הנה, פה.
אני, ברוך השם, מסודר.
כבר כשיצאתי לשידוכים ההורים שלי הודיעו לשדכנים: ברוך רוצה פרה. לא סתם רוצה, דורש. אבל דורש זו לא מילה כל כך יפה, אז הם אמרו ברוך שווה פרה.
והשדכנים הבינו. הגיעו הצעות עם פרות אחת אחת. בסוף הלכתי על משהו שהיה תורה וגדולה במקום אחד. קיבלתי בחורה ממשפחה טובה, שווער מוקיר ורחים רבנן וגם פרה רצינית, משהו בסדר גודל של 450,000 גרם, קומה ממוצעת, באזור יסודות. גם היא ממשפחה טובה. ברוך השם.
הפסוק אומר, "השם לא ימנע טוב להולכים בתמים". אני הלכתי בתמימות, מיד כשנכנסתי לישיבת אלפי זהב וכסף, השקעתי עצמי בלימוד רציני, עד שכולם ידעו שברוך הוא השפיץ של השיעור. השתדלתי לשמור על השם הטוב שילווה אותי עד תחילת הקיבוץ, והזדרזתי להתארס בדיוק כשהיה אפשר. ככה הלכתי בתמימות והשם לא מנע טוב ממני.
מה בחור טוב כמוני רוצה, רק לשבת וללמוד. ואני שואל אתכם, בחור שצריך כל יומיים ללכת למכולת על כל כוס חלב שהוא רוצה, ככה אפשר לעשות שטייגן? מה עם כל הביטול תורה, מה עם שמירת העיניים, ואולי יום אחד המכולת תיסגר, אין לזה צורה.
לכן, כדי שהשטייגן לא יפסק, התעקשתי שתהיה לי פרה משלי. עכשיו אני רגוע. השווער שלי שילם שני שליש, וההורים שלי שליש. בעיקרון רציתי להוציא מהשווער הכל, אבל השדכן אמר שפרה כזו לא מוצאים כל יום וחבל להפסיד. אה, התכוונתי לומר בחורה. סליחה.
תחשבו רגע, אדם ממוצע שותה כ-170 ליטר חלב בשנה. תכפילו את זה בחמישים שנה, לא יודע כמה זה יוצא, אבל הרבה. לא עדיף במקום זה לקנות פרה משלך? ושיהיה לך גם משהו להוריש לילדים. לקנות בסופר זה סתם כסף לפח.
כדי שיהיה לי לגמרי יישוב הדעת, הבאתי אישור בריאות מהוטרינר, הלכתי לבנק, והוצאתי משכנתא על 50% מהפרה. ריביות מצוינות יש עכשיו. בכסף קניתי ארבע תרנגולות, להשקעה.
אח שלי, מסכן, הוא לא שפיץ כמוני, קיבל פרה על הנייר. מקווים שהוטרינר פיענח טוב את האולטרה-סאונד אחרת זה יהיה ברוך רציני.
עכשיו אני יושב פה בכולל, הריתחא דאורייתא מתערבב עם הגעיות והקרקורים, ומשרה עלי שקט נפשי. ככה אני יכול שקוע בלימוד.
אני, ברוך השם, מסודר.
כבר כשיצאתי לשידוכים ההורים שלי הודיעו לשדכנים: ברוך רוצה פרה. לא סתם רוצה, דורש. אבל דורש זו לא מילה כל כך יפה, אז הם אמרו ברוך שווה פרה.
והשדכנים הבינו. הגיעו הצעות עם פרות אחת אחת. בסוף הלכתי על משהו שהיה תורה וגדולה במקום אחד. קיבלתי בחורה ממשפחה טובה, שווער מוקיר ורחים רבנן וגם פרה רצינית, משהו בסדר גודל של 450,000 גרם, קומה ממוצעת, באזור יסודות. גם היא ממשפחה טובה. ברוך השם.
הפסוק אומר, "השם לא ימנע טוב להולכים בתמים". אני הלכתי בתמימות, מיד כשנכנסתי לישיבת אלפי זהב וכסף, השקעתי עצמי בלימוד רציני, עד שכולם ידעו שברוך הוא השפיץ של השיעור. השתדלתי לשמור על השם הטוב שילווה אותי עד תחילת הקיבוץ, והזדרזתי להתארס בדיוק כשהיה אפשר. ככה הלכתי בתמימות והשם לא מנע טוב ממני.
מה בחור טוב כמוני רוצה, רק לשבת וללמוד. ואני שואל אתכם, בחור שצריך כל יומיים ללכת למכולת על כל כוס חלב שהוא רוצה, ככה אפשר לעשות שטייגן? מה עם כל הביטול תורה, מה עם שמירת העיניים, ואולי יום אחד המכולת תיסגר, אין לזה צורה.
לכן, כדי שהשטייגן לא יפסק, התעקשתי שתהיה לי פרה משלי. עכשיו אני רגוע. השווער שלי שילם שני שליש, וההורים שלי שליש. בעיקרון רציתי להוציא מהשווער הכל, אבל השדכן אמר שפרה כזו לא מוצאים כל יום וחבל להפסיד. אה, התכוונתי לומר בחורה. סליחה.
תחשבו רגע, אדם ממוצע שותה כ-170 ליטר חלב בשנה. תכפילו את זה בחמישים שנה, לא יודע כמה זה יוצא, אבל הרבה. לא עדיף במקום זה לקנות פרה משלך? ושיהיה לך גם משהו להוריש לילדים. לקנות בסופר זה סתם כסף לפח.
כדי שיהיה לי לגמרי יישוב הדעת, הבאתי אישור בריאות מהוטרינר, הלכתי לבנק, והוצאתי משכנתא על 50% מהפרה. ריביות מצוינות יש עכשיו. בכסף קניתי ארבע תרנגולות, להשקעה.
אח שלי, מסכן, הוא לא שפיץ כמוני, קיבל פרה על הנייר. מקווים שהוטרינר פיענח טוב את האולטרה-סאונד אחרת זה יהיה ברוך רציני.
עכשיו אני יושב פה בכולל, הריתחא דאורייתא מתערבב עם הגעיות והקרקורים, ומשרה עלי שקט נפשי. ככה אני יכול שקוע בלימוד.