לא נראה לי נישה ספרותית, יותר שימת מראה, כתיבה מחאתית וכדו'.אני עומד פה ומשפשף עיני בתימהון. באמת יש נישה ספרותית כזו?
זו נדמית לי כנישה חידתית לחלוטין. סתם קטע של שפשוף בכתיבה, שהיא בהחלט מהנה, מצחיקה ומחדדת. אבל להפוך אותה לנישה ספרותית? לא מצליח להבין את זה.
הנישה הזו היא ההמחשה הקיצונית לדיון האלמותי האם יש ענין בסיפור בלי מסר.
פני הדור.