגיד ל. שיינער. ואין לו שום קירבה משפחתית ללייזער שיינער.
 

szn

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
הספד של האב הרב אביגדור חיות:

אלפים ליוו למנוחות את הבחור ידידיה חיות זכרונו לברכה, אחד מ-45 הקורבנות שנספו ב'אסון מירון' הנוראי, שהתרחש בליל ל"ג בעומר, בסמוך לציון רבי שמעון בר יוחאי.

ידידיה ז"ל, תלמיד תלמוד תורה 'אמרי דוד' שע"י מוסדות 'שערי ציון', שהה במירון עם אביו הרב אביגדור חיות, המלמד בת"ת, ואחיו שמואל מאיר, שניהם ניצלו מהתופת, אך הוא לא שרד את הדוחק העצום, ומצא את מותו - במקום.

ההספד של האב הרב אביגדור חיות
תחילה, ביקשה המשפחה לערוך את ההלוויה ביום שישי, לפני שבת - אך בבואם לבית העלמין, גילו כי נשלחה בטעות גופה אחרת, ולא זו של בנם, וכך התפזרה הלוויה בטרם החלה, ברגשות נוראיים, ונדחתה למוצאי השבת.

בעקבות דחיית הלוויה, הצליח האב, הרב אביגדור שיחי', להגיע ולהשתתף בהלווית בנו ז"ל- היישר מבית החולים' זיו' בצפת, בו אושפז לאחר האסון.


האבא, הצליח לעורר קידוש השם גדול בדבריו לכלי התקשורת לאחר האסון - בעוד בנו הוגדר כנעדר, וגם לאחר המצאו. אמש, הוא נשא דברי הספד מטלטלים, כואבים, ה נפרד מבנו מחמדו, כשברקע, בכיות וזעקות שבר של המשתתפים הרבים, שלא יכלו לעצור את הדמעות.

'כיכר השבת' מגיש את ההספד המלא:
"ידידיה, אני לא אמור להיות בהלוויה שלך, אבא לא נמצא בהלוויה של הבן שלו.

"ידידיה, אתה היית הרב'ה שלי. 'אבא, אתה רוצה להיות דיין - למה לא פתחת את השולחן ערוך השבוע'. 'אבא, את השיעור לא הקלטת מספיק בשמחה'. 'אבא זה לא מתאים לך'. אתה היית הרב'ה שלי, ידידיה. אתה היית המחייב שלי, מאז שנולדת עד היום.

"ידידיה ביום חמישי בבוקר, ניגשת לחדר שינה ודפקת, אמרת לי: 'אבא, אני הולך למקווה'. אמרתי לך: 'מה פתאום מקווה? על מה? מה קרה? היום זה לא יום שישי, אני לא מרשה ללכת לא ביום שישי... הנשמה שלך הרגישה טוב מאוד מה הולך להיות...


הקדיש של האב ובניו, על הקבר של ידידיה ז"ל (צילום: לפי סעיף 27 א')
"ידידיה, בשבת, השבת הכי קשה בחיים שלי, אני הפכתי עולמות ביום שישי שהלוויה שלך תהיה כבר ביום שישי אבל אתה לא הסכמת. אתה לא הסכמת, דאגת שישלחו מישהו אחר במקום. היתה הלוויה כבר ביום שישי, אתה רצית, אתה התעקשת שאני יהיה, הנה באתי, אני כאן ידידיה. אני כאן, אני איתך.

"היינו שם על הרצפה, חסר 20 שניות שהייתי איתך נמצא עכשיו באותו מקום.

"ידידיה, בכל התקופה האחרונה היה לך שיגעון של שיעורים, של ללמוד, של להספיק, הייתי מכבה לך את הנגן בשלוש בלילה, היית נרדם מתוך שיעורים, היית מחביא את הסיכומים בכרית.

"ידידיה, התקבלת לישיבה מצוינת, אבל הקב"ה דאג לך לישיבה יותר טובה. אני גם הייתי במבחן הזה, אותי לא קיבלו. 20 שניות היו חסרים שיקבלו אותי לישיבה, לא הייתה לי מספיק פרוטקציה.

"רשב"י, זה אותיות שברי. בהלוויה של רבי שמעון, זה אתה כבר יודע יותר טוב ממני, גם כן נהרגו 45 אנשים, ולא סתם. אז נאמר לאחד התנאים, ש-45 האלה כיפרו על כל העולם כולו.

"ידידיה, אתה קדוש, לא ידעתי להעריך מה היה לי ביד. אחרי מות קדושים אמור, אחרי שבנאדם הולך אז קולטים מי הוא היה.

"ידידיה, אנחנו נהיה חזקים, אנחנו נמשיך - אתה לא נפרד מאיתנו לעולם. עוד הלילה, גם אני וגם אמא, רכשנו חלקות לידך. אנחנו לא נפרדים, אחד מהשתיים, או שניפגש אחרי ה-120 או שניפגש בתחיית המתים שתהיה בקרוב. בנתיים, שלחנו אותך שגריר למעלה, תכיר שמה את האחות שלך, אחות שלך שנפטרה מיד בלידה, תכיר אותה שמה.

"אתה נמצא בישיבה של רבי שמעון, תכיר את כל הרבנים, הצדיקים והקדושים שדיברת עליהם, הלוואי, הלוואי ונזכה להגיע לעשירית מהדרגה שלך, ידידיה, דרגה של שמירת העיניים, דרגה של דיבורים, של לימוד, של קדושה, היית ילד קדוש ידידיה. ילד קדוש.

"אתה נהרגת דקה אחר כך, בדיוק, בדיוק אחרי קבלת עול מלכות שמים מהאדמו"ר של תולדות אהרן, אתה נהרגת מתוך שיר שאני שר אותו לתלמידים כבר שבוע - וה' יודע למה, 'בזכות התנא האלוקי', שמה, שמה, בשיר הזה, אתה נהרגת.

"ידידיה, אנחנו נמשיך ונתחזק בכל הכוח, תתפלל עלינו, עלי, על אמא, על אחים שלך, לא קיבלו אותי להיות איתך ביחד, אני לא ראוי, אני לא זכאי, תתפלל לקדוש ברוך הוא, תגיד לו: 'מספיק, די, תשלח את הגאולה כבר, מספיק'.

"רבותיי, הזמן שלנו עכשיו להתחזק, להתאחד, עברנו תקופה ארוכה ואיומה של קורונה, ועכשיו אסון כזה, הקב"ה מדבר איתנו, רבותיי תתאחדו, תפסיקו לחפור בציציות של השני, אנחנו יהודים, בראש ובראשונה, יהודים, מספיק עם כל הפילוגים, לא נגיע עם זה לאף מקום, אנחנו יהודים, נתאחד, זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו, לא נלמד בטובות נלמד באסונות, אז הנה, פה כולם נמצאים, אם נשכיל לעשות את זה צעד אחד לפני זה נחסוך מאיתנו הרבה צער.

"ידידיה, תתפלל עלינו!".


לאחר מכן, שוחח האב עם כלי התקשורת, ושב על המסר שלו, בקריאה לאחדות. "אנחנו נמצאים כאן, בהלוויה של הבן שלי, כמו שידוע, הוא היה נעדר מחמישי בלילה. עד שהתברר שהוא פשוט נהרג, נהרג די במקום. לא פונה אפילו לבית חולים. זה הבן ששכב לידי על הרצפה, כשהיינו ברמפה למטה, כשכל המאסה שלה אנשים עלינו. זה הילד שצעק שמע ישראל ווידוי, 'אבא אני מת', אז הנה ברוך השם הוא כאן, עם נקע ברגל אבל הכל בסדר.

"ידידיה, לצערי הרב, לא שרד. ידידיה היה ילד צדיק, הוא היה ילד קדוש, ואם הוא היה רוצה שאני יגיד משהו זה דבר אחד.

"אנחנו, כולנו יש לנו מכנה אחד משותף, אנחנו יהודים, כרגע אנחנו לא מחפשים שום אשמים, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שמה שהקב"ה עושה - הוא יודע מה הוא עושה. זה כואב, מאוד, אבל דבר אחד אנחנו יודעים הוא מנהיג את העולם.


"אם ידידיה היה פה עכשיו במקומי הוא היה אומר דבר אחד: רבותיי, בואו נתאחד, זה הזמן, זה המקום. אנחנו גדולים מאוד באסונות, אז כולם, אף אחד לא בודק איזה כיפה יש לשני ואם יש לו כיפה או אין לו כיפה ואיזה ציציות יש לו אם יש לו או אין לו, כולם עוזרים אחד לשני.

"הייתי בשבת בבית החולים 'זיו', תאמינו לי משם צריך ללמוד מה זה אחדות. יהודים וערבים, דתיים, חילונים, חרדים וחסידים, כולם ביחד. שמה לא בודקים מי אתה ומה אתה. אנחנו לא צריכים להגיע לכאלה מצבים, החובה שלנו עכשיו כאן זה הרגע לקום ולהתאחד, מספיק, מספיק, אנחנו מדינה קטנה, קצת מאוד יהודים מול כל העולם, מה שיש לי לומר בואו נתאחד, הקורונה לא הספיקה לנו כנראה, אנחנו בזמן הזה יש לנו לדבר על עוד בחירות ועוד בחירות ועוד עניינים, ואין לדבר סוף.

"בואו נתאחד, אף יהודי לא שונא את השני, אף אחד לא יכול לדבר נגד השני, אנחנו צריכים להיות ביחד, זה המסר שיש לי. ואם ידידיה היה מדבר זה מה שהוא היה אומר.

"אני מאחל לכולם שאף אחד לא ידע עוד צער ובעזרת השם כולנו נהיה חזקים ונעבור את המשבר הזה. תודה רבה לכולכם


"אני מודה באופן מיוחד לאנשי כוחות ההצלה, לאנשי המשטרה, לאנשי בית החולים 'זיו', מלאכים הם, לא בני אדם. למנהל בית החולים ד"ר זרקא, שהוא מלאך הוא לא בנאדם בכלל, הוא בא וממש ניהל יחד איתי מלחמה כדי שישחררו את הגופה ביום שישי, מה שהתברר בסופו של דבר כטעות, וגם שמה אני לא מתלונן, ידידיה רצה שאני יהיה בהלוויה שלו".


הבן, שמואל מאיר, סיפר לכלי התקשורת: "אני זוכר שהיינו במדרגות שם, ונפלתי, וידעתי שאני יכול להיות שאני לא יהיה כאן, זעקתי שמע ישראל מהלב, ואחרי זה שהבנתי שהשם הציל אותי, דבר ראשון אין מה לחשוב ישר הזעקתי את כוחות ההצלה שיצילו את אבא ואחרי זה אמרתי למשטרה שיחפשו את אח שלי".

- מה הרגשת באותם רגעים?

"ביטחון ואמונה, שרק השם יכול להציל אותי, אין מי להאמין רק בקדוש ברוך הוא. חשבתי שזה הרגעים האחרונים בסוף הבנתי שהקב"ה הציל אותי".[/SPOILER]
 
נערך לאחרונה ב:

loving music

משתמש מקצוען
הספד של האב הרב אביגדור חיות:

אלפים ליוו למנוחות את הבחור ידידיה חיות זכרונו לברכה, אחד מ-45 הקורבנות שנספו ב'אסון מירון' הנוראי, שהתרחש בליל ל"ג בעומר, בסמוך לציון רבי שמעון בר יוחאי.

ידידיה ז"ל, תלמיד תלמוד תורה 'אמרי דוד' שע"י מוסדות 'שערי ציון', שהה במירון עם אביו הרב אביגדור חיות, המלמד בת"ת, ואחיו שמואל מאיר, שניהם ניצלו מהתופת, אך הוא לא שרד את הדוחק העצום, ומצא את מותו - במקום.

ההספד של האב הרב אביגדור חיות
תחילה, ביקשה המשפחה לערוך את ההלוויה ביום שישי, לפני שבת - אך בבואם לבית העלמין, גילו כי נשלחה בטעות גופה אחרת, ולא זו של בנם, וכך התפזרה הלוויה בטרם החלה, ברגשות נוראיים, ונדחתה למוצאי השבת.

בעקבות דחיית הלוויה, הצליח האב, הרב אביגדור שיחי', להגיע ולהשתתף בהלווית בנו ז"ל- היישר מבית החולים' זיו' בצפת, בו אושפז לאחר האסון.


האבא, הצליח לעורר קידוש השם גדול בדבריו לכלי התקשורת לאחר האסון - בעוד בנו הוגדר כנעדר, וגם לאחר המצאו. אמש, הוא נשא דברי הספד מטלטלים, כואבים, ה נפרד מבנו מחמדו, כשברקע, בכיות וזעקות שבר של המשתתפים הרבים, שלא יכלו לעצור את הדמעות.

'כיכר השבת' מגיש את ההספד המלא:
"ידידיה, אני לא אמור להיות בהלוויה שלך, אבא לא נמצא בהלוויה של הבן שלו.

"ידידיה, אתה היית הרב'ה שלי. 'אבא, אתה רוצה להיות דיין - למה לא פתחת את השולחן ערוך השבוע'. 'אבא, את השיעור לא הקלטת מספיק בשמחה'. 'אבא זה לא מתאים לך'. אתה היית הרב'ה שלי, ידידיה. אתה היית המחייב שלי, מאז שנולדת עד היום.

"ידידיה ביום חמישי בבוקר, ניגשת לחדר שינה ודפקת, אמרת לי: 'אבא, אני הולך למקווה'. אמרתי לך: 'מה פתאום מקווה? על מה? מה קרה? היום זה לא יום שישי, אני לא מרשה ללכת לא ביום שישי... הנשמה שלך הרגישה טוב מאוד מה הולך להיות...


הקדיש של האב ובניו, על הקבר של ידידיה ז"ל (צילום: לפי סעיף 27 א')
"ידידיה, בשבת, השבת הכי קשה בחיים שלי, אני הפכתי עולמות ביום שישי שהלוויה שלך תהיה כבר ביום שישי אבל אתה לא הסכמת. אתה לא הסכמת, דאגת שישלחו מישהו אחר במקום. היתה הלוויה כבר ביום שישי, אתה רצית, אתה התעקשת שאני יהיה, הנה באתי, אני כאן ידידיה. אני כאן, אני איתך.

"היינו שם על הרצפה, חסר 20 שניות שהייתי איתך נמצא עכשיו באותו מקום.

"ידידיה, בכל התקופה האחרונה היה לך שיגעון של שיעורים, של ללמוד, של להספיק, הייתי מכבה לך את הנגן בשלוש בלילה, היית נרדם מתוך שיעורים, היית מחביא את הסיכומים בכרית.

"ידידיה, התקבלת לישיבה מצוינת, אבל הקב"ה דאג לך לישיבה יותר טובה. אני גם הייתי במבחן הזה, אותי לא קיבלו. 20 שניות היו חסרים שיקבלו אותי לישיבה, לא הייתה לי מספיק פרוטקציה.

"רשב"י, זה אותיות שברי. בהלוויה של רבי שמעון, זה אתה כבר יודע יותר טוב ממני, גם כן נהרגו 45 אנשים, ולא סתם. אז נאמר לאחד התנאים, ש-45 האלה כיפרו על כל העולם כולו.

"ידידיה, אתה קדוש, לא ידעתי להעריך מה היה לי ביד. אחרי מות קדושים אמור, אחרי שבנאדם הולך אז קולטים מי הוא היה.

"ידידיה, אנחנו נהיה חזקים, אנחנו נמשיך - אתה לא נפרד מאיתנו לעולם. עוד הלילה, גם אני וגם אמא, רכשנו חלקות לידך. אנחנו לא נפרדים, אחד מהשתיים, או שניפגש אחרי ה-120 או שניפגש בתחיית המתים שתהיה בקרוב. בנתיים, שלחנו אותך שגריר למעלה, תכיר שמה את האחות שלך, אחות שלך שנפטרה מיד בלידה, תכיר אותה שמה.

"אתה נמצא בישיבה של רבי שמעון, תכיר את כל הרבנים, הצדיקים והקדושים שדיברת עליהם, הלוואי, הלוואי ונזכה להגיע לעשירית מהדרגה שלך, ידידיה, דרגה של שמירת העיניים, דרגה של דיבורים, של לימוד, של קדושה, היית ילד קדוש ידידיה. ילד קדוש.

"אתה נהרגת דקה אחר כך, בדיוק, בדיוק אחרי קבלת עול מלכות שמים מהאדמו"ר של תולדות אהרן, אתה נהרגת מתוך שיר שאני שר אותו לתלמידים כבר שבוע - וה' יודע למה, 'בזכות התנא האלוקי', שמה, שמה, בשיר הזה, אתה נהרגת.

"ידידיה, אנחנו נמשיך ונתחזק בכל הכוח, תתפלל עלינו, עלי, על אמא, על אחים שלך, לא קיבלו אותי להיות איתך ביחד, אני לא ראוי, אני לא זכאי, תתפלל לקדוש ברוך הוא, תגיד לו: 'מספיק, די, תשלח את הגאולה כבר, מספיק'.

"רבותיי, הזמן שלנו עכשיו להתחזק, להתאחד, עברנו תקופה ארוכה ואיומה של קורונה, ועכשיו אסון כזה, הקב"ה מדבר איתנו, רבותיי תתאחדו, תפסיקו לחפור בציציות של השני, אנחנו יהודים, בראש ובראשונה, יהודים, מספיק עם כל הפילוגים, לא נגיע עם זה לאף מקום, אנחנו יהודים, נתאחד, זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו, לא נלמד בטובות נלמד באסונות, אז הנה, פה כולם נמצאים, אם נשכיל לעשות את זה צעד אחד לפני זה נחסוך מאיתנו הרבה צער.

"ידידיה, תתפלל עלינו!".



לאחר מכן, שוחח האב עם כלי התקשורת, ושב על המסר שלו, בקריאה לאחדות. "אנחנו נמצאים כאן, בהלוויה של הבן שלי, כמו שידוע, הוא היה נעדר מחמישי בלילה. עד שהתברר שהוא פשוט נהרג, נהרג די במקום. לא פונה אפילו לבית חולים. זה הבן ששכב לידי על הרצפה, כשהיינו ברמפה למטה, כשכל המאסה שלה אנשים עלינו. זה הילד שצעק שמע ישראל ווידוי, 'אבא אני מת', אז הנה ברוך השם הוא כאן, עם נקע ברגל אבל הכל בסדר.

"ידידיה, לצערי הרב, לא שרד. ידידיה היה ילד צדיק, הוא היה ילד קדוש, ואם הוא היה רוצה שאני יגיד משהו זה דבר אחד.

"אנחנו, כולנו יש לנו מכנה אחד משותף, אנחנו יהודים, כרגע אנחנו לא מחפשים שום אשמים, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שמה שהקב"ה עושה - הוא יודע מה הוא עושה. זה כואב, מאוד, אבל דבר אחד אנחנו יודעים הוא מנהיג את העולם.




האב והבן שניצל משוחחים עם כלי התקשורת (צילום: לפי סעיף 27 א')
"אם ידידיה היה פה עכשיו במקומי הוא היה אומר דבר אחד: רבותיי, בואו נתאחד, זה הזמן, זה המקום. אנחנו גדולים מאוד באסונות, אז כולם, אף אחד לא בודק איזה כיפה יש לשני ואם יש לו כיפה או אין לו כיפה ואיזה ציציות יש לו אם יש לו או אין לו, כולם עוזרים אחד לשני.

"הייתי בשבת בבית החולים 'זיו', תאמינו לי משם צריך ללמוד מה זה אחדות. יהודים וערבים, דתיים, חילונים, חרדים וחסידים, כולם ביחד. שמה לא בודקים מי אתה ומה אתה. אנחנו לא צריכים להגיע לכאלה מצבים, החובה שלנו עכשיו כאן זה הרגע לקום ולהתאחד, מספיק, מספיק, אנחנו מדינה קטנה, קצת מאוד יהודים מול כל העולם, מה שיש לי לומר בואו נתאחד, הקורונה לא הספיקה לנו כנראה, אנחנו בזמן הזה יש לנו לדבר על עוד בחירות ועוד בחירות ועוד עניינים, ואין לדבר סוף.

"בואו נתאחד, אף יהודי לא שונא את השני, אף אחד לא יכול לדבר נגד השני, אנחנו צריכים להיות ביחד, זה המסר שיש לי. ואם ידידיה היה מדבר זה מה שהוא היה אומר.

"אני מאחל לכולם שאף אחד לא ידע עוד צער ובעזרת השם כולנו נהיה חזקים ונעבור את המשבר הזה. תודה רבה לכולכם


"אני מודה באופן מיוחד לאנשי כוחות ההצלה, לאנשי המשטרה, לאנשי בית החולים 'זיו', מלאכים הם, לא בני אדם. למנהל בית החולים ד"ר זרקא, שהוא מלאך הוא לא בנאדם בכלל, הוא בא וממש ניהל יחד איתי מלחמה כדי שישחררו את הגופה ביום שישי, מה שהתברר בסופו של דבר כטעות, וגם שמה אני לא מתלונן, ידידיה רצה שאני יהיה בהלוויה שלו".


הבן, שמואל מאיר, סיפר לכלי התקשורת: "אני זוכר שהיינו במדרגות שם, ונפלתי, וידעתי שאני יכול להיות שאני לא יהיה כאן, זעקתי שמע ישראל מהלב, ואחרי זה שהבנתי שהשם הציל אותי, דבר ראשון אין מה לחשוב ישר הזעקתי את כוחות ההצלה שיצילו את אבא ואחרי זה אמרתי למשטרה שיחפשו את אח שלי".

- מה הרגשת באותם רגעים?

"ביטחון ואמונה, שרק השם יכול להציל אותי, אין מי להאמין רק בקדוש ברוך הוא. חשבתי שזה הרגעים האחרונים בסוף הבנתי שהקב"ה הציל אותי".
קוראת ובוכה
הלוואי שנלמד באמת להיות מאוחדים גם בעיתות שמחה

A siren echoes, in the air
A nation anxious, numb with fear
Side by side, eyes raised to heaven
Praying fervent prayers

A tragedy with narrow hope
We stand together, try to cope
Hashem please save our family
Wipe away the tears

But when everything is back in order
Why do we let go?
Our hearts were bound as one together–was it just for show?
Do we really need another shadow to block our warming sun…
And to remind us all/ that we are really ONE



צפירה מהדהדת באוויר

עם חרד, קהה מפחד

זה לצד זה, עיניים מורמות לשמיים

מתפלל תפילות נלהבות

טרגדיה עם תקווה צרה

אנחנו עומדים יחד, מנסים להתמודד

השם אנא הצל את המשפחה שלנו

מחה את הדמעות

אבל כשהכל שוב בסדר

מדוע אנו מרפים?

ליבנו היה כרוך כאחד ביחד - האם זה היה רק להצגה?

האם אנחנו באמת צריכים צל נוסף

כדי לחסום את השמש המחממת שלנו ...

וכדי להזכיר לכולנו / שאנחנו באמת אחד


we are one ברוך לוין
 

סטודיו פלאש

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
אמא של ילד מהת"ת שהיתה לידי בהלוויה סיפרה לי שידידיה משה חיות בתקופת הקורונה, היה כל יום שישי הולך בית בית לכל תלמידי הכיתה של אביו ומביא להם דף קשר שאביו הכין, היא גרה בקומה גבוהה ללא מעלית והילד היה עולה עד למעלה, לא מתקשר מלמטה שירדו אליו, אלא עולה את כל הקומות ומביא את דף הקשר של אביו, בשמחה, מכל הלב, ככה במשך התקופה הארוכה של חופשת הקורונה
יהיו הדברים מליצי יושר על נשמתו הטהורה
 

לאה 22

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
שני דברים חשובים
שהייתי רוצה שהפיק מהאסון
1.ההרוגים הם קדושים ואין לנו מושג עד כמה.
פשוט אנשי חסד ,אנשי אמת ,עם נשמות גבוהות שכל חייהם היו קדושים.
2.שנאהב אחד את השני כמו שהוא לא משנה מאיזה מגזר הוא.
 

shifrash

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
נושא האשכול בקשת תפילה..

מישהו יכול לרכז את השמות הזקוקים לתפילה?

תודה רבה
 

mum

משתמש מקצוען
התכוונתי מצד ברגמן.
תודה בכל אופן.
אין להם.

יש לו אח ואחות שגרים בארץ.
האחות גב' הפנר גרה בתל ציון ואצלה יושבים שבעה.
המשפחה ממנצסטר תגיע היום בטיסה מאל על.

מישהו יכול להסביר לי משהו קטן?
אנחנו היינו כל השבת במתח לגביו (האבא שיבדל לחיים טובים הרב מאיר אליעזר ברגמן שליט"א הינו חברותא של חמי וחבר קרוב ב35 שנים האחרונות) ורק כשיצאה שבת במנצ'סטר התברר לנו כי הוא אכן נפטר, אבל ההורים שלו התחילו לשבת שבעה כבר ביום שישי (כשנמצאים בארץ אחרת מתחילים לשבת שבעה מיד), אז למה השם שלו לא פורסם עד כל כך מאוחר?
בעלי לא היה בלוויה בגלל זה :(
 

טקסטור

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
יש ענין בלימוד לעילוי נשמה ללמוד בשם הנפטר ושם אביו, משום מה יש הרוגים שלא כתוב שמות אביהם. מישהו יכול להשלים?
 

ר.ב.ב.ש

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
אז למה השם שלו לא פורסם עד כל כך מאוחר?
כל עוד לא מודיעים לבני המשפחה כולה, לא מפרסמים,
כנראה ההורים כבר קיבלו את הידיעה ביום שישי, ומיד התחילו לשבת שבעה.

האבא ר' מאיר אליעזר הוא ממתפללי הכולל?
 

mum

משתמש מקצוען
כל עוד לא מודיעים לבני המשפחה כולה, לא מפרסמים,
כנראה ההורים כבר קיבלו את הידיעה ביום שישי, ומיד התחילו לשבת שבעה.

האבא ר' מאיר אליעזר הוא ממתפללי הכולל?
עדת ישורון.
הם גרים קרוב לכולל, כךך שיתכן שהתפלל גם שם.
 

שתים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
אין להם.

יש לו אח ואחות שגרים בארץ.
האחות גב' הפנר גרה בתל ציון ואצלה יושבים שבעה.
המשפחה ממנצסטר תגיע היום בטיסה מאל על.

מישהו יכול להסביר לי משהו קטן?
אנחנו היינו כל השבת במתח לגביו (האבא שיבדל לחיים טובים הרב מאיר אליעזר ברגמן שליט"א הינו חברותא של חמי וחבר קרוב ב35 שנים האחרונות) ורק כשיצאה שבת במנצ'סטר התברר לנו כי הוא אכן נפטר, אבל ההורים שלו התחילו לשבת שבעה כבר ביום שישי (כשנמצאים בארץ אחרת מתחילים לשבת שבעה מיד), אז למה השם שלו לא פורסם עד כל כך מאוחר?
בעלי לא היה בלוויה בגלל זה :(
זיהו אותו שניה לפני שבת פה, ולכן במנצ'סטר היה להם יותר זמן (שעתיים אחורה),
ומיד במוצ"ש עברה ידיעה בארץ גם.
 

ליבה ארזי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב ואדריכלות פנים

malmala

משתמש מקצוען
כמה אנשים יושבים שבעה?
כמה מאות עשו קריעה?
כמה יתומים מחפשים את אבא?
כמה אלמנות בוכות, האיך ולמה??
כמה לא השאירו זרע של קיימא?
כמה נקברו ללא משפחה?
כמה יושבים שבעה בניכר?
כמה יהודים לא ישנו בלילה?
כמה התעוררו בביעותי לילה?

45 שושנים לוקטו,
ואת כל העם טילטלו,
כמה דמעות כבר נשפכו,
כמה שנים עוד יבכו,
כמה עוד יחכו,
שיבוא קץ הגלות,
והדמעות מפניהם ימחו.


אחרי שקראתי את כל האשכול הבלתי נתפס....
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה