חחחחחחח
אתה מתאר את זה בצורה הכי נפלאה שיש...
דיברתי על זה עם איזה בעל קורא ותיק והוא אמר לי שזה מאד מוזר מה שאני אומר,
כי אצלו העימוד והמיקומים בכלל לא משחקים!
הוא פשוט מאד זוכר כל מילה ופסוק מה הטעמים שלו!
נשמע מוזר, לא?
כך בכל אופן לדבריו
אבל מאידך גיסא כן רואים תיקונים כדוג' "סימנים" שהשקיעו דמים מרובים והשקעה מטורפת רק בכל מיני טכניקות שיאפשרו לקורא לקלוט במבט עין את צורת הדף על שלל הטעמים והפסיקים
מה שאומר שבאמת צפוי מהקורא להכין עפ"י קליטת עין של צורת העימוד
מענין באמת...
לדעתי זה תלוי בתפיסה חזותית, או שמיעתית.
יש הלומדים (ואלו הם הרוב) את המילים האלו עם הסימון הזה במקום הזה, יש לקרוא ככה.
השורה שמתחילה פרשה בשליש התחתון של העמוד השני מתחילת הפרשה, מתחיל ב"מונח זרקא".... למשל....
אבל יש כאלו עם תפיסה שמיעתית, בהתחלה, הוא מפענח מהסימונים את הניגון, אבל אח"כ, הוא לא זוכר שווא נע או נח, מלעיל או מלרע, וגם לא אם זה מונח זרקא או דרגא תביר, אלא הוא פשוט קולט את זה כמו שיר אחד ארוך, שנכון לשיר אותו ע"פ הכללים שהוא הכין על פיהם.
ולכן, כמו שאתה תדע לשיר "קה אכסוף" בכל
עימוד, כן הוא הדבר הזה......
ולכן,
פתרון!!!
אני עשיתי אותו, ומאוד הועיל לי, גם לדקדוק, גם ליתר זכירת טעמי הנגינה, וגם לקביעת קצב הקריאה האולטימטיבי.
קח סימנים, קרא את העליה דלהלן ברצף, והקפד לקרוא נכון ומדוייק, ומשעה שאתה בטוח שתקרא מתוך המסומן ברצף ללא שגיאות וגמגומים, ובשטף אחיד, מהר או לאט, כפי הדרישה, פשוט תקליט את עצמך. שבע הקלטות, כל הקלטה זו עליה.
זה הקול שלך, הסולם שלך, הניגון שלך, הקצב שלך והדקדוק שלך.
את ההקלטה אתה שומר במחשב כמובן, ואצ"ל שבאותה השבת אתה תדע טוב את הפרשה לאחר קריאה אחת עם ההקלטה, וקריאה אחת בלי, כדי לראות שקלטת, אלא גם שנתיים אחרי, אני קורא יחד עם ההקלטה, כעין שיר, פעם עם, ופעם או שתיים בלי, וזהו!!!
תוך שעה, להכין פרשה שלימה!!!!
לדעתי זה יועיל לך גם לבעיית העימוד.
אבל, אגב, עוד נזק שיוצא מעימודים שונים, שכשאתה גולל, אתה לא מתמצא איפה אתה אם אתה מחליף עימודים. לכן חשוב לקרוא רק בעימוד אחד, אני היום, כבר יש לי צילום בראש פלוס מינוס של כל הס"ת!! אם הייתי משגע את עצמי עם עימודים, זה לא היה ככה.