דיון | האם להתייחס יותר לתוכן היצירות שנכתבות

[לשונית]

לצערי הרב, הרבה מאוד מהסיפורים שאהודים על הציבור שקורא עיתונים (או אהודים על העורכות שבוחרות "מי" תכתוב אותם) הם סיפורים שיש בהם עלילה מסועפת וקצת מותחת, אבל אין בהם שום אלמנט ספרותי.
וזה יוצר שאלה, שברצוני להעלות אותה כאן, ואם תמליצו לי, אולי אעלה אותה באשכול נפרד:
מיהו הסופר המוצלח? האם הוא זה שיש באמתחתו רעיונות מקוריים ועלילתיים, ויש בו יכולת טכנית, וכושר התבטאות כזו עד רמה שהוא יוכל להעביר אותם בצורה החלקה ביותר- קרי- ללא שגיאות כתיב, וללא הסתרבלות יתירה?
או שהסופר או אחד שגם אם לא אלוף במציאת רעיונות, אבל את התוכן הנדוש יודע להרים כמה טפחים מעל הקרקע ולהעניק לו מימד אחר, כזה שמותיר רושם בל-ימחה על הקורא?

ענו יפה שהסופר המוצלח משלב את שני הכישורים. אבל אם רוצים לקדם את מי שלא "נולד ככה", אז יש מקום להתייחס לשניהם. בכל מקרה לדעתי צורת הכתיבה חשובה יותר, משום שגם רעיונות מדהימים מאבדים את עוצמתם בכתיבה שטחית ורדודה, אבל רעיונות מוכרים ופשוטים יכולים להיות מעולים כאשר הם מוצגים היטב בצורה אומנותית. כך שבפורום כתיבה, כאשר סופר מעלה קטע - עדיף לדעתי להתייחס לפן הצורני, המבני, הלשוני - יותר מאשר לתוכן. ובמשקפיים אלו להחמיא או לבקר, ללמוד או ללמד.

 

[מרחבית]

במסגרת האתגרים - אין כל-כך אפשרות לניתוח מעמיק של הקטעים המועלים בזה אחר זה, ומטבע הדברים הם יותר בנויים על לייקים, על תחרות ועל גישה קלילה יותר. אז יש גם את הנישה הזו.

הקטעים שמועלים מחוץ לאתגרים - אמורים, כפי שכולם הסכימו - לקבל יותר התייחסות ומטרתם לקדם ולהתקדם, לשכלל ולהשתכלל.

 

[ש. צ. וינמן]

במסגרת האתגרים - אין כל-כך אפשרות לניתוח מעמיק של הקטעים המועלים בזה אחר זה, ומטבע הדברים הם יותר בנויים על לייקים, על תחרות ועל גישה קלילה יותר. אז יש גם את הנישה הזו.

הקטעים שמועלים מחוץ לאתגרים - אמורים, כפי שכולם הסכימו - לקבל יותר התייחסות ומטרתם לקדם ולהתקדם, לשכלל ולהשתכלל.

@מרחבית
נראה לי שהבידול שעשית הוא שביל האמצע אותו אנו מחפשים.

 

[נריה מגן]

עיינו בסופו של הדיון כאן ותבינו ןמה אני מכוון - ושמח שכיוונתי לדעת גדולים כמו @משויטט

https://www.prog.co.il/threads/שיתוף-מה-שאנחנו-משאירים.337376/

@נריה מגן גוגל-מוגל תחת לשונך. חלילה לנו מלהפוך את פורומנו האינטלגנטי לסוג של פורום בידור. לא שאנחנו נגד כתיבת הומור אבל...,

טעות!!!!!!!!!!
אני בעד כתיבת הומור, וגם אני שולח את ידי בתחום. אבל המציאות שבה ככל שהקטע יותר מצחיק, ולא משנה מה רמתו הכתיבתית-ספרותית-אינטלגנטית הוא נידון יותר ומלוייק יותר איננה סבירה בפורום כתיבה. ואגב, אני מעדיף את הדבש והחלב. לא כואב לי הגרון, כואבות לי הידים מרוב כתיבה. (סתאאאאאאאאאאאאם, ביום שאני לא כותב לפחות ארבעה טורים כואבות לי הידים מחוסר מעש).

כשסופר, אמיתי אני מתכווין, מחשב את לייקיקיו במקום לחתור לרמה יצירה עמוקה וטובה באמת זה מוזיל את יצירתו (כווידוי המדמיע של @נריה מגן אודות פדהאל וטראמפ) ואת כל ממסד הכתיבה כך שכל דיון על הכתיבה איננו מצרך מבוקש באמת, זה כמו לבקש ממטטא רחובות להתמקד ברמת הטיאוט, הוא בא לקבל את הג'ובה (ב.מ.) וללכת הביתה, הלו, מה נפלת עלי עם פילוסופיה טיטואית?

כמו שחזרתי וכתבתי וחזרתי וכתבתי וחזרתי וכתבתי וחזור ואכתוב: הדברים שכתבתי על הלייקים לא היו אלא כתוספת דגש; הנקודה הינה בעיקר התגובות בנושא, העצות והטיפים למיניהם. הפורום מיעוד לשפשוף, ואת זה איכשהו פספסנו עם דמעות צחוק בעינים.

מיהו הסופר המוצלח? האם הוא זה שיש באמתחתו רעיונות מקוריים ועלילתיים, ויש בו יכולת טכנית, וכושר התבטאות כזו עד רמה שהוא יוכל להעביר אותם בצורה החלקה ביותר- קרי- ללא שגיאות כתיב, וללא הסתרבלות יתירה?
או שהסופר או אחד שגם אם לא אלוף במציאת רעיונות, אבל את התוכן הנדוש יודע להרים כמה טפחים מעל הקרקע ולהעניק לו מימד אחר, כזה שמותיר רושם בל-ימחה על הקורא?

טעות קטנה בשאלה. אם השאלה היא איזה ספר ימכר יותר - הרי שזה המקורי יותר. אבל אם השאלה היא מי הוא 'סופר' מוצלח יותר? ובכן, חלק נרחב מכותבי הספרים החרדיים אינם זוכים אצלי לתואר 'סופר'. הם לכל היותר 'מספרי סיפורים', ובעיני מדובר בתחום שאמור להיות נפרד לחלוטין. חבל מאוד שמספר סיפורים מצויין ככל שיהיה מוציא ספר, וכנ"ל גם סופר שאיננו מספר סיפורים. שתיהם פוגעים גם בעצמם וגם בקורא. ביום שבו יתחילו שיתופי פעולה בין מספרי הסיפורים לבין הסופרים ירווח לי מאוד. אלו יכתבו את מה שאלו יספרו, ובלצ"ג.

 

[גדי ישראלי]

טוב. איך אמר לי האדמו"ר מקורצוויל כשהגענו מאוחר לחתונה של בוקי מזורי ודחפו לנו על השולחן את כל המנות בבת אחת: "בואו נעשה סדר!"

להתיר באופן רשמי לנהל דיון על התוכן - זה לא שייך. להוותנו.עם זאת, מאחורי הפרגוד גונב לאזני, שתגובות ענייניות על התוכן לא ימחקו.

כבר כתבתי שאני לא נגד כתיבת הומור (לא יודע איך נריה מגן הצליח להבין הפוך, ועוד לשלוח ידיים... בתחום...), אבל ישנה הרגשה מהכתיבה והתגובות והלייקים, שפורום כתיבה נהפך לכתיבת פנאי ולא להתמקצע.
אני חושב שאת האתגרים הבאים כדאי לנווט לתחומים של יצירתיות ומקצועיות ולא רק רעיונות יפים. ניתן להיעזר בזה במנהלנו האהוב, עדיאל, משויטט, נריה מגן וכל הגוורדיה.

ואיך אמר בוקי מזורי לאדמו"ר מקורצוויל בשעה חמש בבקר לאחר שש שעות 'מצוה טאנץ' לצלילי הורה מזרחית: "אני אמרתי לך שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק!"

 

[מטאלי]

ישנה הרגשה מהכתיבה והתגובות והלייקים, שפורום כתיבה נהפך לכתיבת פנאי ולא להתמקצע.
אני חושב שאת האתגרים הבאים כדאי לנווט לתחומים של יצירתיות ומקצועיות ולא רק רעיונות יפים. ניתן להיעזר בזה במנהלנו האהוב, עדיאל, משויטט, נריה מגן וכל הגוורדיה.

זה באמת מה שאהבתי באתגר האחרון של @יואל ארלנגר עם ה"בלי סופרלטיבים" שלו, הוא היה מקצועי ומרענן, הבעיה היא שהחירת מנצח באתגר כזה הרבה יותר קשה, הבעיה הנוספת היא שקשה להגיע לאתגר מקצועי ועם כל זאת מרענן, אלו בד

 

[Natan Galant]

זה באמת מה שאהבתי באתגר האחרון של @יואל ארלנגר עם ה"בלי סופרלטיבים" שלו, הוא היה מקצועי ומרענן, הבעיה היא שהחירת מנצח באתגר כזה הרבה יותר קשה, הבעיה הנוספת היא שקשה להגיע לאתגר מקצועי ועם כל זאת מרענן, אלו בד

זה העניין, לגרום לאנשים להתאמץ....

 

[נריה מגן]

הו,גדי, גדי, אין כמותך בכל אדמות קורצווייל!