הנה האשכול המעמיק כבר הניב מכתב (גלוי או אישי) באתר החדשות.
הבעיה הקשה ביותר של הציבור החרדי היא מצוקת הדיור, והמצוקה הקשה ביותר למשפחות צעירות שהלכו לגור בערי השדה היא התחבורה הציבורית • עו"ד רוזנבלט כותב למקלב: "אם תפתור את מצוקת התחבורה פתרת את מצוקת הדיור"
www.jdn.co.il
רק חבל שהמכתב כתוב בניסוח קצת מתנשא (מן הסתם בשגגה), ולא מביא רעיונות מבריקים.
הבעיה אותה מציג הרב רוזנבלט נכונה, אם כי קשה לומר שזו הסיבה למה הציבור החרדי לא נוהר לפריפרייה.
תחבורה יותר זמינה היא חלק קטן מהסיפור. זה בוודאי יעזור מאד לתושבי הפריפריות (ואני אחד מהם), אבל ממש לא מה שיגרום להמונים לנהור לצפון או לדרום. הקשיים הם גדולים מאלו, ועיקרם זה העדר מרכזי תעסוקה משמעותיים, ומרחק גדול שמקשה על חיי הקהילה החרדיים (גם אם יש תחבורה רציפה - עדיין לבזבז למעלה מחצי יום על ברמצווה של בן דוד זה מטופש).
לגבי הפתרונות:
1. רכבת בוודאי איננה פיתרון. הציבור החרדי לא בנוי על טלטול ב3 או 4 תחנות נסיעה. זה בדיוק הסיבה שהציבור החרדי לא בנוי לתחנות מרכזיות. מה גם שבגדול יש רכבת במוצ"ש ושישי, וכעת זה בגלל עבודות נעצר.
2. ספסוד. זה מסוג הדברים שקל מאד לומר ולבקש, שהמדינה תשלם..
אבל הרי הכל בנוי על קרטריונים שצריכים להיות בנויים בצורה אחידה, וזה לא פשוט בכלל.
המדינה ממנת תחבורה מנימלית למקומות ישוב מרוחקים, אבל היא לא תממן תחבורה בכל שעות היום לכל מקום, ותסבסד את הנסיעות בעלויות מטורפות למדינה.
וזה בדיוק הקושי. רוב הריכוזים החרדים ביום-יום אין הרבה נוסעים, ואילו בזמני העומס (מוצ"ש, ער"ש, חגים וכו') יש כמות עצומה של נוסעים. לא פשוט כל כך להתמודד עם פערים כאלה.
3. הפיתרון שיכול להיות הכי רלוונטי - זה אוטבוס שעובר דרך כמה מקומות. זה לא נחמד וקל, אבל פתרון לשעת הדחק.
בעבר שלחתי מכתב לשר התחבורה שיעשו אוטובוס מטבריה לירושלים - דרך עפולה, (ושיכנס לשכונות החרדיות בעפולה).