כן, בכל התנ"ך.האם זה נכון שיש בכל פסוק לא יותר מאתנחתא אחת בלבד? בכל החמשה חומשי תורה?
זה נכון לגבי ז"ק בדרך כלל, וגם זה לא תמיד.כשצריך עוד אחד משתמשים בראשונה בזרקא סגול.
ואם זה רק מילה אחת משתמשים בשלשלת.
ז"ק הוא בדרגא פחותה יותר מזרקא סגול ואתנחתאזה נכון לגבי ז"ק בדרך כלל, וגם זה לא תמיד.
זה אינו, ז"ק הוא באותו רמת מפסיקות כמו סגול וטפחא, והם הנקראים מלכים. (לא זכור לי מקור ברור בספרים הקדמונים לע"ע, אולם בספר של ברויאר על טעמי המקרא זה מופיע)ז"ק הוא בדרגא פחותה יותר מזרקא סגול ואתנחתא
זה בגלל שאם זה יוצא לאחר יז' בתמוז קוראים ב"תלתא דפורענותא".אגב, בשבת האחרונה (פרשת פינחס) קראו את ההפטרה של פרשת מטוס.
זו חלוקה מאוד שטחית.זה אינו, ז"ק הוא באותו רמת מפסיקות כמו סגול וטפחא, והם הנקראים מלכים. (לא זכור לי מקור ברור בספרים הקדמונים לע"ע, אולם בספר של ברויאר על טעמי המקרא זה מופיע)
בבין המצרים ובשבעת השבועות לאחר מכן לא נוהגים כהיום לקרוא את ההפטרה המיוחדת לפרשת השבוע. (בחומשים שלנו היום זה בכלל לא נדפס). הפטרת שמעו, דברי, וחזון הם לא ההפטרות של הפרשות, אלא של הזמןאגב, בשבת האחרונה (פרשת פינחס) קראו את ההפטרה של פרשת מטוס.
הוא התכוון שההפטרה נכתבה בתור הפטרת מטות, ועל כל פרשה כתוב את ההפטרה שנקבעה לה (גם אם זה לא מעניין הפרשה...)בבין המצרים ובשבעת השבועות לאחר מכן לא נוהגים כהיום לקרוא את ההפטרה המיוחדת לפרשת השבוע. (בחומשים שלנו היום זה בכלל לא נדפס). הפטרת שמעו, דברי, וחזון הם לא ההפטרות של הפרשות, אלא של הזמן
ובכן, שבתי ועיינתי, ובספר מסלול (היה מחותן של רעק"א), וכן בספר שערי זמרה (רבי זלמן הענא) איתא ל"חלוקה השטחית" הנ"ל, ושם כתוב שדרגת הסגול שווה לדרגת הזקף.זו חלוקה מאוד שטחית.
אם הזרקא סגול והזקף קטן הם אותה דרגא לא היו צריכים את שניהם הטעמים, זה לא שהכניסו את זה בשביל לגוון בניגון...
לכל טעם יש את התפקיד שלו ולכן כקבוצה אתה צודה שהם אותה קבוצה אבל בכל אופן הזרקא סגול הוא ההפסק הגול מכולם אחרי אתנחתא, תבדוק את זה לבד בכל הפסוקים שיש בהם זרקא סגול תראה שמן הדין היה צריך שני אתנחתא
את האמת אומר לך שאני לא מומחה בעיון טעמי המקרא אבל כך שמעתי בשיעור של ר' ישראל גולדווסר בשלהבת אש.ובכן, שבתי ועיינתי, ובספר מסלול (היה מחותן של רעק"א), וכן בספר שערי זמרה (רבי זלמן הענא) איתא ל"חלוקה השטחית" הנ"ל, ושם כתוב שדרגת הסגול שווה לדרגת הזקף.
וילמדנו רבינו, למה פעמים מירכא משרת לפשטא ופעמים בתמורתו יבוא מהפך? (ועוד רבות, פשוט זו הדוגמא הראשונה שעלתה לי בראש).
ועוד, יסביר כבודו למה בפסוק הנ"ל וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ: (שמואל א' ג' ה'), המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של זקף, ואילו בפסוק הבא וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של סגול???
(אגב, בספר הנ"ל של ברויאר "טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמת", יש הסבר על דרך כלל למה לפעמים יש סגול ולפעמים לא, אולם הכלל שלו לא מסביר את הפסוקים הללו)
אם כבר מדקדקים,לא אומרים ביחיד ''בעל קריאה''
אלא בעל קורא שזה בניין של ''פועל'' ולכן צריך להיות ''בעלי קוראים''
ומה עם "בעל תוקע"?אבל הלשון 'בעל קורא' היא טעות מובהקת, חברה של 'בעל מחבר' ודומיה. וכבר העירו על כך
חבר טוב של 'בעל מנגן' ו'בעל מחדש'.ומה עם "בעל תוקע"?
אגב, מי כבר העיר על כך?וכבר העירו על כך.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: