אני חושבת שברגע שאדם נזכר בקשיים או ח"ו צרות שיש (ובינינו למי אין... העוה"ז- נווה התלאות)
זה גורם לצער ולבכיה.
אבל אצלי זה לא כך, וברור לכל אחד יש נסיונות וקשיים, ואפילו קשים מאדאבל כאשר יש לאדם עצמו צרה\קושי\כאב שנוגע לו אישית אני לא חושבת שזה יהיה כ"כ קשה להוריד דמעות ע"כ.
אבל אני משתדלת מאד לקחת את החיים באיזי ובכיף, קשה לי להתעמק בקשיים - אולי זה הגורם לזה?!