אהה.
ערכתי תחקיר רציני על נפגעי טר"ם, לצורך פרסום כתבה. שמעתי עדויות מכל הסוגים, (לא רק שליליות!) וציטטתי גם את דבריו של יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, שהצהיר במכתב גלוי על "חשש לסכנה ממשית לציבור המטופלים במוקדי הרפואה של "טרם".
לפני הפרסום, כמקובל - שלחתי את הכתבה לטרם כדי לקבל את את תגובתם לפני הפרסום
התוצאה הייתה: איומים מפורשים:
אני מצטטת:
אני מדגיש בפניך שאם תפרסם את הכתבה כפי שהעברת אותה למרשתי, אתה תהיה חשוף לתביעה אזרחית בסכומי עתק וזאת מבלי שתהיה לך ולמי שישתף איתך פעולה בפרסום, שום הגנה.(ההדגשה במקור.)
קח בחשבון גם, שאתה חושף את המטופלים עצמם בתביעות לשון הרע שיוגשו נגדם, שעה שאתה נותן במה, לא מקצועית, לטענותיהם...
...מרשתי מבקשת את עמדתך לאמור במכתבי זה בתוך שעה אחת ולא יאוחר מהשעה 13:45 היום, שאם לא כן, מרשתי תידרש לשקול פנייה לבית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הפרסום, הליך שכל עלויותיו תושתנה עליך.
לאחר כזה מכתב.. עם איומים והשתלחויות, כולל דרישה לקבל את כל פרטי המרואיינים (חלקם לא רצו שאעביר את הפרטים, זכותם) תכל'ס, הכתבה נגנזה.
ובמקומה פרסמתי כתבה אחרת, מטושטשת יותר, על זהירות מפניה למרכזי חירום...
וסיפרתי גם מה עלה בגורלה של הכתבה שנגנזה...
ולגבי פניה לטרם כן או לא - "התשובה
לא הייתה חד משמעית. יועץ רפואי עימו התייעצנו טען נחרצות כי 'תלונות יש בכל מקום, אם כי אין ספק שהמצבור הזה מדאיג'.
רופאים, ויועצי רפואה אליהם פנינו בבקשה לחוות דעת מקצועית, לא העזו להתערב בנושא. "נמתין למשרד הבריאות שייתן את דברו", הם אמרו. "ברור שיש הבדלים בין רמת המקצועיות של מוקדים שונים, וברור גם שתוספת אחריות נדרשת כאן. אין ספק שהתייעלות מקצועית תמיד תועיל, ועדיין לא נצא בקריאה חד משמעית לא ללכת למוקדי החרום".
רק לסיום אצטט את התגובה השקולה שקבלתי:
האם כל פניה למוקד רפואי היא בעייתית? @1עופרה מהודר, אפידמיולוגית מומחית, עוסקת במדעי הרפואה,@2 עושה לנו סדר בנושא: "במקום להתמקד במוקדי טרם – אעדיף להשיב לשאלה באופן כללי, בהתייחס לכלל מוקדי רפואת החירום לעומת מחלקות המיון בבתי החולים:
למעשה, בכל רחבי המערכת סובלים חמורות מעומס פניות של חולים. הצפיפות הזאת לא רק בלתי נעימה, אלא ממש מסוכנת לחולים. מחלקות המיון בבתי החולים לא עומדות בעומס הפונים, והעומס עצמו מהווה סכנה אמתית בשל עיכוב במתן טיפולים חיוניים.
והחיסרון המשמעותי ביותר במחלקות המיון הוא – סכנת הזיהומים וההידבקויות במקום.
@1בכל שנה נפטרים בישראל בין 4000 ל- 6000 איש מזיהומים שנרכשו בתוך בתי החולים! יותר מכל הרוגי הטרור והתאונות יחד. בכל שנה!@2 על מנת לפתור בעיות אלו, הוקמו מוקדי רפואת החירום של קופות החולים.
בתחלואה שגרתית בקהילה, האופציה הראשונה של מטופלים אמורה להיות רפואה בקהילה: אם קופת החולים פתוחה –ללכת אליה, ובשעות שהקופה סגורה – לפנות למוקדי החרום הזמינים. בקופת חולים ובמוקדי החרום אמורים החולים להיבדק באופן ראשוני, ורק כאשר הסיבה הרפואית מצריכה אשפוז – הרופאים במקום יתנו הפניה למיון.
ומתי כן חשוב לפנות למיון
ישירות, ללא "תחנה" במוקד?
על פי החוק, הפנייה לחדר המיון נחשבת מוצדקת, והמטופל יהיה פטור מהתשלום במקרים כגון: תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה מעל 38.5 מעלות צלסיוס, שבר חדש, פריקה חריפה של כתף או מרפק, פציעה הדורשת איחוי על ידי תפירה או אמצעי איחוי חלופי, שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה, חדירת גוף זר לעין, טיפול במחלות כגון סרטן, ציסטיק פיברוזיס, חולי דיאליזה, ועוד. וכן כל מי שפונה לבית חולים על ידי אמבולנס מד"א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר עקב אירוע פתאומי.
פטור מתשלום בחדרי מיון ניתן גם במקרה של פנייה שהסתיימה באשפוז, או מטופל שמגיע לבית חולים עם הפניה מרופא וטופס 17. בנוסף, במקרה של שבץ מוחי חשוב לפנות ישירות לבית החולים, כי זהו מקרה בו כל שניה קריטית להתחלת הטיפול. ישנו חלון זמן גורלי של שלוש שעות בהן אפשר לטפל ולהציל, וחשוב שלא להתעכב ולפנות למוקד, להמתין שם לאבחנה ורק אז להתפנות לבית חולים. שבץ מוחי ניתן לזהות על ידי חוסר הסימטריה שמורגש בברור."