תפילות לעם ישראל
משתמש פעיל
לא מפיהם אנו חיים.ראיתי טבלא צריכים לישון ביממה
ואח"כ כתבו שפחות מידי זה מסוכן
64-26 שנים 9-7 9-7 שעות
ורציתי לשאול האם אכן זה נכון ומדוייק
בכל נושא תמיד יש לבדוק במקורות, ומשם לדעת מה מסוכן ומה לא.
כל בר דעת יודע דברים גם משתנים בין דור לדור, ולכן רבותינו הקדושים, תמיד יתייחסו לדעת הרופאים לעניין בריאות הגוף, [לעניין שאר הנושאים הדבר תלוי בהרבה נתונים ואין כאן המקום להרחיב.] בכפוף ליסודות המושתתים על עמודי התורה.
ולכן העתקתי את לשונם הקד' לתועלת השואל/ת
רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה ד
היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישלח סעיף א
א. אל יחשוב האדם על השינה כל מה שתהיה ברבוי יותר יש בה תועלת לגוף, דהא הסכימו כל הרופאים המובהקים דאל יישן האדם בלילה פחות משש שעות ולא יותר על שמונה שעות, שתזיק לו רבוי השינה. נמצא דבר זה מוסכם אצל כל הרופאים דשינה יותר משמונה תזיק לגוף, והישן שש שעות ה"ז יצא י"ח בבריאות גופו. על כן איש יהודי שהוא מחויב להשתדל ג"כ בבריאות נפשו הקדושה, אין לו לישון יותר משש שעות, מאחר כי הוא יוצא י"ח בבריאות גופו בכך, ושאר שעות הלילה יעסוק בהם בבריאות נפשו ע"י עסק התורה. מיהו אם יזדמן באיזה לילה שהוא פוחת משיעור זה של שש שהוא בריאות גופו ומוסיף על שעות של בריאות נפשו, בטוח הוא שלא יגיע לו נזק וחסרון מצד בריאות גופו, ולכן ליל שישי וליל ער"ח וכן לילות של חודש אלול ועי"ת וכיוצא, אם האדם פוחת משיעור שש בשינה נכון לבו בטוח שלא יחסר כלום בזה מבריאות גופו:
ואף על פי שכל הלילה הוא זמן השינה, מ"מ יותר טוב שתהיה השינה בחצי הראשון של הלילה ולא בחצי השני, ויש בזה תועלת הן מצד הגשמיות בבריאות הגוף והן מצד הרוחניות בתיקון הנפש ותיקון העולמות. ורופא אחד מובהק כתב, משעה שביעית מן הלילה עד הצהרים ידמה לימי העליה, ומן הצהרים עד הערב ידמה לימי העמידה, ומן הערב עד סוף שעה ששית מן הלילה ידמה לימי הירידה, על כן הנעור בתחלת הלילה שהוא חצי הראשון וישן בחצי השני דומה למי שעוסק בימי הירידה ונח בימי העליה. ובס' רוח חיים דף צ' כתב בשם חכם אחד מפורסם, קדימת השכיבה בערב והשכמת היקיצה בבוקר מסבבים לאדם בריאות חכמה ועוז, וגם הנשים העוסקים תמיד במלאכה איזה שעות בלילה טוב שירגילו עצמן לישן בתחלת הלילה ויקומו באשמורת למלאכתם, וכן כתיב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה:
קיצור שולחן ערוך סימן לב סעיף כג
השינה הממוצעת, טובה לבריאות הגוף, לפי שיתעכל מזונו וינוחו החושים, ואם יקרה לו מחמת חולי שאינו יכול לישן, צריך שיאכל דברים המביאים את השינה, אבל ריבוי השינה מזקת, לפי שיתמלא הראש מהאדים כי ירבה העשן העולה מן הבטן אל המוח, וימלא הראש עשן ויזיק לגוף היזק גדול. כמו שיש לו לאדם ליזהר שלא לישן תיכף אחר האכילה, כן יש לו ליזהר שלא יישן כשהוא רעב, כי כשאין מזון בגוף יפעל החמימות במותרות, ויתילד ממנו עשן נפסד ויעלה למוח. כשישן יהיו מראשותיו גבוהים, לפי שיעזור לרדת את המאכל מפי האיצטומכא ויתמעטו העשנים העולים למוח. השינה הטבעית היא בלילה, ושינת היום מזקת, ואינה טובה אלא לאותן שהורגלו בה.
וישמע חכם ויחכם עוד....