נכתב ע"י לאי;1778931:ב. ההורים שלי גרים בשיא מרכז העיר "חזון איש - ב''ב ועד היום אני מתגעגעת לרעש להמולה לבלאגן
תמיד היינו אלו שכל תהלוכה וכל דבר מעניין אנחנו בתוכו
ולא צריך לרוץ אוטובוסים ולחפש.....
!!!!
עירבבת פה 2 תחומים. גם אני גרה בחזו"א, במרכז הענינים, ובלוויה של הר' וואזנר לא יכולתי אפילו לעמוד בחלון, כי תרמתי את המקום שלי להמונים שצבאו על ביתינו...
ואכן יש מעלות למגורים במרכז העיר.
מכאן ועד לרמקולים ולהנאה מהחרשת האזניים- הדרך ארוכה ארוכה. אם את זוכרת את זה כנוסטלגיה, זה רק בגלל שהתחתנת לפני שזה הפך לקטסטרופה.
גם אני זוכרת את השנים שהיה מידי פעם רמקול שהכניס את אווירת הימים. מדובר פה על סדר גודל שונה ומטורף לחלוטין. מן מטחנת מח תעשייתית. תנסי להדליק 4 סוגי הרצאות ב זמנית בפול ווליום. אולי כך תצליחי להבין במה מדובר...
וכמובן- אין סיכוי לישון, לשוחח בטלפון או להשאר שפויים.
לגבי מגלגלי האשמה- אי פעם בני ברק היתה קטנה. ר"ע הסתיים בפינת רחוב חזו"א ורמת אלחנן נחשבה לעיר אחרת כמעט.
מגוחך להאשים את בחירת מקום המגורים. אני גרה במקום 20 שנה. זה שהמקום נהפך לבית משוגעים לפני 5 שנים, זה עדיין לא אומר שאני בחרתי לגור בו. פשוט הביאו את זה אלי...
ושוב- זה לא קשור למראות או לאווירת החג. זה קשור לסיוט שנכרך בעקבותיו