"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[בן של מלך!]

וצריך לדעת שגם תנועה גדולה סוגרת את עצמה
ונסביר חולם למשל שומעים שוא יוד סוגר אותו

לא בדיוק, ככה זה הביטוי אצל האשכנזים לא לפי המקור...

 

[חייט]

לא בדיוק, ככה זה הביטוי אצל האשכנזים לא לפי המקור...

גם לפי היקעס יש שורוק
אבל הבאתי ראיה מרש"י עיין בבקשה

 

[חייט]

תודה רבה
מאוד יפה וברור
האמת שכללים אלו הם היסוד לכללי בגד כפת בראש מילה אחרי אותיות אהו"י, כולל ארבעה מבטליו. ודו"ק.

לא הוזכר
כלל המבטלים

 

[בן של מלך!]

נפלא
וצריך לדעת שגם תנועה גדולה סוגרת את עצמה
ונסביר חולם למשל שומעים שוא יוד סוגר אותו
ואפילו קמץ גדול עין רש"י מכות פרק שני בדף הראשון בעמוד שני שתי שורות מלמטה
שהקמץ מושך אחריו א או הא
ולכן בקריאת שמע במלה בדרך הבית לא דגושה
בגלל הקמץ של הכף סופית של ובלכתך שמושך אחריו הא

זה לא נקרא הברה סגורה כי האות ה"א פתוחה.
כתבתי את זה בשביל להדגיש, אין איזה קסם באות ה' שמבטל דגש קל באותיות בג"ד כפ"ת, זה ענין טכני שההברה פתוחה והסימן הוא האות ה"א, והראיה שאם היא מבוטאת עם מפיק אז יהיה אחריה דגש, וכאן הלא הכ"ף סופית היא פתוחה כי יש לה קמץ אז לא צריך את האות ה"א בשביל לבטל את הדגש הקל, יש לה כח בפני עצמה!

 

[בן של מלך!]

יש ג' מיני דגשים: קל, חזק ומפיק.
דגש קל הוא סימן שהוא היא אות אחרת ולא מה שנראה וזה שייך רק באותיות ב, ג, ד, כ, פ, ת.
דגש חזק הוא סימן שיש שתי ביטויים לאות המודגשת הביטוי הראשון הוא אותה אות עם שוא נח, והשני הוא אותה אות עם אותו ניקוד, מה שיוצא שהוא נשמעת מעט יותר חזק.
מפיק הוא סימן שהוא ה"א בסוף מילה היא מבוטאת, אם היא היתה באמצע מילה היא היתה מקבלת שוא נח אך מחמת שלא נהוג להשים שוא נח בסוך מילה חוץ ממקרים בודדים שמו לה מפיק, שימו לב שבמילה יהיה יש שוא נח והאות ה"א הראשונה נשמעת כמו מפיק, זה קצת קשה להגיה ויש המון כאלו, בעלי קוראים שימו לב!!!
איפה יש דגש קל? באותיות בג"ד כפ"ת, בראש מילה או אחרי שוא נח, או במילים אחרות תמיד אא"כ יש לפניהם הברה פתוחה, חייב שזה יהיה באותה המילה, עכשיו, יש כלל שאומר שמקף הוא כאילו מחבר את המילים, ויש עוד כלל שלא כל זוג מילים מחייב מקף, היוצא מכל זאת, כל זוג מילים שיש בהם הברה פתוחה, אותיות בג"ד כפ"ת יהיו רפות - ללא דגש קל.
אחרי אותיות אהו"י לא יהיה דגש קל! - זה לא קסם באותיות האלו, זה סימן שההברה פתוחה אם היא תהיה פתוחה גם בלעדיהם לא יהיה להם דגש, כמו ובלכתך בדרך שהוזכר לעיל.
אבל:
יש ד' כללי יסוד שאפילו אחרי אותיות אהו"י יהיה דגש באותיות בג"ד כפ"ת: וסימנך מַפִּיק מַפְסִיק דָּחִיק אָתֵי מֵרָחִיק.
א. מפיק - אם יש מפיק באות ה"א זה נחשב כשוא נח ולא אחרי הברה פתוחה.
ב. מפסיק - אם יש טעם מפסיק במילה זה כבר לא זוג מילים ולכן אין להברה הפתוחה כל זיק לאותיות שאחריה.
ע"כ אלו כללים שלכן יהיה דגש קל, הכלל הבא אומר שלכן יהיה דגש חזק - מה שאומר שהוא צריך להיות בכל האותיות!
ג. דחיק - עיין בקובץ המצורף, (טיפה מורכב, אני עצמי לא כזה זוכר את הכללים זה לא נפק"מ לי ליום יום...)
ד. אתי מרחיק - באותיות ב' וכ' כאשר הן משמשות כאותיות שימוש בראש מילה ויש אחריהם אות מאותו מוצא, כמו "ואכבדה בפרעה" שהאות בי"ת של "בפרעה" דגושה בדגש קל!

 

[חייט]

יש ג' מיני דגשים: קל, חזק ומפיק.
דגש קל הוא סימן שהוא היא אות אחרת ולא מה שנראה וזה שייך רק באותיות ב, ג, ד, כ, פ, ת.
דגש חזק הוא סימן שיש שתי ביטויים לאות המודגשת הביטוי הראשון הוא אותה אות עם שוא נח, והשני הוא אותה אות עם אותו ניקוד, מה שיוצא שהוא נשמעת מעט יותר חזק.
מפיק הוא סימן שהוא ה"א בסוף מילה היא מבוטאת, אם היא היתה באמצע מילה היא היתה מקבלת שוא נח אך מחמת שלא נהוג להשים שוא נח בסוך מילה חוץ ממקרים בודדים שמו לה מפיק, שימו לב שבמילה יהיה יש שוא נח והאות ה"א הראשונה נשמעת כמו מפיק, זה קצת קשה להגיה ויש המון כאלו, בעלי קוראים שימו לב!!!
איפה יש דגש קל? באותיות בג"ד כפ"ת, בראש מילה או אחרי שוא נח, או במילים אחרות תמיד אא"כ יש לפניהם הברה פתוחה, חייב שזה יהיה באותה המילה, עכשיו, יש כלל שאומר שמקף הוא כאילו מחבר את המילים, ויש עוד כלל שלא כל זוג מילים מחייב מקף, היוצא מכל זאת, כל זוג מילים שיש בהם הברה פתוחה, אותיות בג"ד כפ"ת יהיו רפות - ללא דגש קל.
אחרי אותיות אהו"י לא יהיה דגש קל! - זה לא קסם באותיות האלו, זה סימן שההברה פתוחה אם היא תהיה פתוחה גם בלעדיהם לא יהיה להם דגש, כמו ובלכתך בדרך שהוזכר לעיל.
אבל:
יש ד' כללי יסוד שאפילו אחרי אותיות אהו"י יהיה דגש באותיות בג"ד כפ"ת: וסימנך מַפִּיק מַפְסִיק דָּחִיק אָתֵי מֵרָחִיק.
א. מפיק - אם יש מפיק באות ה"א זה נחשב כשוא נח ולא אחרי הברה פתוחה.
ב. מפסיק - אם יש טעם מפסיק במילה זה כבר לא זוג מילים ולכן אין להברה הפתוחה כל זיק לאותיות שאחריה.
ע"כ אלו כללים שלכן יהיה דגש קל, הכלל הבא אומר שלכן יהיה דגש חזק - מה שאומר שהוא צריך להיות בכל האותיות!
ג. דחיק - עיין בקובץ המצורף, (טיפה מורכב, אני עצמי לא כזה זוכר את הכללים זה לא נפק"מ לי ליום יום...)
ד. אתי מרחיק - באותיות ב' וכ' כאשר הן משמשות כאותיות שימוש בראש מילה ויש אחריהם אות מאותו מוצא, כמו "ואכבדה בפרעה" שהאות בי"ת של "בפרעה" דגושה בדגש קל!

נפלא
הדוגמא בפרעה לא כ"כ טובה כי יש סיבה אחרת
וזאת מפני שמלבד ה4 כללים יש עוד
וזה
אם יש 2 אותיות מאותו מוצא כמו בפרעה או בביתך חוזר הדגש
אתי מרחיק יש דוגמא עליך פרץ
כשהמלה הראשונה במלעיל

 

[בן של מלך!]

אתי מרחיק יש דוגמא עליך פרץ
כשהמלה הראשונה במלעיל

אההמ, צודק. ככה מסביר בתיקון "איש מצליח", תיקון סימנים מסביר כמוני, יותר נשמע כמו מה שאתה אומר כי אתי מרחיק משמע בא מרחוק (מהמלעיל) ולא שתי אותיות דומות, אבל יש רק 4 כללים ולא 5, כך שחייבים להתפשר שדחיק כולל בתוכו את כל הדגשים החזקים שבאים מכח צפיפות האותיות וזה יש בג' מצבים במילה ראשונה מלעיל או מלרע, עי' בתיקוני הקוראים השונים.

 

[חייט]

אההמ, צודק. ככה מסביר בתיקון "איש מצליח", תיקון סימנים מסביר כמוני, יותר נשמע כמו מה שאתה אומר כי אתי מרחיק משמע בא מרחוק (מהמלעיל) ולא שתי אותיות דומות, אבל יש רק 4 כללים ולא 5, כך שחייבים להתפשר שדחיק כולל בתוכו את כל הדגשים החזקים שבאים מכח צפיפות האותיות וזה יש בג' מצבים במילה ראשונה מלעיל או מלרע, עי' בתיקוני הקוראים השונים.

האיבן עזרא אומר 666כללים

 

[חייט]

@בן של מלך!

 

[בן של מלך!]

עי' סימנים

 

[בן של מלך!]

האיבן עזרא אומר 666כללים

6 או 666?
איפה הוא אומר את זה?

 

[חייט]

וה6 הוא מסיבת כבוד ה למשל מי כמוך השני שלא ישמע ח"ו מך על שם השם
ועם זו גאלת אם כי לא זוכר כרגע למה

 

[נ. ה.]

וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒
למה התי'ו דגושה?

כל מה שבג"ד כפ"ת בראש מילה ללא דגש אחר אותיות אהו"י, זה רק כאשר הטעם של המילה (שבסופה אהו"י) אינו טעם "מפסיק", ומכיוון שזרקא הוא טעם מפסיק - חוזר הכלל שאותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה דגושות.

 

[בן של מלך!]

ועם זו גאלת אם כי לא זוכר כרגע למה

שלא ישמע מלשון מגואל ומלוכלך ח"ו ככה קראתי היום בסימנים.

 

[סטודיו לגרפיקה]

בהצלחה!
זכרו ש"הקריאה מעוררת הזמן"

 

[רשרשון]

בס"ד

לכל מאן דבעי!

אני מוכר סט נפלא של "אם למקרא לתלמיד" פרי עמלו של הרב ניסן שרוני, מחבר הספר המפורסם "אם למקרא ולמסורת", שיצא לו מוניטין בזכות חכמת הדקדוק שלו, שבאה לידי ביטוי בקיצור נמרץ בשיעוריו הנמצאים בעמוד היוטיוב הרשמי של כולל "חזון עובדיה".

הסט כולל את הספר "אם למקרא לתלמיד" (כללי הקריאה הנכונה בלשון קלה וברורה, מלעיל ומלרע, שווא נע ושווא נח, תנועות גדולות וקטנות, קמץ גדול וקמץ קטן, דגש ורפה, מפיק ה', פתח גנובה, מדיני שליח ציבור, קריאת שמע כהלכתה, כוח התפילה ומעלתה, טעויות המצויות בתפילה, שאלות ולתשובות והדרכה למורה בכיתה) ואת הספר "טעם למקרא" (בצירוף דיסק שמע וערכת כרטיסים, לימוד טעמי המקרא בשיטה חווייתית ומהנה, תומכי זיכרון, ציורים מרהיבים, משימות ושעשועונים, שאלות ותרגילים, תרגילים לשינון בהדרגה, הדרכה להכנת פרשה, תפקידי הטעמים, כללי הטעמים, מדיני קריאת התורה, גרמן חדש לבר מצוה והדרכה למורה בכיתה).

הסט נמכר ב-100 ש"ח, והסכום עובר במלואו למחבר (משלוח בת"א רבתי בתוספת של 20 ש"ח)

בברכה,
אברהם כהן - 0507324247

 

[צבי ג.]

מי יכול להגיד לי בשלוף מקומות בתורה, בהם מופע הטעם "אֶתְנַחְ֑תָּא" לבדו ללא מרכא טפחא, כמו "וַיֹּאמַ֑ר" ?

 

[חייט]

מי יכול להגיד לי בשלוף מקומות בתורה, בהם מופע הטעם "אֶתְנַחְ֑תָּא" לבדו ללא מרכא טפחא, כמו "וַיֹּאמַ֑ר" ?

וישחט בויקרא פרשת צו

 

[צבי ג.]

וישחט בויקרא פרשת צו

יש עוד?
בחומש בראשית יש לי 2 וַיֹּאמַ֑ר וַיִּסָּ֑עוּ

 

[נ. ה.]

"ויאמר פני ילכו והנחתי לך" (שמות ל"ג י"ד)