ואם תדברי איתה תתקשי לענות לטענות המסודרות שלה.
אם אתקשה לענות לה, יש שתי אפשרויות:
או שאני לא מספיק בקיאה בנושא (ואז יש לי אפשרות לבדוק עוד ולקרוא ולשאול מומחים וכדו') -
או שהיא צודקת...
אני בעד חיפוש אמת. ואמת מוצאים, עד כמה שזה אפשרי, רק עם ענווה ועם יסודיות.
אני לא בעד לסמן את המטרה מראש...
מה שבדרך כלל קורה הוא דבר אחר.
לכל החלטה יש שיקולים בעד ושיקולים נגד. אין שחור לבן. יש הכרעה בין מכלול גורמים לכאן ולכאן.
איך מכריעים?
השאלה הגדולה היא מהו המשקל של כל נתון.
פעמים רבות יש חילוקי דעות כמה שוקלת הסיבה הזו לעומת כמה שוקלת הסיבה שכנגד.
לפעמים חילוקי הדעות נובעים מהערכת מציאות שונה, או מערכים ערכיים שונים, או מסולם עדיפויות שונה.
לעיתים קרובות - יש טעויות גדולות בנתינת משקל לא הולם לנתון אחד מסוים על פני כל השאר.
הנתון נכון כשלעצמו, אך הוא שוקל פחות מנתונים אחרים, ומשום מה נותנים לו את מירב תשומת הלב!
בנתינת חיסונים, מדובר על הערכה של סיכון מהמחלה מול הערכה של סיכון מהחיסון.
יש סיכון ממחלה, ויש סיכון מהחיסון למחלה.
השאלה כמה כל אחד מהם שוקל.
מובן שקודם כל צריך לדעת נתונים נכונים, וגם לנתח אותם נכון. ויש בזה טעיויות לא מעטות.
אך מעבר לזה, יש סיבות רגשיות ואחרות שגורמות לנו לתת משקל גדול לדבר אחד, ולתת משקל מועט לדבר אחר.
אם מודעים לזה, אפשר לנסות לנטרל את זה.
ואחרי הכל, אנשים שונים יגיעו למסקנות שונות. כך דרכו של עולם.
אני יכולה לקבל שמישהו שקל אחרת. בתנאי שהשיקולים הם ענייניים ומבוססים על ידע נרחב בנושא.