דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

מצב
הנושא נעול.

קוביד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ספר מאלף, בכל המובנים. אהבתי כ"כ.:giggle:
רק הפריעה לי נקודה אחת- כשהועלה הרעיון ששוע ילמד עם רפאל, ההוא. אני חשבתי לי שכולם יסכימו ויהיה נורא נחמד, ושוע ירצה גם לוותר על התשלום בתוקף, כמובן. כי איזו הזדמנות לקרב יהודי. אבל.. כשהוא סירב, ובכזה זעזוע, והבושה של נחמי אח"כ על שהציעה לו- קיבלתי כזה בום בפרצוף.
הרפאל ההוא רצה ללמוד סתם בשביל הנוסטלגיה וכו' ואפילו יפהל'ה התנגדה...
התפיסה שלכם שונה לחלוטין.
חבל"ז.
 

ks

משתמש מקצוען
לגבי הדמויות - כולן מוקצנות מעט, מה שיוצר סיפור בעל עניין. הדמות של שוע מוקצנת ומלאכית באופן פחות מציאותי. גם החלק הראשון של אדם כמעט ללא צרכים ותאוות, ויותר המהפך הקיצוני שחל בו, היכולת התקשורתית שנרכשה פתאום והיישום שלה ברמה גבוהה כל כך.

אבל איך לא מדברים על זה... האומנות הגאונית:
להקביל כל כך יפה כל פרק וכל תובנה למונח מדעי כלשהו, מהם מסובכים ממש, מתוקצר ומלוטש בבהירות מדהימה.
שאפו.
 

קוביד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לגבי הדמויות - כולן מוקצנות מעט, מה שיוצר סיפור בעל עניין. הדמות של שוע מוקצנת ומלאכית באופן פחות מציאותי. גם החלק הראשון של אדם כמעט ללא צרכים ותאוות, ויותר המהפך הקיצוני שחל בו, היכולת התקשורתית שנרכשה פתאום והיישום שלה ברמה גבוהה כל כך.

אבל איך לא מדברים על זה... האומנות הגאונית:
להקביל כל כך יפה כל פרק וכל תובנה למונח מדעי כלשהו, מהם מסובכים ממש, מתוקצר ומלוטש בבהירות מדהימה.
שאפו.

 

ofir123

משתמש צעיר
ספר מאלף, בכל המובנים. אהבתי כ"כ.:giggle:
רק הפריעה לי נקודה אחת- כשהועלה הרעיון ששוע ילמד עם רפאל, ההוא. אני חשבתי לי שכולם יסכימו ויהיה נורא נחמד, ושוע ירצה גם לוותר על התשלום בתוקף, כמובן. כי איזו הזדמנות לקרב יהודי. אבל.. כשהוא סירב, ובכזה זעזוע, והבושה של נחמי אח"כ על שהציעה לו- קיבלתי כזה בום בפרצוף.
דווקא התפעלתי מאד מהזעזוע שלו, כי הוא מראה על הבנה של המקום של רפאל שממש לא רוצה להתחזק אלא ללמוד להנאתו
מכירה לצערי מישהו כזה - בוגר ישיבה לשעבר שהעונג שבת שלו אחרי שבוע עבודה זה לשבת במרפסת עם גמרא וסיגריה
ר"ל
 

y&m

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
כאחת שעומדת במקום הזה, היה חסר לי סיטואציות שבהן היא מוותרת נניח על קוגל לשבת ומסתפקת בפירה (לא פוטוגני בכלל, אני יודעת), או מסתפקת בניקיון יותר חפיף בערב שבועות כשהצינור התפוצץ.
משום מה הצטייר לי לאורך כל הדרך כאילו אם רק בעלה היה עוזר לה, הבית היה מתפקד פרפקט, ובאמת כשהוא למד לעזור לה הכל נהיה מושלם.
לא זו המציאות.
הנקודה היא שההתמודדות של נחמי היא בעיקר מול הפרפקציוניזם של עצמה.
פרפקציוניזם רוחני שמתבטא בקיצוניות שלה מול בעלה.
אין ספק שהיה לזה רכיב פרפקציוני גם בתפקוד.

אי אפשר לבוא ולומר לפרפקציוניסט אל תהיה כזה.
כל השווי שלו מותנה בזה.
וספר שלם מתאר את תהליך ההבשלה.
 

ארי מן

משתמש צעיר
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
הספר הזה הוא יותר ממקסים מציף דברים מדהים, מה שהפריע לי זה שהוא לא מספיק בוטה הספרים הקודמים שלה כמו לחיות וחצי הנורמלי האחרון היו נשכניים בצורה מפחידה, כל סצנה בהם מספיקה בפני עצמה, הספר הזה אולי בגלל שהוא נכתב על נושא כל כך רגיש הוא יותר עדין, האיפיון והעלילה מדהימים אבל חסר את 'החריף' שלה - מהספרים הקודמים הייתי יוצא בפה 'בוער':),
מה שלא כל כך אהבתי זה בסיום הספר שהיא הייתה חייבת להראות שזוג מודרני זה תיק וגם אם הכל הולך למקום חיובי בסוף היא תיסע ללא רשותו לסיני וכו' זה נראה 'שגדליה' העיר לה שהמודרני בספר טוב לו מידי אז תקעו לה את הסצנה הזו ,
אבל המכלול שלו הוא נהדר ואני ממש מחכה לראות מה יהיה 'הערך' הבא שתנחיל לנו רותי
 

שמש!

משתמש מקצוען
הכי אהבתי את האיזון
על ידי הכנסת מוישי החברה'מן לתמונה
כן, זה לא סותר גם להיות אברך תלמיד חכם ועם זאת להיות מקורקע ולעניין.

עוד משהו ששמתי לב
כשיש בעל רחפן כמו שוע זה זה התמודדות לא קלה. רואים את זה לאורך כל הסיפור
אבל מה נראה לכם, שבעל כמו מוישי זה יותר קל?
ממש לא! זו התמודדות אחרת, קשה יותר לדעתי.
הוא כל הזמן רוצה דברים! והאישה אמורה להיכנע ולהסכים
לעומת שוע שלא רצה כלום ונחמי היא זו שמובילה
(הזדעזעתי מהרעיון שלה להשכיר את המחסן בלי לשאול את בעלה! היא פשוט החליטה והודיעה לו)
 

טילון

מהמשתמשים המובילים!
עריכה והפקת סרטים
הוא כל הזמן רוצה דברים! והאישה אמורה להיכנע ולהסכים
זה לא נשמע שמוישי מצפה מחיה להסכים לכל מה שהוא רוצה.
היא פשוט בטוחה שאסור לה לרצות משהו אחר ממה שהוא רוצה, והוא לא מעלה בדעתו שהיא רוצה משהו אחר- כי היא לא אומרת כלום...
וזה גם תהליך שקורה בספר- בסופו של דבר היא כן מדברת ואומרת שלא מתאים לה לעבור ליישוב, וזה ברור למוישי שאם היא לא רוצה אז לא עוברים.
 

פשוש

משתמש מקצוען
אני גם אברכית וגם גדלתי על העולם האברכי מכל הכיוונים
וממש נהניתי מהספר
הוא היה מרגש. מאד. ונתן לי הרבה כח.
ממש לא כעסתי על שוע לאורך כל הספר.
הרי הוא לא אדם רע...
זה שילוב של אופי + "תינוק שנשבה" שגדל בבית שגידל את הרחפנות שלו והעצים אותה...
אבל ההתנהגות של נחמי לפעמים הוציאה אותי מדעתי. איך היא מתנהגת כמו קדושה מעונה....
אשה טובה יכולה ללמד את בעלה מה היא רוצה, לספר לו מה קשה לה ולא לשאת הכל על הגב שלה.
כל גבר רוצה אישה מאושרת ונחמי לא סיפקה לו את זה.
התהליך שנחמי עוברת עד שהיא לומדת להיות מאושרת הוא מרתק ומחכים ולמדתי ממנו הרבה....

לגבי הדמויות, לא הרגשתי שהם מוקצנות במיוחד.
אני אישית מכירה תאומים סיאמיים של שוע, של נחמי, של חיה, מוישי, גדליה וגם דודי.... זה אנשים שחיים בינינו!
ואף אחד כולל גדליה לא הצטייר לי באור שלילי. זה פשוט הבדלי אופי...
בקיצור ספר מדהים! אחד הטובים.
תודה!
 

מבקשת מידע

משתמש מקצוען
אז גם אני אברכית, ב"ה עד 120, עם חמישה ילדים
מצטרפת לכל המחמאות, אני מאוהבת ממש בכתיבה של רותי, בחידודים, ובשטף של הספרים,
גם אם תהיה לי ביקורת, אקרא אותם בלי לנשום בערך.

אבל מצטרפת גם לכל הביקורת על המסרים, אותי זה לא החליש, כי טוב לי ב"ה,
הברכה הכי גדולה מבחינת שבעלי ישאר אברך, ולא יעזור לי כלום בבית, ושד' ישלח לי עוד המון ילדים,
אבל בטוחה שלו היה לי טיפה קשה, זה כן היה מחליש,
גם אם המטרה והנקודה זה לא נושא האברך,
זה לא נכון, ולא אמיתי לתאר רק את הקשיים הקיצוניים, ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,
ושאשת אברך, ממליצה לאחותה על בעל עובד, זה צורם ממש.


מפריע לי שכל הצדיקים הם אלו עם הבעיות (קפדנים, רחפנים, לא משתפים) וגם הצדיקות,
והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.

יכול להיות מאד שחלק מההבדל הוא גם בין ליטאים לחסידים, אולי ההסתכלות של הנשים הסידיות על הלימוד שונה
 

ורד הגליל

משתמש חדש
אחד הספרים היותר טובים שקראתי
נהנתי מכל מילה
וכל המשפחה קראה מכריכה לכריכה....
בחיים לא קראתי ספר עם סיום כ"כ יפה ומלא השראה:
"פעם חשבה שהתחרות חסרת סיכוי על ליבו התורה היתה אינסופית.....היום כבר איננה שניה עוד..."
ולא יכולה להכחיש שגם לי צרם הנקודה הזאת:
"יש כבר מישהי" בתגובה ל "מי תרצה להתחתן איתך"
סוג של פריצת טאבו בספרות החרדית
 

שירי12

משתמש סופר מקצוען
אשת אברך עם שישה ילדים, אהבתי והניתי לקרוא את החיים כמו שהם. לא קל, עמוס, מלחיץ להיות זו ש'אסרור' לה להפסיק לעבוד, וללמוד לשחרר.
לא הרגשתי שום רפיון אלא להיפך.

דווקא הביקורת של @עליסה בארץ הפלאות הייתה גורמת לי לרצות לקרוא את הספר, מה לעשות שהספרים שמתארים מציאות מורכבת בלי להתכחש נדירים למדי.
 

הדבש והעוקץ

משתמש מקצוען
הספר הזה הוא יותר ממקסים מציף דברים מדהים, מה שהפריע לי זה שהוא לא מספיק בוטה הספרים הקודמים שלה כמו לחיות וחצי הנורמלי האחרון היו נשכניים בצורה מפחידה, כל סצנה בהם מספיקה בפני עצמה, הספר הזה אולי בגלל שהוא נכתב על נושא כל כך רגיש הוא יותר עדין, האיפיון והעלילה מדהימים אבל חסר את 'החריף' שלה - מהספרים הקודמים הייתי יוצא בפה 'בוער':),
הנושאים הקודמים של הספרים היו דברים שלא הכרנו,
אני זוכרת את עצמי אחרי אנכי מבקש מסתכלת על קבצנים במבט שונה,
אחרי הנורמלי האחרון-על נשות שאלים,
הם נתנו לנו מבט לעולם שלא הכרנו,
גם לחיות וחצי הוא ספר שנוגע בעולם שסטטיסיטית רוב האנשים לא משתייכים אליו... (חצי ספרדי חצי חסיד? אני לא מכירה אפחד כזה...)
הספר שניה לפני האור הוא מתוכנו, מהעולם שלנו בפנים בפנים,
דודי הוא אח שלנו או בנדוד או שכן,
גם נחמי ושוע,
גם חיה, גדליה ומירי,
כמובן שהם מוקצנים אבל הם אנחנו בעצם,
כל אחד כאן יכול למצוא את עצמו הכי קרוב לאחת הדמויות...
וקטעים שמתארים אותנו לא יכולים להיות בוטים, פיקנטיים וחריפים כמו קטע שמתאר שבט של כושים או אשת שאלים שמזיעה מתחת לשאל שלה...
הוא הרי מתאר את החיים הרגילים והנורמליים שכולנו מכירים...
 

דאון

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
אבל מה נראה לכם, שבעל כמו מוישי זה יותר קל?
ממש לא! זו התמודדות אחרת, קשה יותר לדעתי.
הוא כל הזמן רוצה דברים! והאישה אמורה להיכנע ולהסכים
לעומת שוע שלא רצה כלום ונחמי היא זו שמובילה
אמנם קשה אם הבעל רוצה המון דברים ולא נותן מקום לרצונות של האישה,
אבל יותר גרוע בית שבו האישה היא המחליטה והמובילה.
מה גם שלהבנתי הכניעה של חיה לבעלה בכל נושא הגיעה רק מכך שהיא היתה כ"כ זוצ"ית ונלהבת, ומהר מאד היא ידעה גם לאמר מה מתאים לה.
בית אמור להיות מקום שבו יש מקום לרצונות של כל חלק ממנו .
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  57  פעמים

לוח מודעות

למעלה